הוי סינדי ההורסת

תמונות מעלליה של "סינדי" שניבטו מבעד למסך הטלויזיה החזירו אותי שנים רבות לאחור. .תמונות הגלים בגובה מגדלים המתנפצים אל החופים כשהם מכים בחוזקה על הבתים הסמוכים לחוף , היה מפחיד. . רק עתה ניתן היה להפנים את הוראת ראשי הערים הסמוכים אל החוף להתפנות למקומות גבוהים יותר. .הסערה הכתה בכל עוזה . הגלים הציפו רובעים שלמים והגשמים שירדו הוסיפו את הנופך המתאים לסימפוניית ההרס. ואז נזכרתי ביציאה שלנו לים סוער עם אנית חיל הים מקיפ טאון שבדרום אפריקה. . הים היה סוער ורוחות חזקות נשבו. הנהלת הנמל ניסתה למנוע את יציאתנו אולם היינו צמודים ללוח זמנים והמפקד החליט על יציאה בים הסוער. . הרוח הייתה כה חזקה שבקושי יכולנו לעמוד על רגלינו. כבר ביציאה הרגשנו את כעסו של הים. אילו הייתה זו אוניה יוונית היה הקפטן קובע כי נפטון כועס על שהעזנו לצאת לים סוער כזה. אולם אנחנו היינו אוניית מלחמה ישראלית והאמנו בקפטן שלנו ובזה שיושב במרומים שבודאי שומר עלינו מפני הסערה הקשה. חלפנו על פני כף התקוה הטובה , מקום המשמש כבית קברות ענק לכלי שייט שטבעו בו מאז החל האדם לשוט באוקיינוסים. הגלים הענקים שהתקדמו לעברנו היו בגובה בניין בן חמש קומות. היה זה מראה מרהיב ויחד עם זה מפחיד לראות גל ענק מתקדם לעברנו ומכסה את סיפון האניה. . תמונה שלא מהעולם הזה. ניסיתי לצלם את הגל המתנפץ על האניה. .אולם לצערי הצילום לא עלה יפה. שתים עשרה שעות שטנו בים סוער, תקופה שנראתה כנצח. ואז נכנסנו לאוקינוס ההודי שהיה חלק כמו חמאה.עכשיו היה זה שייט תענוגות. הוי סינדי סינדי כמה יפה את מתוארת בשיר. הישארי כך ועזבי את הרוחות העזות שגורמות לבני אדם לשנוא אותך.