עלות ותועלת

כל למידה שנתפסת      כבלתי מועילה במושגים של שוק העבודה נפסלת.

ישנם אנשים שיכולים להיות ידענים בעולם הטכנולוגיה אך בורים בקשר לעולם בני האדם. חלולים מבחינה רגשית וקהים מבחינה מוסרית

הכל מתכופף לשיקולי יעילות ותועלת, את האינטלקטואל ואיש הרוח החליף הסלב החלול.

זה מעבר כואב, מחברת מופת  שאיפיינה את מנהיגי המדינה מאז בן גוריון לרטוריקה של סטארט אפ ניישן.

כך צמח טיפוס ישראלי חדש קונפורמיסט חסר כישורים אזרחיים בסיסיים  על פי אמות מידה דמוקרטיות מערביות, דעתו כפוכה אך ורק לשיקולים פרקטיים מה יוצא לי מזה?  הוא רואנ את הזולת במונחים תועלתניים, ומכאן הדרך קצרה לזילזול בפלסטייני בפליט ובנכה, בקיצור באנשים החלשים,  רואה בעדיפות כח על פשרה ומשא ומתן.

היום מוסר ערכים אמת ויושרה שייכים ללוזרים שאינם משחקים את משחקי הכח, האכזריים.

לא עוד מנהיגות המשרתת את הציבור חזון ואידיאולוגיה, אלא פוליטיקת השקר הצביעות ןהשררה המנוהלת על ידי אשפי תקשורת, כך הדמוקרטיה הופכת לתמרון ההמונים העדרי.

בדור שאני שייכת אליו לא היה קיים שבני אדם פעלו על תועלת אישית, תרבות המה יוצא לי מזה לא היתה קיימת.

הסתופפות עדרית אחר מנהיג מושחת ןחנפניו הסובבים אותו , טשטוש הגבולות בין אמת לשקר זה מכבר הפך לתווי ההיכר של התקופה, בתהליך איטי טושטשו ההפרדה בין עובדות לערכים, כל זה מכונן דיקטטורה מחשבתית,של בריחה מכל עמדה ערכית וויתור על הטוב והראוי.

מאז יוון העתיקה נתפס החינוך כאמעי ליצוב אדם שלם מבחינה רוחנית ומוסרית, השכלה ופילוסופיה נועדו לחשיבה ביקורתית, כשורי השפה נועדו להרחיב את יכולת המבע הרגשית, הכרת תרבות להרחיב את ההתבוננות ומעגלי החיים,ולפתח רגישות למורכבות האנושית ולאמפטיה.

היום כל זה נדחק לכיוון אחר, לקידום הקריירה, הפיכתה של ההגות והרוח לקרייריזם ציני, המונע על ידי הנחיצות, היום קוראים ל_"מדעי הרוח" מדעי הדשא.

לומר בה גינות מדעי הרוח אינה ערובה להומניות. כאן מהדהדת שאלתו של חוקר התרבות ג'ורג' סטיינר כלשונו שאיפשר את מפעל ההרג הנאצי בהשמדה תעשייתית בלב ליבה של אירופה הנאורה, בארצם של שילה גתה ובטהובן.

התנאי לקיום דמוקרטיה הוא טיפוח אזרחים  בעלי תודעה ביקורתית ואחריות מוסרית, כאשר זה לא נעשה זה הופך לחברה של רובוטים המהווים טרף  קל לרודנים.

דמוקרטיה אמיתית נבחנת בהומניזם בצדק ובעזרה לאוכלוסיות החלשות.