יום העצמאות

לרחל 123

בדרך כלל אנו שומעים את הקיטורים על למה ואיך ומדוע לא . . אכן יש לנו מדינה נהדרת.  מדינה שקלטה עליה פי עשר ממספר תושביה. אין לכך אח ורע בכל העולם. עד היום מתגלגלים במחנות פליטים ערבים מאז שנת  48 . עם כל העושר של המדינות המוסלמיות הרבות , הם לא הצליחו  לפתור בעיה  קטנה. מתוך 630 אלף ערבים שהיו  בארץ בשנת  48 ברחו  כ300-400 אלף ערבים שהפכו לפליטים. לעומת זאת מדינת ישראל קלטה את 800 אלף הפליטים שנאלצו לברוח ממדינות ערב. .  כן , אנו צריכים להיות גאים בהשגי המדינה. הקמנו מדינה לתיפארת. כלכלת מקרו מבין הטובות בעולם.  צבא חזק ומודרני הטוב בעולם.  מערכת תשתיות מפותחת. כל זאת בתוך הכאוס ששולט באזור וגורם לנו להוציא חלק גדול מתקציב המדינה לביטחון. . אינינו יכולים עדיין לישון על עלי הדפנה. הסכנות רבות  והמלאכה עוד מרובה.  אולם אם נסתכל לאחור וניזכור מה היה כאן בתחילה נתמלא גאוה על השגי המדינה.  נמשיך עדיין לקטר , אין בכך כל רע. אולם לצד הקיטורים נישמע את המקטרים מתגאים כמה יפה וכמה טוב לחיות כאן במדינה.

 הצדענו היום  לנופלים והרשימה ארוכה. מגיע להם הכבוד על שעמדו  במערכה ושילמו על כך  את המחיר הגבוהה ביותר שיכול אדם לשלם, את  החיים. יחי זיכרם ברוך ותחי מדינת ישראל.

יעקב

יודעת ומוקירה את אהבתך ופטריוטך למדינה.

אנחנו בגוש מציינים את יום הזיכרון במשך כמה ימים, יום אחד בבית הספר לגיל הצעיר, ביום למחרת בבית הספר החטיבתי, לאחר מכן כל קיבוץ מציין את יום הזיכרון בקיבוצו באופן פרטי, ולבסוף היום בשעה 11.00 בבוקר היה טקס מרכזי ליום הזיכרון בקיבוץ רמת יוחנן, שם הוקמה אנדרטה ל 21 הלוחמים מ 4/48 שנפלו על הגנת הגוש, בין הנופלים היה מפקד חטיבת כרמלי זוריק או בשמו המלא זוהר דיין אח של משה דיין.

יום הזיכרון ויום העצמאות כרוכים זה בזה , החלק הראשון אינו אפשרי בלי החלק השני.

חג עצמאות שמח לך ולבני המשפחה.

תודה על התגובה.

לרחל123,

.חג עצמאות שמח.

כתבת מאד יפה וקראתי גם את דברי יעקב ותגובתך לדבריו וכל זה חימם לי את הלב,כי הציניות של אחדים די מעייפת ומטעינה אנרגיות שליליות והנה מדבריכם ניטענתי שמחה גם אם מהולה בעצב על היום הקודם,ולא היכרתי את  זוריק,ולא שמעתי עליו,אלא מדברייך.עד כדי כך ,,כניראה,האפילה עליו דמות אחיו וחבל.אז טוב לקרוא דברים חגיגיים ואופטימיים כאלה שממלאים את הלב באור רב ובהכרת תודה על מה שיש.

טובה

המאמר המלא (כאן במוטקה קיצרתי) פורסם השבוע בעיתון של הגוש, הנכדה שלי (בת 16) סיפרה לי שהחברות שלה קראו ונהנו, סבתא פטריוטית, מאוד ריגש אותי , לא מובן מאליו שהנוער קורא ונהנה מהכתבה.

בכמה משפטים על הקרב ב= 4/48 בגוש. נילחמו נגדנו צבא דרוזי, הקרב היה קשה , באם הגוש היה נופל, כיבוש חיפה היה עיניין של זמן.

הקרב נוהל כ 5 ימים, ביום השני הגיעו 2 גדודים מחטיבת כרמלי של הפלמ"ח לעזור בלחימה, מפקד הכוח היה זוריק, נהרג ביום השלישי ללחימה, האיום היה מאוד מוחשי, הוציאו את הילדים מהגוש.  פעמיים נאלצו הכוחות לסגת. ביום החמישי הכוחות קיבלו פקודה לפוצץ את הכפרים הושא וכסייר, כתוצאה מהרס הכפרים , החלה בריחה של תושבים משפרעם ומכפרים בסביבה  וצבא הדרוזי נסוג. קרב זה היה הקרב האחרון בו נלחמו הדרוזים נגדנו, מאז , כידוע, שוררת ידידות אמיצה בינינו.

תודה על תגובתך.