6000 הנכבה שלנו

כאב ותוגה מהמכה שנחתה עלינו עטפו אןתנו ב-1948, האבל והכאב היו עלומים ושותקים כן נכון בערב יום העצמאות מעגלי רוקדים הרעידו את האוויר כן  זה היה נס ,

החלל היה עצום 6000 נופלים מתוך אוכלוסיה של 600 אלף, שרובם היו מן הטובים ביותר שבדורם, רק שלוש שנים קודם לכן ירד אבל על הישוב כשהתבררו ממדיה האיומים של השואה.

גם היום אפשר לכתוב על החלל שנפער ועל הנזק הנורא אך היינו עסוקים מדי והכאב נמהל ,האוכלוסיה הכפילה את עצמה .

אך רק לרגע דמיינו או תארו לכם כיצד היתה נראית המדינה אלמלא המלחמה שנכפתה עלינו והפילה בנו כל כך הרבה מעיינות של יצירה, הגות ומדע, ראשי ממשלה בפוטנציה, סופרים ומשוררים, מחזאים וציירים, מוזיקאים שופטים ושחקנים, כן, הם היו הדובדבן שבקצפת, האם ידענו שהם כל כך יחסרו לנו?  לא. תארו רק לרגע כמה יכול היה להיות מסעיר ומעמיק פורץ דרך אם ה-6000 היו נוכחים כאן ואולי מעמידים את המדינה הקטנה הזאת בראש הפירמידה הגלובלית.

כאשר הפלשתינאים באים אתנו חשבון על הנכבה שלהם, מותר לענות להם שהם ובעלי בריתם עשו לנו נכבה לא קטנה בתוך הנצחון שלנו. שנולדנו במדינה נכה במידה רבה, שמיטב הנוער שלנו הקיז את דמו מסביב לגבעות. חבריהם של הנופלים מספרים ומקנחים דמעה ,רק בחטיבת הרא"ל של הפלמח ' נהרגו כמעט 40%

הם הותירו חותם של אהבה והערצה שלא נמחה ולא נמוג עם השנים כן אני מאמינה שאם הם היו נוכחים היינו מדינה פורצת דרך בהרבה תחומים.

כן, זו הנכבה שלנו.