החתולה והציפור אריקו

                    רשרוש העלים בעץ האליפטוס והרוח הנעימה של צהריים מסבירי פנים.

                    ציפורים שעפו לצמרת האקליפטוס במין חיבה שכזאת לבנות את ביתם.

                    פיצי היתה בדרכה אל מקום האוכל שבו סידר לה מוטי בכערה גדולה.

                   שוב הגיעו העורבנים וניסו לחטוף את מזונה ללא פחד ויראה מהחתולה.

                   פיצי נלחמה בהם בעוז עד שכמעט הכניעה אחד מהם שנס בבהלה.

                   מוטי הגיע והביא לה גם מים טובים שתוכל פיצי להרוות את צמאונה.

                   לפתע  נראתה צפור נופלת ,פיצי לא עשתה שום רע ,קראה למוטי.

                  פיצי יללה עדשמוטי הגיע הסנונית נפגעה תודה פיצי שקראת לי.

                   מוטי חבש את רגלה של הסנונית  בחיבה יישר את מקורה בעדינות.

                  ונתן לה לאכול עם מזלף לתוך פיה הענוג הסנונית החלה להתאושש.

                  מוטי נתן לסנונית קופסא מרופדת בה לנה בתוך ביתו בשלווה ברוגע.

                  פיצי סובבה את מוטי סביבו והודתה לו על הארוחה הטובה בדרכה.  

                 הסנונית לילי החלימה לאחר שושה ימים והתאוששה התחבושות הוסרו.

                הסנונית הרפקה בידו של מוטי שליטף אותה ,תעופי לחופש לדרור לילי.

               הסנונית לילי היססה עלתה על כתפו נשמע ציוצה והיא עפה אל התכלת .

              יום אחד הגיעה פיצי החתולה יללה וקראה למוטי שהכין את מזונה בשלווה.

             החתולה הציגה בגאווה את הגורים הקטנים ששתו ממנה חלב.

             פיצי החתולה נלחמה בעכברים וגירשה אותם מביתו של מוטי במשך הזמן.

             החתולה וגוריה יצאו אחרי  שאכלה והשביעה את רעבונה הגדול.

             יום אחד הגיעה הסנונית לילי ואיתה בן זוג היא צייצה וקראה למוטי.

             מוטי חייך והיה שמח ונתן לזוג מים לשתיה ,הם עלו  על כתפו.

             הוא ליטף בחיבה את הזוג והם עלו על שתי ידיו כמודים לו לארוח.

             הגיעה עת פרידה הם עלו על כתפיו ועפו לשמיים התכולים מלאי הטוהר.