כמה הגיגים על המילה "חרא"

לעמוס מסנזון,

למרות המילה שאינה מדיפה מור ואהלות,כתבת רשומה נחמדה ואפילו מלומדת עם חוש הומור.כמה טוב בבקר שבת חם ולח לצחוק.זה קצת משכיח שאין לך הרבה לאן לצאת במזג אוויר כזה.

חחחחחחחחחרא היא מילה מושאלת משפת שכנינו  ובתירגום מילולי = צועה. או צואה תלוי במוצא

אז לא סנחריב ולא בטיך. קללות רבות  לא הייתה בשפתנו התנכית הנקיה ולכן השתמשנו בלכסיקון העשיר  של שכנינו הערבים ומאוחר יותר  בלקסיקון מהשפה הרוסית. . כשזה לא בשפת אמך ,זה נישמע אחרת.  כמו הקללה שציפי  הפליטה באחת מתכניות הטלויזיה "כוס אמק" . היא שכחה לרגע שהיא הייתה שרה  וחשבה כמו רבים מאיתנו שקללה בשפה אחרת זה לא נורא. 

אז לומר למישהוא"יא זבל" נישמע מעודן לעומת  "יא חרא" . זו כבר קללה  שפוגעת. אז יובט פה יומט  לכל הקללות  המושאלות . מדוע לא נשתמש בשפתנו הצחה ונישאל את דר' קור   כיצד לקלל בעברית  והוא יאמר לנו שהקללה "בן זונה"  היא ספרותית, יפה והכי מרגיזה . מי לא יתרגז כשיאמרו לו שנולד לזונה?

אז מה אמרו חכמינו ז"ל ? כיצד הם קיללו  ? הרי לא יתכן שלא העלו אי פעם קללה על שפתיהם (ביחוד  הרבנים האלה שנתפסים לאחר  שניסו להשכיב את  צאן מרעיתם והן התנגדו . אולי נישמע איך קיללו במישפט  שיתנהל נגדם)

אז חרה לו שכינוהו חרא

אני, רק הערה להוסיף רציתי:

בעברית תקנית אומרים 'חרה אפו'

מעניין הקשר לאף....אולי בגלל הריח ?   

לעמוס

הרהורים מתאימים בהחלט לחום הקיץ שמקשה על התרכזות   בנושאים שברומו של עולם.

הנה, אפילו בנושא זה אפשר לעשות תחקיר.

תודה, השכלנו, ובעיקר חייכנו וזה משובב ומרענן בזיעת הקיץ.