במקומות כמו אלה.

מול הים. מזח סירות. עופות ים
חגים מעל המים, נוחתות בים.
שם רחוק, ברושים מגוננים,
פרדס הדרים, ריחו משכר.
עובר... עובר...
אם פה, או שם, במיטה בין
הסדינים, תמיד אותו געגוע.
צובט, חודר...
צא, שנה כיוון. הקטנה מדברת
אליך ואתה לא כאן, רק דמותך
פה.
איפה אתה עכשיו?
מאחורי דיונה בבקעה?
חזור אל תברח. צריכים אותך
עדיין.
אתה צריך אותך, כן אתה,
קרוב, קרוב.
אתמול נפלת, נחבלת, הגוף
כאב, כעסת כי לא הייתה סיבה
סבירה לנפילה. טוב שהיית איתך.
עזרת לקום, לשבת...
חזור לספר שכתבת. המשך
לקרוא קורותיו של ההוא.
מעניין, נפרש על פני השנים.
פעם הוא פה, ופעם על ענן.
נוחת לקרקע. נחיתה קשה.
בזמן הזה, שקט משהו.
מחזיר הספר למדף, יודע
בפרק האחרון, ארגיש אותו
געגוע צובט, חודר...
לב אישה אוהבת
זיקפי גווך אהובה
כי לא נָס לחייך
הָלִיכָתֶך בָת מֶלֶך
תִצְעָדִי.
לעת ערב, אסיראדרתך
להזין יפה...
לקריאת הפוסט
לבד.
העזר כנדי נפטרה. אין עוד מלצפות (נפטרה לפני שבוע)
לקריאת הפוסט
עדיין כאן
הגשמיות אוכלת בכל פה.
יותר מדיי אפור, אךלא
אתןלגשמיות לקלקל לי
את אווירת החג,שהרי
ראשהשנהתשפ'דהיום,
מעבר...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
("מול הים"). להביט בים. מראה מרהיב.
מתנה שהטבע העניק לאדם.
תודה שושי .
בריאות ונחת, לך וליקיריך.
שנה טובה ומבורכת. (פרח).