שט במים סוערים
כותב.

שט על פני השנים הארוכות
והכבדות.
שמיים טרם ערב, צבעו
רקיע ארגמן.
לרגע עבים פילסו לעיניי, דרך,
לחפש בין אלפי כוכבי מרום, את
כוכבי, אם כבוי, או מואר הוא?
החיפוש מעייף.
גם לאחוז בהגה הספינה
מתישה כוחות.
רוח רעה שיברה מוט מפרשי.
גם משוט אבד בסערה.
עבים סגרו שמים ולא יכולתי
לראות עוד, פני רקיע.
אילו אדם מאמין הייתי
וקראתי הצלני יה. אך אינני.
חונכתי להלך בין לבין
לימדוני לקוות. לבקש טוב.
להבין שמצפן גורלי בידיי בלבד.
לעת זאת שהשמונים נושפים
בעורפי, מבקש להרפות מעט
מההגה.
להניח ראשי בצל דקלים.
לנוח על שפת הלגונה.
לגונה אחרונה, עליה מספרים,
קרובה היא יותר ממה ששיערתי.
אולי אמצאנה בטרם...
תגובות
1
אהבו
0
135
כתוב/י תגובה...
עריכת תגובה
השבה לתגובה
לב אישה אוהבת
זיקפי גווך אהובה
כי לא נָס לחייך
הָלִיכָתֶך בָת מֶלֶך
תִצְעָדִי.
לעת ערב, אסיראדרתך
להזין יפה...
לקריאת הפוסט
לבד.
העזר כנדי נפטרה. אין עוד מלצפות (נפטרה לפני שבוע)
לקריאת הפוסט
עדיין כאן
הגשמיות אוכלת בכל פה.
יותר מדיי אפור, אךלא
אתןלגשמיות לקלקל לי
את אווירת החג,שהרי
ראשהשנהתשפ'דהיום,
מעבר...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות