כשהחיים תקועים

מי שעושה דיאטות מכיר את הקטעים המעצבנים האלה שיורדים במשקל ואז פתאום נעצרים ושום דבר לא עוזר.

קילו למעלה קילו למטה אבל לא ממשיכים לרדת.

האמת שגם זה משהו שאני עובר בחודשים האחרונים ואולי זה אפילו סמלי שממש כמו שהחיים שלי תקועים ככה גם המשקל שלי תקוע.

מדי פעם מכיר אישה, פגישה אחת או שתיים ושוב ממשיכים הלאה.

ואני כנראה לא יודע לבחור אותן כי הן נפרדות ממני מכל מיני סיבות מוזרות שמרגישות יותר כמו תירוצים מאשר כמו סיבות:

אתה מדבר חזק מדי(פעם אחת הרמתי קול כי התלהבתי)
אתה לא יוזם מספיק
אתה לא שואל אותי שאלות
אתה גר רחוק מדי(לא שמת לב איפה אני גר לפני שנפגשנו?)

להמשיך?

בעוד חודש אחגוג יום הולדת 52.

כן, אני יודע שאני אחד הצעירים באתר הזה ואני גם נראה צעיר מגילי וכנראה בגלל זה אני מקבל לפעמים בקשות חברות מנשים שהתמונה שלהן מזכירה לי את אמא שלי או סבתא שלי אבל זה קל לדבר כי גם אני לא אשאר צעיר לנצח.

מה בסה"כ חיפשתי בחיים.

שהבריאות שלי תהיה סבירה.

שמצבי הכלכלי יהיה מניח את הדעת.

שתהיה לי חברה לחיים... לא אישה מושלמת, פשוט אישה שארגיש נח איתה פיזית ולא ישעמם לי בחברתה,
שתקבל אותי כמו שאני ואני אקבל אותה וכמובן אוהב אותה ושהביחד שלנו ירגיש יותר טוב מאשר הלבד שלנו.

זה הכל?

אף פעם לא חשבתי שאני מבקש יותר מדי אבל אולי אני כן מבקש יותר מדי.

מצבי הכלכלי באמת מניח את הדעת.

בריאותית כן...היה רצוי שארד עוד במשקל, אני עובד על זה... יקח זמן אבל זה בטיפול.

וזוגית?

יש לי כל כך הרבה חום לתת.

שימו אותי בחדר עם 1000 איש רק תבקשו מהם שיתקלחו קודם כי אני רגיש לריח.

ואין לי בעיה לחבק את כולם.

כמה זה קל לאהוב, להרעיף חום, לפרגן, להגיד "בך בחרתי" להיות שם בשבילה.

כמה זה קל וכמה זה קשה למצוא זוגיות אחת שתהיה טובה לשנים קדימה ולא ליום יומיים.

מי הנשים שבאמת רוצות קשר זוגי ובאמת נותנות הזדמנות ולא מפילות את זה על שטויות ולמה אני לא פוגש את הנשים האלה?

תקוע?

אחזור לאתרי ההכרויות שגם מהם לא יוצא כלום.

לא מסוגל לסבול את המחשבה שאני לא עושה את מה שצריך.

אבל לפעמים אם אתה עושה ומרגיש תקוע אולי צריך לעשות אחרת.

יש רגעים בחיים שנשבר לי ואני שובר את כל הכלים ועושה הכל אחרת.

לפעמים זה גם עוזר.

אחכה עוד שלושה חודשים... לא יותר...

ואז שוב אפנה פניה חדה ובתקוה שלא אפול איתה לתהום.