מגדל בבל.
שיניתי שם הכותרת.
כותב.

דור ותבונתו
שיבולים, זרעים.
שדה תלמים תמימים.
כאפיה על הצוואר.
שייך הייתי לדור המגל והחרמש.
הכל היה פשוט ויפה.
מחרשה משופרת.
מקצרה וקומביין, כבשו השדה.
דחקו מגל וחרמש.
דור הולך ודור בא.
מהטרקטור למחשב.
פתאום, טרך בום, איש מעיז
לדרוך על אדמת הירח,
וכלום לא קורה.
אלוהים לא מעניש אותו, כמו
שהעניש בוני מגדל בבל
שבקשו לחדור לממלכתו.
אני שומע את אלוהים אומר -
'עשו כרצונכם אני לא מתערב'.
אני מבקש לעצור את הזמן,
קורא - שמש בגבעון דום -
ודבר לא קורה.
הפנתי מבטי אל האופק
להמשיך הלאה במסעי.
תגובות
0
אהבו
0
203
כתוב/י תגובה...
עריכת תגובה
השבה לתגובה
לב אישה אוהבת
זיקפי גווך אהובה
כי לא נָס לחייך
הָלִיכָתֶך בָת מֶלֶך
תִצְעָדִי.
לעת ערב, אסיראדרתך
להזין יפה...
לקריאת הפוסט
לבד.
העזר כנדי נפטרה. אין עוד מלצפות (נפטרה לפני שבוע)
לקריאת הפוסט
עדיין כאן
הגשמיות אוכלת בכל פה.
יותר מדיי אפור, אךלא
אתןלגשמיות לקלקל לי
את אווירת החג,שהרי
ראשהשנהתשפ'דהיום,
מעבר...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות