איך נתניהו עלה באש

הגיע אלי הספר "סודות נתניהו" מאת קוה שפרן, שהיה בעבר הכתב המדיני של גלי צה"ל. היום הוא מנכ"ל "להופיע ולהשפיע" – מכין שרים, חבר כנסת ובכירי המגזר הציבורי לעמידה מול קהל ומצלמה. [email protected]
הפרק הראשון של הספר, תחת הכותרת "איש בחליפת תדמית" נפתח במלים: הרגעים שבהם נתניהו עולה באש לנגד עיני ואני חובט בו הם רגעים שחושפים טפח מהשיטות החשאיות ומתוחכמות שלו להשפעה על ההמונים.
זה היה אחד מימי ראשון, שנת 2005, עמדתי בפינת מדרגות קטנה במשרד ראש הממשלה.
ביבי עולה במדרגות. שר האוצר, בנימין נתניהו. אני צריך את התגובה שלו להחלטה שלא להאריך את כהונת הרמטכ"ל יעלון. כיוונתי את המיקרופון כנשק מולו ושאלתי, 'אדוני שר האוצר נתניהו, אנחנו בשידור בגלי צה"ל. האם זו הדחה פוליטית?'
נתניהו חוכך בדעתו, מכחכח מעט בגרונו, מתאים את גובה הקול שלו לסגנון הרשמי המיועד לשיחה ברדיו ובטלויזיה. "רב אלוף יעלון הוא רמטכ"ל מצויין..." נתניהו פותח בסבר פנים חמורות, מתייצב לצד הרמטכ"ל המתנגד להתנתקות כדי לבדל עצמו פוליטית מן ההחלטה, אך בו זמנית הוא נשאר מעט עמום ונזהר מלהפנות את הביקורת שלו ישירות כלפי ראש הממשלה, שרון. ביבי באותה תקופה רקד על שתי החתונות, גם היה שותף לממשלת ההתנתקות והצביע בעד התוכנית וגם השאיר לעצמו פתח לטעון שהוא נגד. בעוד נתניהו מעביר מסרים כפולים לציבור דרך המיקרופון שלי, מתרחש דבר מה נוסף שמסיט את תשומת הלב שלי. אני מריח עשן. משהו נשרף.
באותו רגע אני קולט את פניו הסמוקות של נתניהו. סמוקות מהרגל. העשן, כך אני מבחין לתדהמתי, עולה מנתניהו עצמו שמתחיל לגמגם. הוא מובך, פרצופו מואדם, העשן מיתמר מהמרווח הצר שבין צווארון חולצתו הלבנה לחליפתו הכהה.
נתניהו אפוף עשן, עוד שנייה חולפת. העשן כבר הופך סמיך וכהה יותר ולא ניתן להתעלם ממנו. נאום התמיכה המאולתר שלו בבוגי יעלון נקטע כשמופיעה האש שבלעדיה אין עשן. להבה ראשונה, קטנה ואדומה מתחילה לטפס על הז'קט כמו יוצאת מליבו של נתניהו ומאיימת לאכל את גופו. עוד שנייה והחליפה מתחילה לעלות בלהבות. לנגד עיני, במשרד ראש הממשלה, בתוך החליפה הבוערת כלוא נבוך וסמוק בנימין נתניהו.
המיקרופון מקליט. אני צועק לתוכו, "מר נתניהו, אתה עולה באש! מר נתניהו, אתה נשרף". מתחתית המדרגות מגיע בוז'י, השר יצחק הרצוג הוא שר הרווחה בממשלת שרון וגם הוא בדרך לישיבה השבועית. הרצוג שומע את צעקותי ומדלג לעברנו במדרגות. בעוד הוא מדלג לעברנו אני טופח בכף ידי על חזהו של שר האוצר, מנסה למנוע את התפשטות האש. הרצוג צועק "ביבי, תזרוק את זה, תזרוק את זה".
הרצוג ואני מסירים מעל כתפיו של נתניהו את החליפה. גם החולצה הלבנה המעומלנת שמתחתיה ניזוקה. אני נושף עליה ומוודא שכובתה. על הרצפה מושלך כעת הז'קט היוקרתי המעושן. שר הרווחה ואני דורכים עליו כדי לוודא כיבוי. מקור העשן נובע מכיס החליפה היקרה. האש דועכת, אך ריח העשן עדיין מורגש.
מציאות
נחרדתי שהשכונה שלי מתחרדת.
- אז מה אתה עושה?
עובר דירה..
עדיף להיות מורה להופעה לפני קהל מאשר כתב או עיתונאי... לפחות למד משהו ממקרה ביבי...
🧀🧀🧀🧀🧀🧀🧀🧀🧀🧀🧀🧀🧀
הדברים הם פשוטים
הם נחקרים ונילמדים
ניתן לימצוא תשובות ברורות
לכל תקופה לכל ראש ממשלה ולכל רמטכ"'ל
זה לא עיסוק בטארוט וקריאה בקפה עם כל הכבוד
לצערי מתחילת קדנציית נתניהו השנייה
כי בראשונה הצבא היה חזק ולעומתי ולכן היפילו עליו את "'אירועי מינהרת הכותל"'עם מאה הרוגים
הצבא הולך ונחלש ומינויי הרמטכ"'לים הולכים וניהיים פחות ופחות מאוזנים
נא ליקרוא על כך לעומק
זו לא שירה זו פרוזה
שמאיימת יום יום על הדמוקרטייה השברירית🧀
בידקו מה היה דו"'ח לוקר
שבו ניקבע
שתקציב משרד הביטחון
עובר במלואו
לידיו של משרד ראש הממשלה
-העריץ הנוכחי שמכרסם בכל המירקם העדין-
אולי תסבירו לי על מה אתם מדברים?
נתניהו כמו בן גוריון וכמו שרון
מחזיק את צבא ההגנה בכיס הפרטי שלו
על בן גוריון איני צריכה להסביר
על שרון תיזכרו מה מופז הדמיקולו ניסה
בגין כניראה היה רוה"'מ הכי חלש מול צה"'ל אשכול היה הכי דומה לו
...היתר תיזכרו בעצמכם...עצוב מאד
ולמה לדעתכם אשכנזי נעלם מהנוף?
אחת התקופות היותר ארורות פה תקופת הרמטכ"'לות של בר-לב "'פורפר"' את גולדה ודפק את המדינה לשנים ארוכות