האחים פרידר

זו היתה תקופה שבה יהודים עשו כל מאמץ כדי לצאת מגרמניה.לקחו על עצמם סיכונים לנסוע למקומות מרוחקים לא היו בטוחים כלל שיתקבלו בברכה.  גילו כי כמעט בכל מקום נטרקות בפניהם הדלתות.

באותה עת חי במנילה ייצרן סיגרים יהודי אמריקאי בשם אלכס פרידר, נהג לשחק מפוקר עם הקולונל דוויט איזנהאואר, הנציב העליון פול מקנאט, ונשיא הפיליפינים הראשון מנואל קסון.

לאחר שפרידר ראה שמהגרים יהודים מתחננים שתינתן להם רשות להיכנס, הוא שכנע את חבריו לפוקר להפוך את הפיליפינים למקום מקלט לאלפי יהודים.

בזכו מאמצים בלתי נלאים שלו ושל שלושת אחיו 12.000 יהודים מגרמניה ואוסטריה מצאו בסוף שנות השלושים מקלט בפיליפינים,זו היתה מדינת חסות אמריקנית. כל זאת כשהמדיניוןת האמריקנית גרמה לכך שאוניית הנוסעים "סנט לואיס" לא הורשתה לעגון במיאמי, ונשלחה חזרה לאירופה עם 900 יהודים.

בסיניסיטי מקום הולדתו של פרידר התכנסו 98 קרובי משפחתו ולצידם חצי תריסר מהפליטים שמצאו מקלט במנילה, הם היו האנשים הנכונים במקום הנכון  ובזמן הנכון אמרה אליס בתו בת ה-78 של פרידר שהיתה נערה צעירה בזמן שאביה ודודה תכננו את מבצע ההצלה, אבי לא היה איש יוצא דופן, אך המצב היה נורא והוא חשב באיזו דרך אפשר לסייע.

בשנת 1918 החליטה משפחת פרידר להעביר את עסקי הסיגרים ממנהטן לפיליפיני, שם הייצור היה זול יותר, הקהילה היהודית מנתה אז 200 אנשים, שלושת האחים חילקו ביניהם את השהותץ במנילה כל אחד מהם התגורר בעיר שנתיים.

פרנק אפרים היה ילד אחד הפליטים שבהגיעו למנילה, תיעד את סיפור ההצלה,אמר כי בשנת 1937 ראה את היהודים האמריקניים מגיעים לנמל מנילה משנחאי(בזמן שמנילה היתה תחת מצור יפני) נמל שנחאי נותר פתוח וכך הגיעו 17.000 יהודים גרמנים, האחים פרידר לא רצו להביא פליטים עניים מיקדו את מאמציהם להביא בעלי מקצועות למשל רופאים, מקנאט הנציב העליון הצליח לשכענע את פקידי משרד החוץ הפיליפיני להתעלם מהמכסות המקובלות ולאפשר את כניסתם של 1000 יהודים בשנה.

מנהלת המרכז למורשת השואה, אמרה כי במכתב ששלךח למורחיס אחיו כתב אלכס כי ספקנים במימשל קסון ראו ביהודים קומוניסטים, ומחבלי תחבולות הרוצים להשתלט על העולם, הוא הבטיח שיטפל באנשים האלה.

פרידר עבר על רשימות יהודים גרמנים בעלי מקצועות ופירסם מודעות בעיתונים,בגרמניה האחים והג'וינט האמריקאי אירגנו אושרות כניסה,דירות ומקומות עבודה, וגייסו אלפי דולרים להוצאות מחיה.

הפליטים חשבו שהפיליפינים תהיה תחנת מעבר בדרך לאמריקה אך שמח מאד על קבלת הפנים הלבבית שהתקבלו בה, ארגוני הרופאים לא הרשו לפליטים לעבוד באופן עצמאי אטך הם הסכימו לעבוד תחת פיקוחם של הרופאים הפיליפינים, לוטה הירשפילד המתגוררת בקוניטיקוט אמרה כי מחלק מהאנשים וביניהם אביה לא הצליחו להסתגל למציאות החדשה.

היפנים פלשו לפיליפינים אחרי מבצע פרל הארבור, ועצרו את מבצע החילוץ, התייחסו אל הפליטים קודם כל כגרמנים ורק אחר כך כחסרי מדינה לא כלאו אותם היתה להם דעה ששלילךית על תורת הגזע הגרמנית, לדעתם לא היו ארים .

לדברי גברת הירשפילד החרמת המזון בידי היפנים, אילצה את הפיליפינים ואת הפליטים לחיות על בורגול וחלב קוקוס.

אני כותב מאמר זה כי בים החושך ששרר אז רק קומץ של אנשים אמיצים ויוזמים הושיטו יד. צריך להכירם ולהוקירם.