להפריד בין יום הזכרון ליום העצמות
אנו עומדים היום בפתחו של ערב יום הזכרון. מיד אם סיום יום הזכרון הקשה והנורא הזה למשפחות השכול, הורים שכולים, אלמנות, ייתומים נחגוג את ערב יום העצמאות, משכול לשמחה.
לדעתי המעבר הקשה הזה למשפחת השכול קשה מנשוא איך אפשר לעבור מקיצוניות אחת של אבל לקיצוניות שניה של חגיגות, אין הדבר אנושי. המיתוס כאילו יום העצמאות בא מיד בתום יום הזכרון בבחינת "במותם ציוו לנו את החיים" והתוצאה היא הקמת מדינת ישראל בבחינת הגורם והתוצאה להקמת המדינה שגוי. אמש הבהיר הרב גורן זצ"ל בראיון טלוויזיה(ערוץ 10) לפני תשע עשרה שנה, שיום הזכרון נקבע לד' אייר בצורה אקרעית לחלוטין , קברניטי המדינה בשנתה השניה של המדינה תרו אחרי תאריך, היו חילוקי דעות ביחס לתאריך, הימים נקפו עברו ושלושה ימים לפני יום העצמאות השני למדינה החליטו בחופזה על ד' אייר. אני סבור שיש מתח בלתי טבעי בעליל בין סמיכות הזמנים ביו יום הזכרון ליום העצמאות, כדאי לשקול תאריך אחר ליום ההנצחה, יהי זכרם של הנופלים למען קיום המדינה ברוך.
מחורים ביום אחד.ולבסוף קבעו שיהיו יומיים.
גם אני סבור שיש לקבוע יום אחר ליום הזיכרון.
כפי שכתבתי במאמר הקיצוניות מאבל לשמחה יותר מקשה מבחינתם, ולדעתי בלתי אפשרית, שא ברכה.