הם נאלצו להתכופף אולם לא במידה מספקת
כולנו שומעים על קריסת יוון ונוטים ליחס לכך אספקטים שונים. להלן כתבה טריה של איתן אבריאל שהועלתה בפייסבוק כתבה שנותנת תמונה על איך ולמה הגיעה יוון למצבה הנוכחי ומה הן האפשרויות העומדות בפניה לאור חוסר האמון של השותפים באיחוד .
האם גרמניה רוצה הסדר - או להעיף את יוון מגוש היורו כדי להפחיד את צרפת?
הצרפתים והאיטלקים דוחפים לקבל את התוכנית שהגיש ראש הממשלה היווני ציפראס לאחר משאל העם - בעוד גרמניה והולנד מקשיחות עמדות ■ עשרה דברים שצריך לדעת על המשבר היווני
11.07.2015 22:58
3תגובות47שתף בפייסבוק
"יום ראשון יהיה היום הגורלי ליוון, ואולי לעתיד גוש היורו כולו", כתבו בסוף השבוע כמה כלי תקשורת כלכליים. ייתכן שמדובר בהגזמה, כי סביב המשבר ביוון כבר הוכרזו ימים גורליים רבים בחמש השנים האחרונות — ובכל זאת הימים חלפו והמגעים נמשכו. ועדיין, השבוע אמורה להתבהר התמונה בשאלה המרכזית: האם הצדדים יאמצו חבילת חילוץ וסיוע חדשה, או שיחל תהליך ממושך של יציאת יוון מגוש היורו?
כדי להבין את התמונה ואת האירוע הפוליטי המרכזי של אירופה בעשור האחרון, הנה עשרה דברים שצריך לדעת על המשבר היווני — ואיך הוא יתפתח מכאן והלאה.
1. יוון רימתה את אירופה — ואירופה שמחה לשתף פעולה
אזר יווני באתונהאי־אף־פי
איך יוון הגיעה למציאות של קריסה כלכלית, חוב של 180% מהתוצר, אבטלה של עשרות אחוזים וסגירה של כל הבנקים? על השאלה הזו יש תשובות רבות, והן קשורות למי יושב באיזה כסא.
כיום כבר ברור שיוון רימתה את אירופה באמצעות דיווחים מאקרו־כלכליים שקריים במטרה להיכנס לגוש היורו — אבל לאחר מכן אירופה, ובעיקר הבנקים הגרמניים והצרפתיים, שמחו להעמיד ליוון אשראים עצומים ולבנות לה תשתיות שמהן נהנו כולם. היוונים כמובן, אבל גם הגרמנים ואזרחי אירופה האחרים, שמכרו להם מוצרים, ובכך חיזקו את התעשייה והתעסוקה במדינותיהם. זה היה סידור טוב רק לתקופה: ממשלת יוון לא יצרה מספיק הכנסות כדי לשרת את החוב, ובתחילת העשור התברר שאין לה את האמצעים להחזיר אותו.
2. כלכלת יוון רקובה: הגיאות היטיבה רק עם קבוצות אינטרסים
שורה ארוכה של קבוצות אינטרסים נהנות ביוון מפריווילגיות שאין לאחרים. למשל, ענפים ומקצועות רבים פועלים כמו "גילדות", שנהנות מתנאי מיסוי ופעולה שאינם מקובלים בעולם המערבי. למעשה, אחת הסיבות לאבטלה העצומה בקרב צעירים ביוון היא שקבוצות האינטרסים המבוססות לא מאפשרות להם להיכנס לשוק העבודה. כמו כן, הצבא נהנה מפריווילגיות מפליגות, וקיימים מקצועות ותעשיות שבהם בכלל לא משלמים מסים — עיתונות וטייקונים מסויימים, למשל. בנוסף, הבנקים היוונים נוהגים לממן מפלגות.
הרשויות האירופאיות דורשות מיוון, בצדק רב, רפורמות עמוקות וביטול של פריווילגיות אלה, והן מתוסכלות מהעובדה שיוון לא הניחה עד היום על השולחן את הצעות החוק לטיפול בעיוותים. מול קבוצות האינטרסים — הצבא, טייקונים, בנקים, ועדי עובדים מסוימים, בעלי מקצועות מאוגדים, גופי ציבור וחברות ממשלתיות — שמצבם היה מצוין, ואפילו עכשיו הוא עדיין טוב, כל שאר האוכלוסייה סובלת ממיתון נוראי. אם התיאור הזה מזכיר למישהו גירסה עדינה הרבה יותר של מה שקורה בישראל, ומה שעשוי לקרות בישראל בעתיד — הוא לא טועה.
3.הבנקים האירופיים חולצו מהמשבר, לא הציבור היווני
בחמש השנים האחרונות זכתה יוון לשתי חבילות חילוץ של עשרות רבות של מיליארדי יורו משלושה גופים, שיחד זכו לכינוי טרויקה: ממשלות אירופה, הבנק המרכזי האירופי וקרן המטבע. הכסף ניתן כהלוואות לממשלה, אבל בשתי הפעמים אירופה סירבה לחלוטין למחול ליוון ולו על יורו אחד מהחוב.
זה לא מקרי. כשהחל המשבר ביוון התברר שבנקים אירופאים, בעיקר מצרפת ומגרמניה, עמוסים בעשרות מיליארדי יורו של חוב יווני — כך שאירוע אי־פירעון יגרור אחריו הפסדים עצומים ואף קריסה של הבנקים הללו, ואולי של מערכת הבנקאות האירופית כולה.
יוון החזירה חלק מהחובות לבנקים באמצעות חבילת הסיוע, ואילו חובות אחרים (כלומר: אגרות חוב של יוון) נרכשו מהבנקים הגרמנים והצרפתים על ידי הבנק המרכזי האירופי. רוב כספי החילוץ הופנו לערוצים אלו, ומבחינת אירופה הסכנה ממשבר בנקאי כלל־אירופי חלף (ראו גרף).
הציניים שבין הפרשנים טוענים כי עכשיו, לאחר שחילצו את הבנקים שלהם, הקשיחו האירופים את עמדתם. רבים מהם מסכימים כיום שכישלון תוכניות החילוץ אינו אשמתה של יוון, שדווקא ניסתה לעמוד לפחות בחלק מהתנאים שנכפו עליה, ככל שמגבלות הפוליטיקה היוונית איפשרו זאת — אלא כי אף אחד לא הסביר לציבור האירופי שהחילוץ הוא בעצם עבור הבנקים של גרמניה וצרפת.
4. הכל פוליטי, אבל מי מייצג את מי?
למביט מהצד, נראה כי המשבר הוא בין יוון לאירופה, ובין שלטונות יוון לבין שלטונות אירופה. אבל זה לא כל כך פשוט. עד לפני חמישה חודשים, השלטון היווני היה חלש, והשתנה בתכיפות גבוהה.
האירופים ניסו לנצל זאת, וכשמפלגה שלא נוחה להם הגיעה לשלטון, הם לא ניסו לעצור את החלפתה, ולעתים אפילו ייחלו לה — כך גם מאז שמפלגת סיריזה, ה"שמאלנית ההזויה", זכתה בבחירות.
אלא שלאחר הבחירות, ובעיקר לאחר משאל העם של שבוע שעבר, ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפראס הצעיר הוא המנהיג החזק והלגיטימי שהיה למדינה זה שנים ארוכות. העם מאחוריו. הוא ייכנס להיסטוריה — או כאיש שהציל את יוון ושמר אותה בתוך היורו, או כזה שהוציא אותה מאירופה על כל השלכות הדבר.
אבל השאלה היותר מורכבת היא מי בדיוק מייצג את הגוף שנקרא "אירופה"? הצרפתים והאיטלקים דוחפים לקבל את התוכנית של ציפראס, בעוד גרמניה והולנד מקשיחות עמדות. באמצע ישנם טכנוקרטים — פקידים בכירים שלא נבחרו על ידי הציבור — שלכל אחד מהם אינטרס מעט שונה. לכולם ברור שגרמניה של אנגלה מרקל היא הגוף העשיר באירופה, אבל במעשיה היא עלולה לפרק את הגוש כולו. יש כבר כלכלנים, למשל לואיג'י זינגלס האמריקאי־איטלקי, שחוששים כי איטליה עלולה להיות הבאה בתור שתידרש לבצע קיצוצים ורפורמות כדי להישאר בגוש היורו.
5. וארופאקיס לא שותק. האם הוא צודק בדבריו?
אם משהו חשב ששר האוצר היוצא ה–cool של יוון — האיש שהגיע לדיונים באופנוע, הניף אצבע משולשת לעיתונאים ונאם לבוש בטי־שירט אפור — יחזור לאלמוניותו, הוא ככל הנראה טעה. ממקומו החדש כפרשן מהצד, יאניס וארופאקיס כתב בסוף השבוע ב"גארדיאן" הבריטי שהמטרה האמיתית של ממשלת גרמניה היא להעביר מסר — ודווקא לצרפת.
"לאחר חודשים של משא ומתן, אני משוכנע ששר האוצר של גרמניה רוצה לדחוף את יוון מחוץ למטבע היורו כדי להכניס את פחד אלוהים לצרפתים, על מנת שאלה יקבלו את המודל הגרמני של גוש אירופאי ממושמע", כתב וארופאקיס. וגם: "שר האוצר הגרמני משוכנע כי במצב שנוצר הוא צריך את יציאת יוון כדי לנקות את האוויר, בדרך זו או אחרת. לפתע, חוב ציבורי יווני שלא ניתן לשרת, שבלעדיו החשש מיציאת יוון מתפוגג, קיבל שימושיות חדשה". מוגזם? עוד ביטוי של הכלכלן ה"משוגע"? לא בטוח: רוב המומחים משוכנעים שהדבר האחד שבאמת מעסיק את גרמניה הוא לא יוון, אלא כיצד התקדים היווני ישפיע על מדינות אחרות שקיבלו על עצמן את תפריט הצנע הגרמני — כמו פורטוגל, איטליה, ספרד ובסופו של דבר גם צרפת.
6. פיקטי נכנס לזירה, והוא מערער על מוסריותה של גרמניה
הכלכלן תומא פיקטי שם לרגע בצד את הדיון על האי־שוויון, שבו הוא מתמקד בדרך כלל, וטען במכתב פתוח לרשויות אירופה (שחיבר יחד עם עוד ארבעה כלכלנים) כי לגרמניה אין בסיס מוסרי לתפריט המר שהיא מציעה ליוון. פיקטי מבקש להזכיר כי לאחר מלחמת העולם השנייה, ב–1953, הקהילה הבינלאומית מחלה לגרמניה על חלק גדול מחובותיה — וכך איפשרה לה להתחיל את הבנייה מחדש של כלכלתה, שנהפכה ל"נס הכלכלי" שבו הגרמנים כה גאים.
"זה היה הדבר הנכון לעשות", אמר פיקטי, אבל מדוע לא עושים את אותו הדבר כיום ביוון?" האם ראוי לדרוש מהצעירים ביוון להיות אחראים על טעויות העבר, כשלא דרשו זאת מהגרמנים?" על פי פיקטי, הפתרון הוא דווקא להשקיע ביוון — השקעה שצריכה להתבצע דרך הפרלמנט האירופי, שבו לגרמניה אין רוב. "אומרים ליוונים להתחיל לגבות מסים מהעשירים שלהם, וזה כמובן רצוי. אבל יש בכך צביעות — כי אותם עשירים מחזיקים את כספם בבנקים בגרמניה וצרפת, ואותם בנקים מסרבים להעביר מידע לרשויות המס ביוון".
לא כולם מסכימים, כמובן: ב"פייננשל טיימס" כתבו כי המקרים והתנאים של שני המקרים כה שונים, שלא ניתן להסיק מאחד על השני.
7. למה מריו דראגי צריך להיזהר
את המשא ומתן על עתידה מנהלת יוון מול הטרויקה. את הבנק המרכזי האירופי, שרכש לא מעט אג"חים של גרמניה כחלק ממבצע חילוץ הבנקים הצפון אירופים, מנהל הכלכלן מריו דראגי — ולעמדתו יכולה להיות השפעה מכרעת על מה שיקרה בסופו של דבר ליוון.
אלא שזו לא הפעם הראשונה שדראגי עוסק בחוב יווני: בגלגול הקודם, דראגי עמד בראש הזרוע הבינלאומית של בנק ההשקעות גולדמן זקס — אותו בנק שארז חובות יווניים במיליארדי יורו, ואיפשר ליוון להציג חשבונאות לאומית שהכניסה אותה לגוש האירופי. הנתון המשעשע הזה הוא לא הבעיה העיקרית. מה שמטריד פה הוא עד כמה סביר שפקיד — שלא עמד לבחירה ולמבחן ציבורי — יהיה בסופו של דבר אחראי על עתידה הפוליטי של יבשת שלמה.
8. האם ציפראס עשה תפנית של 180 מעלות תוך שבוע?
על פי רוב הפרשנים, התוכנית החדשה שהגיש ציפראס לאירופים בסוף השבוע דומה לזו שעמדה על השולחן ערב משאל העם היווני, שבו יותר מ–60% מהאזרחים ענו "לא" מהדהד. התוכנית כוללת בקשת סיוע פיננסי בסך 74 מיליארד יורו מצד אחד, וקבלה של גזירות כלכלית כמו העלאת מסים וקיצוצי תקציב מצד שני — דברים שיפגעו בסיכוי הצמיחה של יוון. ציפראס אפילו קיבל בסוף השבוע את אישור הפרלמנט היווני לתוכנית, ברוב מרשים של 251 מתוך 300, בעוד שדווקא תריסר נציגים ממפלגתו שלו סירבו לתמוך ב"מתווה". באופן צפוי לחלוטין, גורמים מגרמניה הודיעו שהם מתנגדים לתוכנית, ושאין בה מספיק מחויבות לרפורמות מצד יוון, אך לכולם ברור כי היא לכל הפחות בסיס למשא ומתן.
9. האם גרמניה יכולה לעמוד לבד מול כל השאר?
קשה לראות את שר האוצר הגרמני שויבלה ואת הקנצלרית מרקל מסרבים להיכנס למשא ומתן על בסיס התוכנית החדשה. איטליה, צרפת, אוסטריה, ואפילו נשיא ארה"ב ברק אובמה — כולם חושבים שהיא בסיס להסדר, ושניתן למצוא נוסחה שתציל את המצב. לכולם ברור גם שנדרש איזשהו טיפול בחובות העבר של יוון לאירופה (340 מיליארד יורו, אם מסכמים את החובות לממשלות אחרות ואת החובות לבנק המרכזי), אם בדרך של "תספורת" ואם בדרך של הארכת זמני פירעון והתאמת שיעורי ריבית. גרמניה, עם הדאגה מפני אירועים דומים במדינות אחרות, תנסה להראות שהיא לא זונחת את דרישתה למשמעת ואחריות תקציבית מכל מדינות אירופה.
10 אז בסוף יהיה הסכם?
השווקים הפיננסיים הגיבו בחיוב להתפתחויות בסוף השבוע, שכללו את הגשת המתווה היווני על ידי ציפראס והאישור שהוא קיבל עבורו מהפרלמנט היווני. היורו, למשל, התחזק. אבל מוקדם עדיין לשמוח: בבורסת ההימורים עדיין מעניקים סיכוי של 50% ליציאה של יוון מגוש היורו, הבנקים במדינה עדיין סגורים, והסיכון עדיין ברמה שבה כולם מגדירים אותו "הגבוה אי־פעם".
הכל פוליטיקה והכל משא ומתן, ובסוף השבוע יוון "מיצמצה ראשונה". הישארות באירופה, סיוע ופריסת חובות הם המתכון הרצוי ליוון. השאלה היא האם מרקל ושויבלה יסתפקו בכך, או שווארופאקיס צודק — והתוכנית האמיתית שלהם היא להעיף את יוון כדי לזהיר את כל שאר המדינות באירופה מפני מה שיקרה אם לא יטפלו בחובותיהן.
ליעקב,
המאמר הינו דיווח מידע, ואינו הבעת דעה. לדעתי, קיום האיחוד האירופי
הינו טעות איומה. אני חושב שהינו תוצר חוכמולוגי, של טיפשות בסידרי
גודל. האיחוד האירופי הוא ג...
ליעקב,
המאמר הינו דיווח מידע, ואינו הבעת דעה. לדעתי, קיום האיחוד האירופי
הינו טעות איומה. אני חושב שהינו תוצר חוכמולוגי, של טיפשות בסידרי
גודל. האיחוד האירופי הוא גוף שנוגד את חוקי הטבע. חוקי הטבע נכונים
הן למידות מיקרו והן למידות מקרו. חוקי האיחוד האירופי, אינם מאפשרים
אפשרות קיום שווה, לכל הנימנים עליו.
כפי שאנחנו יודעים, מצב כלכלי של פרטים, חברות, ארצות, מציב אותם,
מבחינת קשרים, בהתאם ליכולתם הכלכלית. מי שאין לו, עם האין להם, מי
שיש לו יותר, עם אלה שדי זהים לו, ומי שעשיר, עם העשירים. זה מצב
נורמלי, אף שהוא לא תמיד נעים. זה בעניין הכלכלי, שהינו קשור גם לאופי
הישות, שפתה, תרבותה, וכיו"ב. האיחוד האירופי, בעיקרון, אומר כביכול,
שכולם שווים מבחינתו. זו אמירה יפה, אך בלתי ניתנת לקיום, מכיוון
שהישויות החברות בו, שונות ויש בהם שונות מאד. בתוך האיחוד, יש והיו,
אינטרסים שונים, של רצון בהעלאת רמות חיים, של משיכת כח עבודה זול,
וכו'. בגדול, גרמניה העשירה, שמחה ועודדה הגעת עובדים אליה.
אוכלוסיות אדירות של צעירים,מארצות שונות, הגיעו אליה למטרת עבודה
ושיפור מצבם הכלכלי. הגירה כלכלית זו, פגעה ופוגעת, בצורה משמעותית
ביותר בהרבה ארצות באיחוד. מדובר בארצות לא חזקות מבחינה כלכלית,
שצעיריהן שעזבו, אינם עובדים בן. כפי שאנחנו יודעים, קיום של חברות,
מותנה בילודה, ובמיסי עבודה. שני רכיבים אלה צנחו בארצות שונות, ועקב
כך יכולתן הכלכלית ירדה, מה שגרם לירידת יכולתן בכל התחומים. פחות
אפשרות שמירה על גבולות, דבר שהביא להקלת הסתננות מהגרי עבודה
מאסיה ואפריקה, שלאחר הסתננותם, אין להם בעיה לנוע באירופה, כי אין
גבולות מוגנים. מהגרי עבודה פירושם, הנמכת משכורות למקומיים, אלימות,
פעילות נצלנית אנטי מימסדית וכיו"ב. העובדה שרובם המכריע של מסתנני
העבודה הינם מוסלמים, הינה עובדה איומה, שכפי שנראה עכשיו, תביא
לחורבן אירופה. מי שרוצה, שיברר מה משמעות הדבר, מבחינה דתית,
תרבותית והיתרבותית.
באופן מעשי, גדלו הפערים בין מדינות האיחוד, ונראה לי שאנחנו, בארץ,
מבינים מספיק, מה משקלם הסגולי של פערים כלכליים ותרבותיים בחברה.
לראייתי, על יוון לצאת מהאיחוד האירופי ולהציל את עצמה. התשלום יהיה
בהרבה מתים, מיגור השחיתות וכיו"ב. אין ליוון ברירה. אם תשיג מהאירופים
עזרה כלכלית, כעת, נהדר להם, אך עליהם לפעול מהר וטוב, מפני שיצטרכו
להחליט על פרישתם מהאיחוד האירופי, תוך זמן נראה לעין. יוון ההולכת
להפרטות, היא יוון באיבוד דעת עצמי. אותו הדבר לגבי ישראל, שההפרטות
המושחתות בה, יעלו בחיי הרבה מאיתנו.
יעקב
משפט אחד מפחיד אותי יותר מהפחד שיוון תיקרוס "האם התיאור הזה מזכיר למישהו גירסה עדינה הרבה יותר של מה שקורה ביראשל...), דוגמא לכך "הגז"...
נורבגיה הייתה במצב ...
יעקב
משפט אחד מפחיד אותי יותר מהפחד שיוון תיקרוס "האם התיאור הזה מזכיר למישהו גירסה עדינה הרבה יותר של מה שקורה ביראשל...), דוגמא לכך "הגז"...
נורבגיה הייתה במצב הנוכחי , כאשר גילו "הגז" במדינתם, אך הממשלה והעם ידעו בחכמה לנפות , בלשון המעטה, את האינטרסנטים ואת הטייקונים ולהפוך את האוצר לנכס של כל המדינה ותושביה. לא שמעתי מישהו מהמדינאים אומר פוס.....בוא ניבדוק איך הנורבגים פעלו, הרי אצלם זה הצליח!!!!היום נורבגיה היא מדינת רווחה מהאוצר שנקרא גז.(ד"א נורבגיה השכילה ולא נכנסה לגוש..).
יש מה ללמוד איך נפלה יוון ואיך מתנהלת היום אירופה.....בטוחה שלא נגיע לקטסטרופה של יוון, אבל יש לנו פולטקאים עם הג'נדה מסוימת , ויש לנו טייקונים.
וכמו שכתבת , להפסיק להתבכיין ,היו בחירות והעם החליט!!!!
מפחידדדד
יום טוב.
ידידי יעקב,
בסופו של דבר אירופה חייבת להתכוף עם היוונים הדבלים שביד אחד נתנו אצבע וביד שנייה מקבצים נדבות..
וזה מזכיר תמיד:כשאתה חייב מליון לבנק אתה בבעייה וכשאתה חייב כמה מליונ...
ידידי יעקב,
בסופו של דבר אירופה חייבת להתכוף עם היוונים הדבלים שביד אחד נתנו אצבע וביד שנייה מקבצים נדבות..
וזה מזכיר תמיד:כשאתה חייב מליון לבנק אתה בבעייה וכשאתה חייב כמה מליונים-הבנק בבעייה.שמענו שהכלכלה הסינית מגלה סדקים לפני קריסה יש שמה בועה נדלנית..הלוואי עלינו...וזה ממש לא טוב לאירופה להתכסח עכשיו עם היוונים שאולי הסינים או הרוסים יתנו כתף -ואל נשכח שפורטוגל- איטליה-ספרד ועוד - חוליות חלשות באיחוד האירופי הדרקוני- אוטוטו יתפקששו גם הם.
לעמיר
המאמר מסביר את המצב בשטח ומציג את הדעות של הצדדים. . איזו הבעת דעה הוא יכול להציג כאשר הוא מציג את התמונה השלמה. תמונה של מדינה מושחתת שרימתה את כל העו...
לעמיר
המאמר מסביר את המצב בשטח ומציג את הדעות של הצדדים. . איזו הבעת דעה הוא יכול להציג כאשר הוא מציג את התמונה השלמה. תמונה של מדינה מושחתת שרימתה את כל העולם ובעיקר את אלו ששפכו את ערימות היורו לתוך בור ללא תחתית. מה עוד אפשר להסביר על מדינה שאוכלת את עצמה . . גם האיום לעזוב את גוש היורו היה משחק. המנהיג הסוציאליסטי מכיר היטב את המנגנונים ששולטים על העובדים במוסדות הציבוריים . אי אפשר היה לצמצם את כוח האדם המוגזם במוסדות הממשלה. יוון יודעת שגרמניה תיכנע ותסכים לתת חבילת חילוץ שלישית. והשאלה אם יוון תנצל הפעם את חבילת החילוץ להבראת המשק. . אילו ציפריס היה מאמין שיציאה מהגוש וחזרה לדרכמה היו משפרים את מצבה של יוון הוא היה עושה זאת. . הוא הבין שעם חובות של מאות מליארדי יורו , אף מדינה לא תסכים לתת לה אשראי ותמורת יבוא ידרשו מזומנים שאין ליוון. . אני זוכר מצב כזה אצלנו במדינה. הקופות היו ריקות מדינה עם צנע חסרת מטח. אשכול היה ראש הממשלה והמדינה לא יכלה לקבל הלואות מבנקים בחול. . אבל הבנקים הסכימו לתת הלואה לבנק בפניה של המנכ"ל יפת בשיחת טלפון אחת הושג האשראי של כמה עשרות מליוני דולרים. . הקשר האישי עשה את זה.
מה שמספרים לנו המומחים שתי דעות מנוגדות שאחת מהן מצביעה על חזרה לדרכמה שעשויה להוציא את יוון מהבוץ אולם מציינים את כל הסכנות האורבות. הנהגת צנע , צימצום החגורה ושגרמניה לא תכניס גלגלים בהבראתה של יוון מחשש שמדינות אחרות ילכו בעיקבותיה.. לא קל להיות ראש ממשלה ביוון כאשר הגליוטינה מאיימת מעל. זו הסיבה שציפריס יכנע וישאר בגוש.
לרחל
המצב בישראל רחוק ממה שקורה ביוון. ישראל מנהלת כלכלה עם כל הכלים שמאפשרים לראות את התמונה השלמה. בנוסף ישנה ביקורת של הOCED שבודקים בשטח וניכנסים עד הקורקבן. נתונים ...
לרחל
המצב בישראל רחוק ממה שקורה ביוון. ישראל מנהלת כלכלה עם כל הכלים שמאפשרים לראות את התמונה השלמה. בנוסף ישנה ביקורת של הOCED שבודקים בשטח וניכנסים עד הקורקבן. נתונים שמשמשים גם להשוואה לנתוני יתר מדינות החברות בOCED /. ישראל עמדה במשברים שפקדו את העולם ב2008 ובתקופה מאוחרת יותר. קשה לסרס נתונים שהוצגו והנתונים מצביעים כי כלכלת ישראל במקרו הייתה חזקה. צמיחה חיובית לאורך שנים. אבטלה נמוכה סביב ה 5% לעומת מעל 25% במדינות יוון ספרד פורטוגל אירלנד ועוד. ועוד נתונים שניתנים לבדיקה (חוב חלקי תוצר וכו') . אז אי אפשר להשוות אותנו ליוון וגם לא לנורבגיה הסוציאליסטית. . בנורבגיה הקרה תוקן החוק ואין הגבלת גיל ליציאה לפנסיה. לשוודיה אין בעיות ביטחון שמחייבות תקציבי עתק. ולבלגיה ישנן אוצרות טבע . שם מגיעים סה"כ המיסים (תמלוגים ומס הכנסה ) ל73% בניגוד למה שנהוג בעולם ואצלנו המגיעים לסה"כ 62.5% . . אילו הייתי משקיע חוץ והייתי צריך להחליט היכן להשקיע בין ישראל לנורבגיה, הייתי בוחר בנורבגיה בגלל השקט שישנו ושאין בה סכנות מלחמה ובגלל הנורבגיות הבלונדיניות חחח. .
אנחנו רחוקים ממצבה של יוון. . למרות האנטישמיות וה BDS ישראל מצליחה לשמור על היצוא שלה . . למרות צמצום ההזמנות מאירופה שנחלשה כלכלית , היצואנים שלנו מצליחים למצוא שווקים. . . כלכלת המקרו יציבה וחזקה ואין זה אומר שמצבנו טוב. יש הגורסים כי הביטחון נוגס בתקציב וצריך לצמצם את תקציב הביטחון. זה מחויב המציאות על מנת שאפשר יהיה לחלק את העוגה הלאומית כך שתקציבים יוזרמו ויחלחלו למטה אל השכבות החלשות. איני מכיר מנהיג שיקח על עצמו את האחריות ל קצץ בתקציב הביטחון כשרואים מה קורה סביבנו.
קשה לנו לשפוט בנושא הגז מי צודק . ההנהגה שגורסת כי מתיחת החבל תגרש משקיעים ומנגד הדעה הרווחת כי הגז באדמה הוא נכס האומה ולכן אפשר לחלוב את המשקיעים. . על מנת להיווכח אם המנהיג צודק צריך לכפות על המשקיעים הסכם קשה ולראות כיצד יגיבו אלו שחשבו להשקיע במדינה. . לנו אין השפעה ומי שיחליטו הם אלו שנתנו בידם את ההגה..
לניסו
מי היוונים. את זה כבר למדנו בחנוכה. . שר האוצר הגרמני היה מוכן לתת להם בעיטה בתחת ולזרוק אותם חזרה לדרכמה. אולם גרמניה צריכה את השווקים של אירופה. גרמנ...
לניסו
מי היוונים. את זה כבר למדנו בחנוכה. . שר האוצר הגרמני היה מוכן לתת להם בעיטה בתחת ולזרוק אותם חזרה לדרכמה. אולם גרמניה צריכה את השווקים של אירופה. גרמניה היא מעצמה יצרנית שצריכה את השווקים של אירופה. היא מוכנה להלוות ולקשור אותם על מנת שירכשו את תוצרתה.
סביר להניח שהכל משחק ובסוף יוון תקבל עוד חבילת חילוץ שלישית במספר ואולי הפעם תצליח להכניס את העם היווני לתוכנית צנע ותנסה לצאת מהמשבר.
ליעקב,
דבריך מעלים את הרמה של האתר.בכל זאת,למרות המידע הרב שמסרת,השאלות שנישארתי איתן רבות מהתשובות.בעצם אין תשובות.רק שאלות מבחינתי.נחכה וניראה איך יפול דבר.זה מעניין מה יקרה כאן.אני לא ...
ליעקב,
דבריך מעלים את הרמה של האתר.בכל זאת,למרות המידע הרב שמסרת,השאלות שנישארתי איתן רבות מהתשובות.בעצם אין תשובות.רק שאלות מבחינתי.נחכה וניראה איך יפול דבר.זה מעניין מה יקרה כאן.אני לא מכירה מיקרה דומה.אתה אולי ,כאיש שעסק בבנקאות,אולי כן מכיר.ותוכל להסיק מאותו המיקרה בעבר.אני לא זוכרת מיקרה דומה.מענינים דבריך.
לטובה
מקרה יוון הוא מיוחד. מיוחד מפני שמדובר כאן בהונאה של ממשלה לשותפים שלה באיחוד האירופי. ממשלה שפיברקה נתןנים שיקריים והציגה מצג שיקרי ...
לטובה
מקרה יוון הוא מיוחד. מיוחד מפני שמדובר כאן בהונאה של ממשלה לשותפים שלה באיחוד האירופי. ממשלה שפיברקה נתןנים שיקריים והציגה מצג שיקרי על צמיחה שלא הייתה .הסתירה את ממדי האבטלה ויפתה נתונים למרות שהייתה על סף קריסה. . איני מכיר אח ורע של התנהגות כזו של ממשלה. קשה לראות היום איזו תוכנית טובה יותר ליוון כל עוד לא ידוע אם העם היווני יהיה מוכן להנהגת צנע במדינה בניסיון ליצב את הכלכלה. צריך לפטר מספר גדול של עובדי מדינה אולם קשה לדעת כיצד ינהגו אירגוני הפועלים החזקים שהתנגדו בעבר בכל תוקף לפיטורי עובדים הן במיגזר הציבורי והן במיגזר העיסקי. יש כאן הרבה אם. . לא רק כיצד ינהגו היוונים אלא כיצד יתיחסו השותפים הגרמנים וההולדים לחוסר האמון שלהם כלפי יוון..לדעתי היוונים יקבלו את חבילת החילוץ השלישית במספר בגלל החשש שאם יוון תצא מגוש היורו ותצליח להשתקם , ילכו בעיקבותיה מדינות נוספות. . לגרמניה יש אינטרס להישארות יוון בגוש הארו ולשלמות האיחוד. גרמניה החרוצה יצואנית גדולה ומדינות האיחוד הן קניניות חשובות ליצוא שלה.
קראתי תמצית הדברים מהרשומה הארוכה והמעניינת שהבאתה והבנתי בין היתר שהיתה רשלנות תורמת חוץ יוונית.
לגבי יון אבי סבור כמוך.,
בקשר לישראל שחומיאליות היתה למכו להם מפעלים ,...
לגבי יון אבי סבור כמוך.,
בקשר לישראל שחומיאליות היתה למכו להם מפעלים ,
בארץ חסרים מקומות עבודה .עצלני ם הם מי שמוכרים מפעלים לחץ לארץ.
לא היתי מוכר שום מפעל לחו''ל ,''תהיה פנתר רק בארץ תיצר''.
ליעקב,
הנה שמחתי לשמוע היום שיוון תישאר בגוש היורו,בתנאי שהיא תקריב את הקרבנות הכלכליים הנידרשים.איני יודעת למה זה משמח אתי.
לגבי
נכון אתה צודק . אבל יש אבל. ברור שיוון רימתה את האיחוד כאשר הציגה מצג שוא של הכלכלה נתונים שיקריים שגרמו לבנקים לתת הלואות וגם לרכוש את האגחים של ממשלת ...
לגבי
נכון אתה צודק . אבל יש אבל. ברור שיוון רימתה את האיחוד כאשר הציגה מצג שוא של הכלכלה נתונים שיקריים שגרמו לבנקים לתת הלואות וגם לרכוש את האגחים של ממשלת יוון. כאשר התבהרה התמונה וניתגלו ממדי הקריסה , כולם ניסו להיבנות מחבילת החילוץ שהאיחוד העניק ליוון. כולם הפסידו וחובם נחתך. והם דחפו לתת את הלוואות החילוץ וכך זכו לקבל חלק מההלואות שנתנו. . למעשה הלוואות החילוץ שימשו ברובן להחזר חובות לבנקים באירופה ורק חלק מהלוואת החילוץ שימש ל....תשלום משכורות למנגנון הממשלתי המנופח. כך קרה גם לחבילת החילוץ השניה. . הבנקים הנושים דחפו לביצוע העיסקה וכך קיבלו את חובות ממשלת יוון לבנקים האירופים. . האם לרצות לקבל את החזר ההלוואות הם רשלנות תורמת" תלוי את מי שואלים.
בעיקרון ציפראס הבין היכן העטינים והוא הולך לכיוונם. רבים הבינו שהמישאל היה מישחק. היה ברור שגרמניה לא תאפשר ליוון לנסות להצליח בים הדרכמות. . גם צפראס הבין שהבעיה היא במנגנון הממשלתי הנישלט על ידי חונטות של אירגוני עובדים וצריך לפרק אותם על מנת לקצץ במנגנון המנופח ולהתחיל בהבראת הכלכלה.
לטובה
היה ברור שספראס ינסה לקבל חבילת חילוץ נוספת וישאר בגוש היורו. הוא מכיר את עמו והוא יודע שיקשה עליו להטיל צנע חמור אם יעבור לדרכמה ויפרד מעט...
לטובה
היה ברור שספראס ינסה לקבל חבילת חילוץ נוספת וישאר בגוש היורו. הוא מכיר את עמו והוא יודע שיקשה עליו להטיל צנע חמור אם יעבור לדרכמה ויפרד מעטיני האיחוד. . . היה ברור לו שגרמניה לא תשלים עם עזיבה של מדינה מגוש היורו שאם תצליח היא עלולה לגרום שעוד מדינות ילכו בעיקבותיה. . עכשיו יש לו אפשרות לקבל חבילת חילוץ נוספת וניראה כיצד הוא יצליח לשכנע את העם להסכים למישטר צנע בניסיון להבריא את הכלכלה.
מנקודת ראות ישראלית זה טוב לנו. אירופה היא קנינית עיקרית של מוצרי היצוא שלנו וכפי שאת יודעת אנו בנויים על יצוא .