מעגלת פינות...

"מעגלת הפינות"

לפני כמה ימים התברר לי באופן סופי ומוחלט,שאני "מעגלת פינות"  ומנימת הדברים ניתן היה להבין שעיגול של פינות הוא לא כל כך "אין".

אז התחלתי לפשפש בזיכרוני מתי לאחרונה עיגלתי איזו פינה אבודה.עברתי במבטי על הכיסאות והשולחן אבל הם הודיעו לי שגם אם יזדקקו לעבודה שכזו ,אין סיכוי שאני אהיה הבחירה הראשונה שלהם, וגם לא השנייה...ובכלל חבל להם על הפינות שלהם , הם מזמן יודעים שהידיים שלי הן לא מציאה גדולה.

הלכתי לחפש בארונות ובמגירות  משהו שאולי עיגלתי פעם במהלך חיי הארוכים אבל לא מצאתי שום דבר שנראה כמו משהו שעבר  תהליך של עיגול   ולא מצאתי אף אביזר שהסכים שאעגל אותו.

התיישבתי לי בכורסת המחשבות שלי  וביקשתי מהן  ,ממחשבותיי הנאמנות , לחפש לי פינות שפעם לא היו מעוגלות על מנת שאדע למה התכוונה זו שחילקה לי במתנה תכונה כול כך חשובה.

כמובן שזכרתי שאם אני נושמת עמוק המחשבות שלי נעשות דלילות ,ויש בניהן רווחים ההולכים וגדלים ,כך שעניין הנשימה  יצא להפסקה כי עכשיו אני צריכה אותן בלי רווחים ,שיהיו דווקא צפופות..

התחלתי לדפדף באלבומים ישנים ,חשבתי שאולי בהם אמצע איזו פינה שרצתה להיות עגולה ואני עזרתי לה לעגל את עצמה. באלבום  היו המון תמונות אבל כולן היו נורא מרובעות , עם פינות ממש חדות.

אז הלכתי לפשפש במגירת הזיכרונות שלי ,העמוסה לעייפה בכל מני "שמונצאס "  ולמען האמת היא די מכבידה על הראש המסכן שלי שיש לו לסחוב עוד המון מגרות אחרות, וחלק מהן באמת נורא חשובות. החלטתי שאחרי שאני אמצע שם את הזיכרונות שמראים לי כיצד ומתי עיגלתי פינות ,אני אזמין את מיסטר "סדר" , הצנון הקפדן, לזרוק ולחסל ,ללא רחמים את כל הזיכרונות המיותרים. התחלתי לפשפש בזיכרונות שהיו מוטלים בערבוביה נוראה, ולמיין אותם לפי נושאים ,ערימה ועוד ערימה.ראיתי שם כאלו שהיו מאד צבעוניים ויפים וכאלו שנראו מבוישים ועצובים, היו שם קטנים וגדולים ,ישנים וחדשים אבל  באף אחד מהם לא ראיתי פינות שמחפשות עיגולים.

אך לפתע הופיעה לפני מחשבונת צעירה, שנראתה ממש כזו שרק נולדה ,ואני הבנתי שהיא טעתה בדרכה. היא הסתכלה על הבלאגן  ושאלה אותי מה אני מחפשת ולמה דווקא כאן, עניתי לה שהגעתי לחפש פינות עגולות  כי התברר לי שאני נחשבת למעגלת פינות. ואז היא התחילה, ,התינוקת הזו שרק נולדה ,להתגלגל מצחוק שהלך וגבר עד שהיא נפלה על הרצפה ,החזיקה את ביטנה ואמרה שיותר היא כבר לא יכולה.האמת שקצת נעלבתי אבל החלטתי להתנהג כאישה בוגרת ושאלתי אותה למה היא מצחוק מתגלגלת.

 "עמי יקרה" (לא להאמין אבל ככה היא אמרה)

"הכוונה היא למטאפורה כמובן, הרי אף אחד לא מצפה שאת עם שתי ידיך השמאליות תעגלי פינות מוחשיות". ושוב נדהמתי מהתשובה הבוטה אבל אמרתי לעצמי "עמי תרגיעי ככה מדברים הצעירים היום ,זו השפה!"

אז סגרתי את מגירת הזיכרונות המבולגנת שלי והתחלתי  לחשוב על הקשר בין מטאפורה לבין פינה שפעם הייתה חדה ומישהו או משהי הפך אותה לעגולה.

מטאפורה היא בעצם דימוי, שחזרתי לעצמי את ההסבר ,אז כשאומרים לי שאני מעגלת פינות מתכוונים לכך שאני גורמת לדברים חדים ודוקרים להיות עגולים ולא מזיקים. ואחרי שגמרתי להסביר לעצמי את הקשר הזה שבין פינה עגולה למטאפורה יפה ,נפל לי האסימון באופן סופי ואמרתי לעצמי :" ברור שזו אני, אני מעגלת פינות ממש באופן מקצועי והדוגמא האחרונה והרלונטית ביותר היא פרקי שלי האחת והיחידה. כי במקור היא נולדה כמחלה מכוערת ומגעילה שיש לה שם כמו פרקינסון, שלא נדע מצרה. אבל אצלי היא קיבלה תהליך של עיגול פינות והפכה להיות  פחות חדה ולכן גם הרבה פחות מפחידה. ואז חשבתי לעצמי אם זה כל כך טוב למה זה כל כך רע? ,מה איכפת למישהו אם אני אוהבת פינה שהיא עגולה וחביבה?.

 כי זה לא שאני לא רואה את הקצוות החדים,והם גם אותי מאד דוקרים , אבל הדמיון שלי ,בן בריתי הנאמן ,המלווה אותי שנים כה רבות,עוזר לי לשייף אותם ,את הקצוות הפוצעים ולהפוך אותם ליותר מזמינים , כאלו שאפשר לבלות איתם במהלך החיים.

ולכן אני בזאת מכריזה על הקמת תנועה אפוליטית חדשה והחזון שהיא מציבה כמטרה הוא פשוט וקל להבנה, תנועת "עמי"  העגולה למען עולם של פינות עגולות .