אשה מתלבשת

הכי-זה בעצם שני שירים או שני פרקים.אפילו רואים זאת בצורת האותיות וגודלן.מדובר בשתי ארצות שתי אדמות.גרמניה וארץ ישראל.ביום האהבה הזה ובכל יום רצוי לזכור זאת.אגב יש קשר בין יום האהבה לשיר שלך.הסוף של גרמניה הנאצית היה עם ישראל וקוממיותו בארץ האבות.וטו באב זה היום שבו פסקה מגפת המוות של עם ישראל במדבר אחרי הדיבה שהוציאו המרגלים על הארץ והבהלה שקמה בעקבות זאת .

ניסו היקר,

זוהי רק אהבה כאן בארץ.צבר שאוהב את האשה ניצולת השואה,כשהוא מחבק אותה,היות והוא חוקר,היסטוריון,הוא חושב על כל מה שהיא עברה ומנסה לעשות לה רק טוב ולאהוב אותה עוד,כדי שתשכח מה שעבר עליה.

זהו שיר סימלי לתקופה החדשה בה הצברים דואגים כבר לניצולי השואה.

אבל אהבה כזו כפי שתארתי אפשרית,כשהגבר,הצבר,מפיח חיים באהבתו את האשה ומשכיח לה את כל העבר הקשה של חייה שם\בגרמניה.על ידי מסירותו הרבה לה והאכפתיות שלו לעשות לה רק טוב.

שיר שצריך להסבירר הוא לא שיר כל כך טוב.אבל אני עושה את זה כי אתה מתחום אחר מעולם הספרות.

תודה ניסו

לטובה פריש שבת שלום!!

למרות הסברך לשיר.. ראיתי את החלוקה שלה התכוון ניסו..

גרמניה הנצית..   וארץ ישראל .. ראיתי גם את הצבר נפיל הרוח איש הנחמה..

אך מי יחלוק   להסברך????

כתבת יפה עצוב כואב ונוגע...

ליעקב,

נפיל הרוח הוא איש הנחמה של האשה הזאת שעברה את אימי המלחמה.והוא שחוקר אותה,אבל הוא גדל בארץ הזאת .זה מה שמחבר את שני הקטעים.אולי גם המחשב בעל דעה,כי הנה מעצמו עבר לאותיות קטנות ולא הצלחתי לשנות.שבת שלום.

היי טובה.קראתי כמה פעמים. אפשר להבין שיר? מרגישים זה נכון יותר בשבילי. אהבה כמצילת

חיים  מהרס. כן שיר אחד על חורבן ובנייה מחדש. שיר עמוק כי הוא לא רק על ניצולת שואה וצבר

אוהבים,על שני עולמות שונים. אחד מציל את שני ובונה את שני מחדש.

שבת שלום לך.

טובה בטקס-המעבר משחיטה לצמיחה

טובה מפלנטה צמאת-דם לברית-דמים

טובה מחשיכה גדולה לאורות עצומים

טובה הלוואי ונשכיל הלוואיי ונכיל הלוואי

שיר מרגע שהשתחרר לאוויר אינו "בבעלות" המשורר ( הרוחנית) וכל אחד יכול לקחת את המילים לעולמו ודימוייו שלו עצמ,

החלוקה היא מאוד משמעותית לי כקורא.

רק הסיום מסביר את קיום הצבר אחרת הייתי משתגע מהדמות המוזרה שמוזכרת שם.

אני לא בטוח שאנחנו , אפילו כעם בטח כמדינה חיבקנו את הניצולים, די. חלק מזה באה מההדחקה וחומות של הגנה עצמית של שני הצדדים

לששת,

תודה שהגבת.הדמות הראשונה היא של היטלר .השנייה של הצבר.אני ניצול ת שואה ותמיד זכיתי ליחס אוהד.אולי כי אני צעירת הניצולות.אני מרגישה מתי מתיחסים אלי יפה ומתי לא.אז לא הדחקתי.להיפך,זכיתי לגבר שאהב אותי יותר כי ראה בי את מה שעברתי.

כשקראת עד הסוף הבנת.זהו.שיר צריך לקרואעד הסוף.אני קוראת אפילו פעמיים שיר.

אשה מתלבשת. טובה.

כותרת מיוחדת ברכותה, עד כדי לחוש בניצני החמלה המשתקפים בעיני האיש שלה, 
הצבר הקוצני הארץ ישראלי, שליבו רך כמי מעיין זכים וצלולים.  מחבק ומגונן. מבקש להעניק. לפצות את אשת חיקו מעוולותיו של האיש עם השפם בכתונת משוגעים (ברור היה לי הכוונה להיטלר המטורף) וסוגדיו אטומי הבינה שהצדיעו לו במועל יד.

שיר עדין. נוגע. מעלה זיכרונות והגיגים שהפכו לשיר, ענוג. 

שבוע טוב, טובה'לה. בריאות ואריכות ימים בטוב. (פרח) נדב.










     

ערב טוב - טובה

הערב קראתי לראשונה כאן,לא מעט ממה שחווית ש ם - ועדיין לא קולט.אקרא מחר שוב הכול מן הסתם,כי רצוני עז להכירך.לעומק. ברשותך כמובן.

החזרתי הערב תשובה ל"דיאלוגים" שהצעת - והנושא פתוח.בדיוק כמו שהיה,עד ש"התעוררת" להגיב  - ועד בכלל.נמשיך -בלי נדר -מחר.

ליל מנוחה.