דגל לבן באמצע החורף

אף היום היה הים שקוף ושקט. על סוכות המצילים היו דגלים לבנים. מפתיע.

לאורך החוף ישבו ושכבו המוני אדם על החול, על מחצלות ועל כסאות פלסטיק צבעוניים. אנשים נשים וטף. המשכתי ללכת. לשון החוף שכוסתה במים בימי הסערה, שבה ובצבצה. לא כולה. חלקה הגדול עדיין מתחת למים.

אופנועי ים וסירות מירוץ, חסקות, סירות קלות וסירות גומי עם צוללים לבושים בגדי גומי שחורים, הדוקים.

פה ושם הגיע רכב 4X4 נסע לאחור וקשר סירה או אופנוע לוו גרירה.

התביישתי לצלם, היה ביניהם אף קשיש, נראה כבן שמונים, ללא שיניים, שערו לבן ופרוע, כרס בירה לפניו והוא לבוש בגדי גומי שחורים, מסיע סירה על משטח הנע על גלגלי אופניים, כמו הצעירים ופניו אל הים.

ים צלול כפני מראה ירוקה. אדוות קלות נעות הלוך ושוב הלוך ושוב.

לא רוויתי מהמראה הקסום..

שבת שלום.