חומר למחשבה (שלי)

בוקר טוב אליאן...

אל נא תעצבי אל ליבך בהקשר אי הפירגון או התגובה באשר לתגובתם של אנשי הבלוגיה.

אני מניח שמי שקורא את מה שאת כותבת.ובליל הפוסטים של החברים כאן.וגם מה שאני מעביר  מעת לעט

גם אני לא מקבל פירגונים משאר החברים. כל אדם ומחשבתו הוא באשר לתגובה כזאת או אחרת.

אני משער שגם אם אדם לא כותב את אשר על ליבו ולא מפרסם את הגיגיו.אבל... מפנים את מה שהעלת ב-פוסט שלך. גם כמות המבקרים והקוראים. עשית את פעולתך.

המשיכי לכתוב כל מה שעל ליבך כאן או בכל מדיה אחרת. כי הכתיבה היא מזור לכל נפש...

היי ברוכה באשר לכתיבתך הפוריה.

שלך בידידות

אבי

אבי, אתה ממש חמוד תודה על העידוד.

האמת היא שמוטקה טריטוריה חדשה עבורי ואיני נפגעת מחוסר התגובה ובודאי שאיני רואה בזה חוסר פירגון. רצוני באמת  להציף את הנושא ומאחר ואני חלק מקהילת הגיל השלישי (בת 74.5) ועברתי בעצמי תהליך מופלא שהיה בשבילי חזרה לחיים ממש כאישה, ברצוני לשתף ואולי גם להקשיב למי שרוצה. מכבדת את רצונם של הרוצים להשאר אנונימיים. הפירגון בעיני מתבטא במספר הצפיות. וכפי שאמרת אולי קוראים ומפנימים ואולי גם יעשו דבר. תודה שוב ויום קסום

שלום אליאן,

אני חדש כאן. הצטרפתי לפני מספר דקות.

מכיר טוב את התופעה של חוסר תגובה/פרגון וכו. אני שולח חומר לרשימת דיוור של 208 רשומים, כל שבוע מאז 19 בנובמבר 1999. כדי לספור את התגובות אני צריך את שני הידיים שלי ואולי עוד אחת.  אני שואל את עצמי מזמן, מדוע להמשיך? מסקנתי היא שהרבה אנשים לא יודעים להתבטא בכתב או מתביישים או חושבים שהם "לא מספיק טובים". במילים אחרות אני תולה את הגורם בדברים שאין לי שליטה עליהם. אם אני רוצה לכתוב, אני כותב ויהיה מה שיהיה. אני נהנה לכתוב ובכך מתחיל הפתרון ל"בעיית" חוסר התגובות.

מצאתי דרך טובה לקבל תגובות למרות הכל. הבסיס לכך הוא פרובוקציה. מקרה אחד מרבים כדוגמא: נכנסתי לאתר לבנוני פלשתיני ב-2006 באמצע מלחמת לבנון השניה. הצגתי עצמי כ"ישראלי ששרת בצה"ל ואנו נלחמים כרגע זה בזה - אני מעוניין שנדבר במקום לירות זה בזה". לקח שבועיים-שלושה שבהם "הרגו" אותי ב 1001 דרכים וסיפרו לי בפרוט על מקצועה של אימי וכו. בשלב מסוים קם שם אחד ממנהלי הפורום וביקש מהמשתתפים " אם אתם רוצים להעיף אותו, נעשה זאת עכשיו, אני מציע להקשיב לטיעונים שלו ולהתווכח על כך" - וראה זה פלא, התחלנו לשוחח או יותר נכון להתווכח, אבל יצא מזה רב-שיח ולמותר לציין שתגובות קבלתי מלוא המחשב.

בקיצור אליאן - אם זה מה שבא לך, תכתבי ואל תתני לחוסר תגובה להפריע לך

בהצלחה !!  

דייטים בגיל השלישי (לא מה שחשבתם) אליאן.  

אליאן יקרה. שלום - התייחסותי לרשומה הנ"ל.

משובך לתגובתי אז, בא באיחור, והתקבל הרושם שלא תהייה תגובה, כעת אני קורא, בכל זאת, הגבת.

אליאן, יתכן אם הייתי קורא סיפרך בשלמותו הייתי מגיב אחרת, אולם חשוב לדעת הקורא מתייחס  'פּרוֹפֶר',לכתבה המונחת לפניו. וכך הגבתי לתוכן הכתבה הספיציפית הזו אשר לדעתי, סובבה סחור, סחור, בלי לגעת בעיקר, והוא ההתייחסות למין בגיל השלישי. לא הוזכר ולוּ במילה אחת.

(איך יתכן כתבה שלמה, בלי לרדת לסוף דעתה של הרשומה?), 

חשוב לדעת, לא הייתה שום כוונה לציניות, זה לא באופי שלי. אלא התייחסות לתוכן הכתבה.

לדעתי יש לראות בתגובתי, תגובה בונה. המבקשת בהירות מירבית מה שלא מצאתי בה.. 

 בברכה. נדב. 

היי הופו,

ברוך הבא בצל קורתנו (חחח) גם אני חדשה יחסית. תודה על תגובתך. אומר שוב שאיני מחפשת פירגון (למרות שזה תמיד נעים לקבל) כוונתי היתה כפי שכתבתי לעורר שיח ולשמוע מה אנשים חושבים. אז אולי זה לוקח זמן ואולי לא. אני מכבדת את רצונם של אלה אשר מעדיפים רק לקרוא בלי להגיב. זה בסדר גמור. אני אמשיך לכתוב כל פעם שתבוא המוזה. אני כותבת קודם כל כי אני אוהבת לכתוב ולהביע. תודה שוב עד הפעם הבאה

היי נדב,

אחרי שהבהרנו את כוונותינו הכל בסדר.

אם יש לך שאלה ספציפית או הערה אשמח לשמוע.

תודה על תגובתך ויום טוב

אליאן

אליאן

הרושם שאת משאירה בכתיבתך הוא שיווק למכירת הספר שכתבת.....וזה בסדר!!

ובנוסף תגובתך לנדב בפוסט הראשון ועכשיו , אותי הרתיע מלהגיב לך!!

לכתוב passion או תשוקה , ויאללה....חברים להגיב....ניראה פשטני ירוד ולא מעמיק! 

אולי זו דרך לגרות הקוראים כאן במוטקה לקנות את ספרך

במקום לרגון , למה לא מגיבים לי......קיראי את הפוסטים שקיבלו תגובות רבות ותנסי להבין איכן הבעיה!!!!!

מקווה שלוקחת את תגובתי , כביקורת בונה..

לאליאן,

התרשמתי שאת מיחצנת את הספר שלך ועל זה איני מגיבה כמו לכל פירסומת אחרת.באשר לנושא,אני בגיל השלישי והיו לי דייטים,יכולתי בעצמי לכתב את הספר,כך שהנושא לא משך אותי.אני מאחלת לך הצלחה במכירות.