הסיפור המרתק של דיוויד גוגינס

משפחת גוגינס מיעוטת יכולת שניהלה משטח החלקה על סקטים, שני הבנים היו בני 6ו-8 אביהם היה אלים, סיימו לנקות את המשטח ונסעו הביתה. לאחר שנרדמו שמעו צעקות וחבטות דיוויד ראה את אביו גורר את אמו בשערותיה ומצליף בה בחגורתו, הוא זינק על גבו חבט בו באגרופיו תפסיק להכות את אמא צרח,האב המופתע עזב את האם והצליף על גבו עם החגורה שוב ושוב לאחר שכילה את חמתו עזב את שניהם מדממים, האם זחלה ואספה את הילד. הם לא אמרן מילה זו היתה שיגרת חיים.

לאחר התעללויות רגשיות ופיזיות מצאה האם את האומץ וברחה עם שני בניה לעיר ברזיל באינדיאנה, עבדה ב-3 משרות של עבודת דחק כדי לפרנס אותם. העוני והאלימות ובביה"ס היה בכיתה הילד היחיד השחור שקרו לו נגרו הפך אותו לילד חרדתי ודכאוני בעל עודף משקל.

לילה אחד הסתגר בחדר האמבטיה הביט ארוכות במראה מה שראה לא מצא חן בעיניו בריון עלוב ללא מטרה וללא עתיד,  רצה לנפץ את המראה.החל לדבר עם עצמו והחליט לקחת את עצמו בידיים,מה שעוצר אותך זה רק אתה. חלומו היה להתגייס לחל האוויר, קם כל בוקר ןכמעט כל היום עסק בתרגילי כושר, התגייס לחיל האוויר שתפקידו היה לחלץ את הטייסים הוא היה אחד מן החיילים המצטיי נים, את המשך שירותו עד הסיום העביר ביחידה עורפית.

ערב אחד בשבתו מול הטלוויזיה החלו לשדר את "שבוע הגיהנום"  של "אריות הים" עוברים הם סידרה של אימונים הנחשבים לקשוחים ולקשים ביותר בצבא האמריקני, החליט להגיע לאריות הים, הלשכות דחו אותו לא היו מעוניני במי שסיים את הצבא ואלו שזימנו אותו צחקו כאשר ראו את משקל העודף שלו.נותרה רק לישכת גיוס אחת שהעמידה 2 תנאים 1. לרדת 48 ק"ג  במשקלו בפחות מ-3 חודשים 2. לעבור שוב את מבחני הקבלה, הוא החליט שאיננו מוותר. הוא נשא סירות כבדות על גבו מתאמנים בקורות בולי עץ מסתובבים במהירות או על הליכה על גשר בן 2 חבלים המפקדים מנערים את החבלים בכל הכח ומנסים להפיל אותך למטה לתוך בור עמוק מתחת לגשר שכולו מלא בוץ ומי קרח.

, היו שם משימות מפרכות בים וביבשה  המטרה היא לשבור אותך, ביום ובלילה צועדים במשך שעות אל תוך המים הקפואים נושאים על הגב בולי עץ כבדים ושוב חזרה למי הקרח, אתה קפוא כולך מותש ורעב כמעט בלי שינה, כל מי שעובר את העינויים האלה שואל את עצמו מה אני עושה כאן? הגיוס לאריות הים אינו בכפייה אלא בהתנדבות, מתקבלים רק הטובים ביותר והסינון הוא גדול.

וביום האחרון הגוף של כולנו מעוך כולו מזיל מוגלה ודם הוא לא נכנע וסיים.הוא הצליח לסיים את הקורס בעור שיניו

הוא עטור מדליות ופרסים מאז המרתון הראשון שלו סיים גוגינס 60 אולטרה מרתונים שברובם הגיע בין הראשונים ובחלקם מקום ראשון ושלישי

הוא נחשב לאחד מספורטאי הסיבולת המובילים בעולם, הוא כותב בספרו רובינו משתמשים רק ב-40% מיכולתינו, הוא אומר מה שמניע אותי אינם הפרסי ם והמדליות  אלא לדחוף את עצמי עוד ועוד עד למיטב שלי, אין שום חוויה או התנסות אחרת להרגיש בהיר מחשבה ממוקד ומלא חיות.

כן זה אותו ילד שחור ודחוי שלעגו לו, הגיע לקצה הצמרת בזכות התמדה העזה וכח רצון .

.