דמותך

דמותך

 

רציתי לחצוב במצבת

 האהבה הזאת

צלם.

 כדמותך וכלבבי

והנחתי.

 

בחרתי לסגת

 עקב בצד אגודל.

למרחק שארגיש בטוחה.

 

לתת לרוחות המדבר

לכסות בחולות נודדים

את דמותך.

 

כך או כך,

בינתיים, 

 כבר נצרב לו

מעצמו, 

בחובי,

איזה תחריט עדין.

עוד מעט 

וייעלם לו גם,

טעם כאב-הצריבה.

 

בוקר

אני פונה לדרכי.

השמש 

מאירה גם את 

אבני הדרך.

ואני רואה 

רק מאובנים של דמותך

 בכל הסלעים סביב.

סוף

 

 

בוקר

אני פונה לדרכי.

השמש 

מאירה גם את 

אבני הדרך.

ואני רואה 

רק מאובנים של דמותך

בכל הסלעים סביב

בוקר

אני פונה לדרכי.

השמש 

מאירה גם את 

אבני הדרך.

ואני רואה 

רק מאובנים של דמותך

בכל הסלעים סביב.

למרחק שארגיש בטוחה..

 

לתת לרוחות המדבר

לכסות בחולות נודדים

את דמותך.

 

כך או כך,

בינתיים, מעצמו,

 כבר נצרב לו

בחובי,

איזה תחריט עדין.

עוד מעט 

וייעלם לו גם

טעם כאב-הצריבה.

 

בוקר

אני פונה לדרכי.

השמש 

מאירה גם את 

אבני הדרך.

ואני רואה 

רק מאובנים של דמותך

בכל הסלעים סביב.

דמותך

רציתי לחצוב במצבת

 האהבה הזאת צלם.

 כדמותך וכלבבי

והנחתי.

 

בחרתי לסגת

 עקב בצד אגודל.

למרחק שארגיש בטוחה.

 להניח לרוחות המדבר

לכסות בחולות נודדים

את דמותך.

 

כך או כך,

בינתיים, מעצמו,

 כבר נצרב לו

בחובי,

איזה תחריט עדין.

עוד מעט 

וייעלם לו גם

טעם כאב-הצריבה.

 

בוקר

אני פונה לדרכי.

השמש 

מאירה גם את 

אבני הדרך.

ואני רואה 

רק מאובנים של דמותך

בכל הסלעים סביב.

 

כך או כך,

בינתיים, מעצמו,

 כבר נצרב לו

בחובי,

איזה תחריט עדין.

עוד מעט 

וייעלם לו גם

טעם כאב-הצריבה.

 

בוקר

אני פונה לדרכי.

השמש 

מאירה גם את 

אבני הדרך.

ואני רואה 

רק מאובנים של דמותך

בכל הסלעים סביב.

דמותך

 

רציתי לחצוב במצבת

 האהבה הזאת צלם.

 כדמותך וכלבבי

והנחתי.

 

בחרתי לסגת

 עקב בצד אגודל.

למרחק שארגיש בטוחה..

 

לתת לרוחות המדבר

לכסות בחולות נודדים

את דמותך.

 

כך או כך,

בינתיים, מעצמו,

 כבר נצרב לו

בחובי,

איזה תחריט עדין.

עוד מעט 

וייעלם לו גם

טעם כאב-הצריבה.

 

בוקר

אני פונה לדרכי.

השמש 

מאירה גם את 

אבני הדרך.

ואני רואה 

רק מאובנים של דמותך

בכל הסלעים סביב.

דמותך

רציתי לחצוב במצבת

 האהבה הזאת צלם.

 כדמותך וכלבבי

והנחתי.

 

בחרתי לסגת

 עקב בצד אגודל.

למרחק שארגיש בטוחה..

 

לתת לרוחות המדבר

לכסות בחולות נודדים

את דמותך.

 

כך או כך,

בינתיים, מעצמו,

 כבר נצרב לו

בחובי,

איזה תחריט עדין.

עוד מעט 

וייעלם לו גם

טעם כאב-הצריבה.

 

בוקר

אני פונה לדרכי.

השמש 

מאירה גם את 

אבני הדרך.

ואני רואה 

רק מאובנים של דמותך

בכל הסלעים סביב.

דמותך

רציתי לחצוב במצבת

 האהבה הזאת צלם.

 כדמותך וכלבבי

והנחתי.

 

בחרתי לסגת

 עקב בצד אגודל.

למרחק שארגיש בטוחה..

 

לתת לרוחות המדבר

לכסות בחולות נודדים

את דמותך.

 

כך או כך,

בינתיים, מעצמו,

 כבר נצרב לו

בחובי,

איזה תחריט עדין.

עוד מעט 

וייעלם לו גם

טעם כאב-הצריבה.

 

בוקר

אני פונה לדרכי.

השמש 

מאירה גם את 

אבני הדרך.

ואני רואה 

רק מאובנים של דמותך

בכל הסלעים סביב.

דמותך

רציתי לחצוב במצבת

 האהבה הזאת צלם.

 כדמותך וכלבבי

והנחתי.

 

בחרתי לסגת

 עקב בצד אגודל.

למרחק שארגיש בטוחה..

 

לתת לרוחות המדבר

לכסות בחולות נודדים

את דמותך.

 

כך או כך,

בינתיים, מעצמו,

 כבר נצרב לו

בחובי,

איזה תחריט עדין.

עוד מעט 

וייעלם לו גם

טעם כאב-הצריבה.

 

בוקר

אני פונה לדרכי.

השמש 

מאירה גם את 

אבני הדרך.

ואני רואה 

רק מאובנים של דמותך

בכל הסלעים סביב.