פרשת שבוע בהר
בשנה שעברה קיבלתי יבול זיתים ישירות מהכרם ולא בכדי.
מלאתי כמה וכמה צנצנות ובקבוקים. בסוף העונה הביא לי הכורם
שני ארגזים מלאים זיתים שחורים בגודל שזיף.
" אין לי מה לעשות עם שני ארגזים " אמרתי לו
" יש מי שישמחו לקבל" אמר בחיוך הצנוע שלו
את השחורים האלו שטפתי היטב חלק הכנסתי לצנצנות עם בקבוק יין מרלו משובח
וחלק הכנסתי לבקבוק עם מלח גס, והשארתיו ככה לכמה חודשים (רק לנקז נוזלים)
לימים הזיתים המצומקים האלו היו למעדן נפלא ומשטעמם נעשה מלוח מדי , שטפתי
והכנסתי לצנצנת עם מים ושמן זית וטעמם השתבח כפליים.
למה אני מספר לכם זאת? כיוון שקראתי בפרשת השבוע על מצוות השנה השביעית היא שנת שמיטה
ונתקפתי חרדה.
מנין באה מצוות שמיטה ומהו הקשר שלה לפרשת השבוע?
הנה כך מתחילה פרשת השבוע:
א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בְּהַר סִינַי לֵאמֹר. ב דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם--וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ, שַׁבָּת לַיהוָה. ג שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ; וְאָסַפְתָּ, אֶת-תְּבוּאָתָהּ. ד וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ--שַׁבָּת, לַיהוָה: שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע, וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר. ה אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר, וְאֶת-עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר: שְׁנַת שַׁבָּתוֹן, יִהְיֶה לָאָרֶץ. ו וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם, לְאָכְלָה--לְךָ, וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ; וְלִשְׂכִירְךָ, וּלְתוֹשָׁבְךָ, הַגָּרִים, עִמָּךְ. ז וְלִבְהֶמְתְּךָ--וְלַחַיָּה, אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ: תִּהְיֶה כָל-תְּבוּאָתָהּ, לֶאֱכֹל. ( ויקרא כה)
שש שנים תזרע ובשנה השביעית שבת שבתון, זאת ועוד כתוב במפורש " כרמך לא תזמור" וזיתים זה כרם לא?
שנת השמיטה כפי שניתן להבין זה הפסקת עיבוד האדמה והפסקת קטיף הפרי זמירת הכרמים וקציר החיטים וכו.
שהאדמה תנוח ! ושכל העניים והאביונים יבואו לאסוף חינם אין כסף
נראה בהמשך כמה עולה לנו החינם הזה.
השאלה העיקרית היא האם מותר או לא לאכול את יבול השנה השביעית.
מבטיח אני לכם בזאת כי כאשר תיכנסו למרכול בבני ברק תראו על התוצרת כתוב: "ללא חשש שביעית"
לא צריך יותר לדון מה אומרים רבותינו זיכרונם לברכה כי המציאות קובעת
החיפוש אחר תוצרת חקלאית "ללא חשש שביעית" נראה כבריחה ונסיגה ממה שהתורה מדריכה אותנו. הכתוביות על תוצרת חקלאית "ללא חשש ערלה ושביעית" מציבות את גידולי השביעית במעמד פֵּרות ערלה האסורים ללא תקנה. אדרבה, שנה זו מציבה אתגר גדול בהקפדה ובשמירה על הלכות שאין רגילים בהן במשך השנים שבין שמיטה לשמיטה. המטבח האישי של כל אחד מתקדש ומתעלה עוד. הפֵּרות והירקות שעל השולחן הם משולחן גבוה, ולרמב"ן, כאמור, זו אף מצווה ייחודית לאכול מגידולי שביעית.
כן הרמב"ן אומר מפורשות: במצוות השמיטה בפרשת בהר כתוב: "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך" (כה:ו). לפי פשוטו של מקרא יש כאן היתר לאכול גידולי שביעית. אך הרמב"ן רואה בפסוק זה לא רק היתר אלא אף מצווה שיש למנותה בספר המצוות (מצוות עשה ג), ואלה דבריו:
אמרה תורה בפירות שביעית: 'והיתה שבת הארץ לכם לאכלה'... ונכפלה זאת המצוה באמרו יתברך: 'ואכלו אביֹני עמך' (שמ' כג:יא). שלא אמר לאביוני עמך תעזוב אותם, כמו שאמר: 'לעני ולגר תעזֹב אֹתם' (ויק' יט:י; כג:כב) בלקט ושכחה. אבל לשון אכילה מזכיר בהם הכתוב בכל מקום.
קדושת שביעית: בתוצרת חקלאית הגדלה בארץ ישראל בשנת שמיטה יש קדושה ומעלה נוספת. מותר ואף מצווה לאכול פֵּרות שביעית בכל מקום בארץ ישראל ולא רק בתוך חומות ירושלים באותן זהירויות והקפדות שצוינו לעיל. הרב שמואל בורנשטיין, האדמו"ר מסוכטשוב, מסביר שארץ ישראל ניתנת לנו לשנים שבין שמיטה לשמיטה לעבוד את האדמה ולשמרה, וזה לשונו:
ובשנה השביעית שבה הארץ לנותן, וכל האוכלים מפירותיה, משולחן גבוה (=זוכים לאכול משולחנו של הקב"ה), ועל כן יש קדושה בפירות שביעית... ועל כן נאסרה עבודת קרקע, ונדרש הפקר הפירות לסלק שייכות הבעלים.
כל העניין הוא סוציאלי לסלק זכויות בעלי הקרקע. אמא שלי נהגה לומר " הפקר פטרושקה" אין לי מושג למה היא התכוונה אבל זהו המצב שהתורה רוצה, כל אחד יבוא ויקטוף ויקח. אתם יודעים מי לוקח את הזיתים שלא נקטפים שלש שנים ראשונות בהן גם חל איסור קטיף??
אחינו הישמעאלים או נקרא לילד בשמו הבדווים.
בניגוד לרמב"ן דעתו של הרב קוק שונה, הנה:
הרב קוק מאידך תומך בשנת השמיטה ומסביר:
מה שמעניקה השבת ליחיד, מעניקה מצוות השמיטה לציבור כולו. גם כאן מדובר בהפסקה זמנית של החיים הכלכליים, ומאותן סיבות, אלא שהפסקה זו היא ארוכה יותר - שנה שלמה ולא יום אחד בלבד – ועם זה תחולתה מצומצמת יותר: לעומת ל"ט המלאכות האסורות בשבת, שנת השמיטה מטילה עלינו רק איסור עבודת האדמה וביטול החובות. ומדוע מצוות השמיטה "ציבורית" יותר מאשר מצוות השבת? לפי הרב קוק, הזיקה הבולטת שבין מצוות השמיטה לבין ארץ ישראל - זיקה שאינה קיימת בין השבת לבין הארץ - היא מקור הקשר שבין מצוות שמיטה לבין כנסת ישראל: הרי ארץ ישראל שייכת לעם ישראל, או, יותר נכון, ארץ ישראל היא המקום הגאוגרפי שרק בו יכולה להתפתח כנסת ישראל על הצד הטוב ביותר. לכן איסור זמני וכללי לעבוד את אדמתה הוא מעניין הציבור כולו בתור שכזה: "נשמת האומה והארץ יחדו פועלות את יסוד היוויתן, תובעות את תפקידן, להוציא אל הפועל את עריגת קדושתן בשנת שבתון".
נוסף על ההפסקה הזמנית בפעילות הכלכלית, המאפשרת לאדם מישראל לעסוק בעניינים רוחניים, שנת השמיטה פועלת לטובה בכמה מישורים:
היא משכינה שקט חברתי: "שנת שקט ושלוה, באין נוגש ורודה". בשנת השמיטה כל החובות מתבטלים, ולכן אין אדם יכול לתבוע פירעון חוב מחברו ולהציק לו בשל חובו.
היא גורמת לביטול המעמדות המבוססים על בעלות על הקרקע - "אין רכוש פרטי מסוים ולא זכות קפדנית". היבולים הצומחים בשנה זו הם הפקר, לכן אין לבעל הקרקע זכויות יתרות ברכושו על פני אנשים אחרים.
אין בשנה זו רדיפת בצע - "אין חילול קדש של קפדנות רכוש פרטי בכל תוצאות יבולה של שנה זו, וחמדת העושר, המתגרה על ידי המסחר, משתכחת", שכן יש איסור לסחור בפירות שביעית.
הרב קוק מבין ומציג את טעמיה של מצוות השמיטה. אלא שישנה בעיה חמורה שחייבים להתייחס אליה: לכאורה, ההסברים הנ"ל מתאימים לחברה שעיקר כלכלתה - אם לא כולה - מבוססת על חקלאות. היום הפעילות החקלאית היא שולית ביותר, עיקר החיים הכלכליים הם בתחומים אחרים, וכל דיני השמיטה נראים יותר בגדר של "דרוש וקבל שכר" מאשר מצוות אקטואליות ממש.
כעת אתם מבינים מדוע כולם רוצים " ללא חשש שביעית"
עוד דבר שאמא שלי ז"ל לימדה אותי זה : " תוצרת חוץ לא נחוץ לא בבית ולא בחוץ" אבל ירקות ופירות ללא חשש שביעית זה מחו"ל , אז מה עושים.
כבר במצריים למדנו את הפסוק" הבה נתחכמה לו"
הראש היהודי ממציא לנו פטנטים:
בשנת השמיטה הקרובה, תשס"א, ימלאו כ 120 שנה ל"היתר
תרמ"ט", שהיא השנה שבה ניתן לראשונה "היתר-המכירה"
הידוע, שחל על ראשוני הקולוניות היהודיות בא"י, בתקופת
חובבי ציון. על ההיתר חתמו שלושה מגדולי הרבנים שבאותו
דור: הרבנים שמואל מוהליבר, ישראל יהושע מקוטנא והרב
יצחק אלחנן מקובנה. ביסוד "היתר המכירה" עמדה אותה
גישה, שלא ראתה רק את איסורי השמיטה כשלעצמם, אלא
ראתה צורך, כשיקול תורני ממדרגה ראשונה, ובהתאם ל"טעמא
דקרא" המפורש בכתוב, לשקול שורה של שיקולים, מאידיאולוגיה
תורנית, המתחשבים באותם נימוקים לשמיטה הנזכרים בתורה,
ומהם עולה, שהשמיטה אינה עניין פרטי של הצרכן, אלא
עניין של תפישה חברתית לאומית...
היתר מכירה אההה כמו מכירת חמץ לגויים
הכסף לא רק מעוור הוא פותר הכל.
ועל כך אומר לי ג'וניור הכורם. אל תדאג יהיו לך בזיתים שאתה כה חפץ הכל עניין של לשלם קצת כסף
אתם הבנתם את זה?
שבת שלום
שיר הפטנטים
ביצוע: אורי זוהר
מילים: חיים חפר
לא מדינה נידחת
לא משק לא מפוקפק
הארץ מתפתחת
בצעדי ענק.
זה עסק יסודי!
מספיק עם סנטימנטים!
הראש היהודי
ממציא לנו פטנטים!
למן התנאים ועד הדווקאים
עוד לא היה מן דור כזה של ממציאים!
לששת,
הבה נפריד בין שני חוקים:1חוק היובל 2חוק השמיטה
2.חוק היובל-אחרי 50 שנה האדמה צריכה לחזור לבעליה הראשון,הלא הוא האלוהים.כשהשבטים הגיעו ארצה בעברם את הירדן,לכל שבט הוק...
לששת,
הבה נפריד בין שני חוקים:1חוק היובל 2חוק השמיטה
2.חוק היובל-אחרי 50 שנה האדמה צריכה לחזור לבעליה הראשון,הלא הוא האלוהים.כשהשבטים הגיעו ארצה בעברם את הירדן,לכל שבט הוקצבה חלקה.(סתם,ניקח את זבולון לדוגמה,זבולון לחוף ימים ישכון)
אם הוא מכר אדמתו,בשנת ה50(יובל)הסדר שב על כנו והאדמה חוזרת אליו.אבל היא אינה שלו,אלא של האלוהים.
שנת שמיטה,כיום ידוע מה שמכונה בחקלאות"מחזור זרעים"למשל אם זורעים בוטנים או שעועית,אחרי שניצלו את האדמה זמן רב,גידולים אלה משפרים את האדמה ומטייבים אותה,שלא לדבר על דשנים שאנו מרבים לשמוע עליהם,שמטייבים את האדמה ו"מאכילים"אותה את המינרלים שנוצלו על ידי שימוש יתר.
אבל בימי קדם לא הכירו"מחזור זרעים",לכן שנת השמיטה בה אסור היה לעבד את האדמה,היתה במקום מחזור הזרעים בימינו.
הרבנים שלנו,שיהיו בריאים,תמיד מנסים להערים על אלוהים בכל מיני שיטות.וההוכחה במה שהבאת לנו ברשומה שלך.על ידי זה הם משנים את התורה לפי מה שנח להם.ואילו את סבל העם בכל מיני חוקים אחרים אינם רואים ואינם רוצים לראות וכך רוצים לשלוט בעדה החרדית.
טובה אני חושב ( ואני כמובן לא קובע דינים והיתרים...) שהכתוב: "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך" (כה:ו). לפי פשוטו של מקרא יש כאן היתר לאכול גידולי...
טובה אני חושב ( ואני כמובן לא קובע דינים והיתרים...) שהכתוב: "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך" (כה:ו). לפי פשוטו של מקרא יש כאן היתר לאכול גידולי שביעית אבל לא למכור. מכאן קשה לי להבין מתי תנוח האדמה.