לכבוד יום המשפחה במוטקה

           אני שמח על הצלחתכם ושתמשיכו לקדם אותה ,

           הילדה עוד תפתיע אותכם בעוד השגים,

           שלא ציפיתם.תבורכו בכל מעשיכם בהצלחה.  

לרחל,באמת ניפלא.זה רק מוכיח כמה שההשקעה בילדים כאלה מקדמת אותם.והמשפחה שלך ואת ניפלאים באמת.זה שהילדים הבוגרים תמכו בך ושהלכת ללמוד את הנושא ממש כתלמידה,ועזבתעבודה וממש התגייסת לעניין-אני ממש מעריכה את זה אותך ואת המשפחה שלך.

זה לא היה קל בכלל.

רחל היקרה!

תודה ששיתפת אותנו בדברים שכתבת. נכדתך בת ה-8 בורכה בסבתא כמוך. במשפט שכתבת ואותו אמרת לבני המשפחה : " אנחנו נביא את הילדה ל 100% יכולת שלה" עשית דבר מדהים. אני מאחלת לך, לילדה ולכל בני המשפחה שתחוו חוויות טובות ותהנו ממה שיש. 

סבתא גאה.  רחל.



אכן יש לך במה להתגאות. אולי לזאת התכוונה בין היתר מע' 'מוטקה' כשהציעה להעלות סיפורים-בנושא משפחה- נושא הקשור להתמודדות היומיומית של הורה, לחנך ולספק צרכיו של ילד רגיל, נורמטיבי, התמודדות המחייבת הליכה יד ביד עם הילד, עד צאתו לעצמאות מלאה כאדם בוגר.

לזאת התכוונתי בתגובתי למערכת, "גידול ילדים במשפחה:

//ודאי ישנם סיפורים רבים הרחוקים להידמות לצפיחית בדבש. סיפורים מהם אנו כהורים, עשויים ללמוד דבר או שניים.

מקוה שנושא "גידול ילדים במשפחה" אותו הצעתם, יהווה דלת פתוחה לעוד  כניסות של כותבים, שהתנסו בפרוייקט האדיר (אין לי מילה אחרת מתאימה) בגידול ילדים//.



ורחל מספרת את סיפורה האישי. על הרצון וההקרבה מצידה להתמודד עם האתגר העצום, כמעט נגד כל הסיכויים, לשנות מצב התנהגותי של ילד אוטיסט, בה לקתה הנכדה היקרה, ואיך טיפולה המסור, יוצא הדופן היא הוכיחה, כי בכוח הרצון ודבקות במטרה, ובסיועם של אנשי מקצוע, הצליחה רחל, לתקשר עם נכדתה היקרה, ולהשיל ממנה רבדים משמעותיים של אוטיזם, עד לתפקוד כמעט מלא. משימה גדולה מהחיים.

ישר כוח. רחל היקרה. (פרח) נדב.  

טובה

בגוש ( אנחנו 3 קיבוצים סמוכים) , מכירים את המשפחה ואת הילדה, היום משפחות שיש להם ילד בעל צרכים מיוחדים , פונים אלי לעזור , 50$ מהעבודה שלי עם המשפחות , לטעת , לשכנע , לתת להם מוטיבציה שזה אפשרי. באם משקיעים עם המון ...המון... אהבה הילד יתקדם.

"זה לא היה קל..." והוסיף מאוד...מאוד קשה. בשנים הראשונות משקיעים יום יום והנה רואים הילד מיישם , עשינו צעד אחד קדימה, ולאחר כמה ימים מוצאים את עצמנו 3 צעדים אחורה. שוב מתחילים מהתחלה.

תודה על תגובתך.

מינה

בדיעבד, כשאחד מאיתנו (הבת שלי (אימא של הילדה) ואני) היינו נשברות , תמיד היה מישהוא בסביבה (הבת הגדולה הבן וכמובן בן זוגי (ז"ל)) תומך ומחזיר אותנו למסלול, גם על זה אני מעריצה ומודה.

תודה על תגובתך.

נדב

רוצה להתמקד במשפט שכתבת "בסיועם של אנשי מקצוע" , נכון מאוד ...מאוד עזרו לנו בטיפול בילדה, אבל....צריך להפעיל גם מחשבה ואינטואציה, לדוגמא: בגיל 3 חודשים החלטתי כדי שהילדה תאהב מגע/חיבוק הזמן הטוב ביותר בשינה, היינו נשכבות עם הילדה במיטה, מלטפות מחבקות , בהתחלה הילדה הרגישה והיתה מתרחקת מאיתנו, לא ויתרנו. אחות הקיבוץ והמרצים שסיפרתי להם התנגדו, אחד המרצים "דרש" ממני להפסיק, זה מסוכן ,זה לא בריא, הילדה לא תרצה לישון לבד כאשר תגדל ועוד.... אנחנו המשכנו, בגיל 3 (שנים) הילדה לפני השינה היתה אומרת "חיבוקי ולישון", היום הילדה ישנה בחדר לבד.

תודה על תגובתך.

רחל יקרה,איזה סיפור מרגש!  על אמא וסבתא מהאגדות!! שבזכותה ,כן בזכותה כל המשפחה התגיסה למשימה כמעט בלתי אפשרית,וזאת בניגוד ל"דעתם של בעלי מקצוע",וכאן ההוכחה שאהבה מסירות ונחישות=הצלחה! ישר כח.

רחל יקרה לי מאד,בעיקבות המגיבות והמגיבים לאשר הבאת ושיתפת כאן אותנו,ועל זאת תבורכי כפל כיפליים,רציתי להוסיף שלעולם טוענת שאין ילדות וילדים כאלה וכאלה..ישנם הורים ומורים(((דהיינו חברה-בוגרת))) כ א ל ה   ו כ א ל ה.. (((הקטגוריות והקיטלוגים הינם המצאה של הלא-טובים..))) 

אילו הקרויים שונים בהיוולדם הינם העדות לאילו שהיגדרום ככאלה..כל השונים הינם אבני-החן היקרות של החברה האנושית ״׳השבוייה״׳ במירוציי ומירדפיי .. החיים. 

ניצן

נעמת לי בתשובתך

"אבני חן" קונה!!

תודה על תגובתך.

לסיכום

הילדה חייה איתנו!! ואנחנו משפחה מאושרת ושמחה, ולא מתנזרים מהנאות החיים, .

למדתי , טיפלתי בילדה, עובדת עם הורים שמבקשים את עזרתי , בנסיון שצברתי, אבל......יוצאת לחופשות , נוסעת לטיולים (סם החיים שלי) (כשאני יוצאת לתקופה ארוכה תמיד דואגת שאחד המטפלים יחליף אותי בתקופת העדרות) ולא שוכחת את הנכדים הנוספים שלי וכמובן את הילדים שלי. לדוגמא , ביום האהבה לקחתי את כל הנכדים (מ -2- הבנות ומהבן) יום שבת בבוקר עד השעות המאוחרות של הערב , יום כיף לזוגות לחגוג" באינטמיות שלהם. התמורה - כשהחזרתי כ"א לביתו וראיתי את העיניים הבורקות של כל זוג, הבנתי "הם חגגו" וגם אני נהנתי!! 

שוב תודה לכולם על התגובות

שבוע טוב!!

לרחל,מצטערת לתגובתי המאוחרת. עכשיו גליתי את הפוסט שלך, ומיד אני מוצאת את עצמי מגיבה.

כמו האחרים, גם אני התחברתי לַכַּתוּב על נכדתך. רק מהמילים אפשר להכיר אותך. אני מתרשמת שאת אישה נמרצת, מלאת חיים ומפוקחת. מהמעשים שעשית ועושה למען הילדה, ניתן ללמוד על כוחות הנפש שלך. בלי ספק, אַתְ מקור אור לא רק לילדה, אלא גם להוריה. מעשייך נובעים מאמונה חזקה וחוזק. שַׁפו, לך.

כמטפלת שנים רבות באוכלוסיה עם צרכים מיוחדים,אני יודעת כמה אהבה, מגע, והקרנת  חוזק וביטחון-תורמים לילדה, ומאפשרים לה למצוא בסוף את מקומה במשפחה ובסביבה החיצונית. מעריכה אותך מאוד.

יעל

נעמת וריגשת אותי.

המון כח רצון סבלנות אהבה וגם ידע עוזר.. ללמד הילדים. הם גם יודעים להחזיר המון אהבה.

תבורכי על העבודה הקדושה בטיפול במלאכים.

תודה על תגובתך