ישראל ברשימת המדינות הזורקות אוכל לפח

יידוע שברחבי העולם יש מספיק אוכל כדי להאכיל את כל האנושות. זו החלוקה הבלתי שוויונית והבזבוז המשווע בחלקים השבעים של העולם.גם בישראל השבעה לכאורה, ישנן 135 אלף משפחות שחווות חוסר בטחוןן תזונתי, אך אין גורם ממשלתי שעוסק בנושא השלכת המזון, חוקר, ומנסה לגבש פתרונות.

ברחבי העולם מתייחים ברצינות רבה בנושא צמצום ביבוז המזון, בישראל ישנה שתיקה מימסדית, מיכל ביטרמן טוענת שלרשתות יש מלאי עודף גדול מדי של מה שלא נקנה, כאשר התוקף פג זורקים את המוצר לפח.

גם מוצרים לפי הדו"ח של לקט ישראל אומרים אובדן המזון בסופרמרקטים מוערך ב-430 אלף טון ששוויים לשוק הוא 4.3 מיליארד ש' והנתון היותר מדהים הוא שמחצית ממזון זה ששוויו 3.5 מיליארד ש' אכיל לחלוטין תוקפו לא פג והוא בריא ומזין  ובכל זאת מוצא את דרכו לפח.

אפשר למצוא בפחי האשפה של הופרים מוצרים שתוקפם יפוג רק בעוד שבוע, ברור שמשהו בניהול המזון אינו תקין, לא ניתן כל תמריץ כלכלי למי שירצה לחסוך בהשלכת המזון.

בעולם קיימים פתרונות יצירתיים למכירת המוצרים טרם יפוג תוקפם, אחד הפתרונות נקרא תמחיר דינמי, מחירי המוצרים הולכים ויורדים ככל שמועד פקיעת התוקף קרב, ולא מדובר באוכלוסיות מיעוטות יכולת אלא בכלל, בחו"ל זו פרקטיקה שגורה לקנות בזול אם הם יודעים שישתמשו במוצר זה.

מה עוד יכולות הרשתות לעשות? 

לנהל את המלאים שלה ם בצורה טובה ויעילה יותר.

גם שרי הכלכלה לדורותיהם שאחראים על התעשייה וניהולה, לא עשו דבר, בכל המחאות שהתקיימו נגד יוקר המחיה לא מחו על בזבוז מזון, וזה אחד המקרים למחירים היקרים שנגדם הם מוחים. השלכת המזון מושתת על הצרכנים

מרכיב נוסף הוא הריכוזיות בשוק כמו השופרסל הרשת הגדולה שלא מקדמת את הנושא פוחת הסיכוי שרשתות קטנות יותר יעשו זאת.רשתות שיווק המזון פועלו בצורה כוחנית ואגרסיבית ובהמשך לכך גם מתנהלת השלכת המזון שלהן.

מה היתה התגובה?

משופרסל היתה התגובה שהם לא משליכים מזון אלא תורמים לעמותות שונות רמחי לוי מסר את אותו הדבר אנו תורמים לארגונים שונים ואיננו משליכים מזוןץ

כך זכינו בתואר המפוקפק של אחת מהמדינות המשליכות הרבה מאד מזון.