אמרות כנף (תובנות - לחיים)

מוטי הקירייטי

מצדיעה לך ..מפגין רגישות למולדת ..להימנונה ודיגלה ..

לחמת בכל המלחמות ,וקיבלת מתנה אדירה..

אשרך שאתה חלק מכל הלוחמים שלחמו לחען מדינתנו הקטנה ...גדולה 

בזכותכם כולנו כאן....

ניזכור את הנופלים לעד..יהי זיכרם ברוך

למוטי

אני זוכר את שירת התקוה כשעמדנו ילדים נערים חברי ההגנה בגן העצמאות בתל אביב  מקשיבים להכרזתו של דוד בן גוריון על הקמת המדינה.  יום שישי 14.5.1948   . ההתרגשות אחזה בנו  ושירת התקוה הייתה  כה רמה שזיעזעה את עצי הגן.  וכשאני חושב על אותם רגעים מרגשים  הלב ניצבט כי לייבלה  ואליעזר מהשכונה לא זכו לכך . הם לא זכו לשמוע על הכרזת המדינה. לייבלה, נער תכול עיניים בן 16.5  נפל יחד עם עוד נערים חברי ההגנה  כשנסעו  במשאית לחזק את הישוב בן שמן ובדרכם חלפו ליד בית נבאללה . הליגיון הירדני   שהיה ממוקם שם פתח באש תופת והרג את רוב יושבי  המשאית. הבריטים שהיו אחראים על הבסיס הצילו את המעטים שניפצעו ושרדו.  אליעזר היה חבר הגנה . הוא השתתף בשיירת הרופאים והאחיות שהייתה בדרכה להדסה בהר הצופים  כאשר פורעים ערבים  ירו והרגו את כל אנשי השיירה ורק אחד נותר בחיים. אליעזר היה המיקלען ולא ברור כמה פורעים חיסל לפני שחיסלו אותו.   שתי דמויות שעולות  בראשי בכל יום זיכרון. שני גיבורים שמסרו את נפשם על הגנת המולדת ושילמו בחייהם. יהי זיכרם ברוך. .....ואיני שוכח את הנער  שיחד יצאנו למיבצע במלחמת יום כיפור. ילד שפחד כאשר היינו במידבר קרוב לתעלה בלילה חשוך כשהמכשירים האלקטרונים מבצעים  .....חחח עד היום איני יודע מה. והנער פחד  כשהמכשירים גילו שהליקופטרים  הנושאים  אנשי קומנדו מצריים  נמצאים באויר.  . חזרנו למיתחם והוא נירדם. ראיו נח עם ראשו על קנה התותח שהיה מוצב על הזחלם. עמדתי קרוב וראיתי את תווי פניו ,פני נער שלא כאן היה מקומו. . הבוקר הפציע  והשקט היה שקט מיוחד של המידבר. ואז נישמע רחש של טיל הטס באויר. הרגשתי את משב הטיל שטס קרוב לראשי ונחת על קנה התותח עליו הניח הנער את ראשו.  הסתכלתי על הנער והוא לא זע. הרופא שכיסה אותו בסמיכה נתן לי להבין שהנער מת.      דמותו של הנער שאפילו לא ידעתי את שמו , חקוקה עמוק בנישמתי והוא צף ועולה תמיד בזיכרוני. שיירות ההרוגים והפצועים שראיתי יום לפני כן  לא  השפיעה עלי כה קשה כמו  מותו של הנער שמקומו לא היה צריך להיות שם. נער שהיה צריך להיות בבית ליד האמא.

כן אני זוכר את המלחמות בהן לקחתי חלק למרות שאיבדתי את  התאריכים. מלחמת העצמאות 1948, מלחמת ששת הימים של שנת 1956. מלחמת ששת הימים של שנת 1967 .מלחמת ההתשה . מלחמת יום כיפור. וכולן נידחקו בשנתיים שרות  ועוד  30 שנות מילואים.. ....ותמיד חלמנו שזו תהיה המלחמה האחרונה.

               למוטי אני מבין אותך  יש עצב על חברים שלא זכו שלחמו ונפלו,

               על הגנת המולדת.ושקמה המדינה בזכות הלוחמים ומסירותם.

               זכית והית לאחד מהלוחמים  שנלחמו להקמת המדינה ותקומתה.

מדלן אכן כדברייך...יהי זכרם-ברוך.   חג-עצמאות שמח עבורך ולעם-ישראל.

רבי-יעקב ...כמובן שאני מתאר-לעצמי את התחושה שאחזה בכם עם הכרזת-המדינה שלנו והשמעת...התקוה.     בארצינו הקטנה אין בית שלא-חש את השכול.     אם-זה קרוב מבשרינו...חבר לנשק...מכר...או שכן.  אגב...הזכרת את מלחמת-1956 ובכן...היא נקראה "מלחמת-סיני"   ואבי (זכרו-לברכה) השתתף-בה והוא היה לוחם צהלי   ב..."חיל-הפרשים"         (היה חיל כזה בצבאינו).   זאת-ועוד...אבא השתתף במצעד הראשון של צהל והוא על-סוס שהיתה  צרובה בעכוזו חותמת...צ ... כשרה-למהדרין.

אריקו ...חיינו בארצינו משולבים בהם גם עצב-ושמחה וזו...מנת-חלקינו. חג-עצמאות שמח

אלישבע...דמעת-גבר זו עדיין מבוכה.          גאווה על השתייכות לעם-עתיק יש אצלי בהחלט. הקורבנות  בוודאי שלא היו-לשוא. שהרי...הוקמה בזכותם מדינה שעומדת על-רגליה. ואנו מצווים רק לשמור-עליה.     חג-עצמאות שמח.