אנומיה
משהו קרה בחברה הישראלית.
אנשים קמו בבוקר ואמרו "מה זה הדבר הזה?"
אנשים לא מקבלים יותר את ההסבר של "שני אנשים משוגעים הלכו ורצחו"
(הרצח במצעד הגאווה ושריפת המשפחה בשטחים")
"המדען הנאיבי" שבתוכנו מפנה את תשומת הלב לעקרונות שהסוציולוג דורקהיים כה דיבר עליהם.- מעשים נפשעים שנגרמו על ידי קומץ אנשים לא נבעו משגעון רגעי של אנשים קיצוניים. הדברים איכשהוא קשורים לתהליכים חברתיים העוברים על החברה הישראלית.
אמיל דורקהיים – סוצילוג צרפתי (1858-1917)היה הראשון שניסה להסביר את תופעות אינדיבידואליות במושגים חברתיים- כלכליים.
הקטע הבא מתוך "דורקהיים"- חיבור מאת גבריאל רעם שפורסם ב"אימגו":
החשיבות הגדולה בעבודתו של אמיל דורקהיים נעוצה בהתעקשותו כי לימוד של האדם והתנהגותו חייב להימנע מגישה שלוקחת בחשבון רק אלמנטים הנעוצים במבנה האישיות או התורשה והגנטיקה שלו. לטענתו, לימוד האדם וניסיון להסביר את חייו והתנהגותו, חייב קודם כל, ובעיקר, לקחת בחשבון את השפעת החברה עליו.
דורקהיים התנגד לפרשנות ביולוגית או פסיכולוגית, בלעדית, להתנהגות האדם, הוא מיקד את תשומת ליבו במבנה החברתי וכיצד זה משפיע על חיי אדם והתנהגותו. הוא בא עם גישה של ביקורת טוטאלית כנגד ההסברים אלו שבקצרה נקראים הסברים רדוקציוניים. הסברים רדוקציוניים הם הסברים הדוגלים בפרשנות תורשתית (ביולוגית), או אישית ספציפית לאדם (פסיכולוגית). לטענתו התנהגות האדם פחות ניתנת להסבר על ידי מרכיבים ואלמנטים המצויים ברמה ביולוגית או פסיכולוגית, ויותר ברמה הסוציולוגית. אחד מן ההסברים שהוא נותן לעדיפות של השפעה חברתית על פני השפעות תורשתיות ופסיכולוגיות היא בכך שהתנהגות האדם נותרת דומה וזהה לאורך שנים רבות וזאת בשעה שאנשים ספציפיים (בעלי ביולוגיה ופסיכולוגיה ספציפיים ביותר) מתים ובמקומם באים אינדיבידואלים אחרים. ומה שלא משתנה הוא הכוח האדיר של מבנה חברתי, דעת קהל, נורמות חברתיות וכו', הן נותרות בעלות השפעה עיצובית אדירה על האדם כאדם. נכון שגם המבנה החברתי והנורמות עצמן יכולות להשתנות, אך לא ההשפעה האדירה שיש להם על חיי האדם עצמו. "יש להם כוח מתקן, הן כופות עצמן על האדם, עוקפות בכך את כוח הרצון שלו".
......במחקריו המרשימים אודות התאבדות הוא הראה כי אחוז ההתאבדות גדל בחברה הנמצאת בתהליך של אנומיה (התפוררות של נורמות); כשנוצרים סדקים באחדות של אותה קבוצה או חברה. וההסבר שהוא נותן לכך שהחלשות אותה חברה וחוסר האחדות שפושה בה כבר לא נותן ליחידים הגנה מספקת מפני משברים קיומיים. לדבריו חברות שיש בהם אחוזי התאבדות גבוהים הן בדרך כלל חברות שהסולידיות והמכנה המשותף החברתי בהם - נמצא בתהליך של נסיגה. בספר זה שלו הוא מקטין את חשיבותם היחסית של הגורמים האישיים והפסיכולוגיים להתאבדות ומגדיל את מקומו של האספקט החברתי. הבא לביטוי בנוגע להתאבדות, בהגנה, שנותנת או לא, החברה ליחיד, מפני משבר שעשוי להוביל להתאבדות.
בני אדם המחוברים חזק לקבוצה והמאוחדים בתוכה בצורה אינטגרטיבית, הופכים למוגנים בצורה משמעותית מפני תסכולים וטרגדיות שהם מנות חלקו של האדם באשר הוא אדם. (וכך תהיה להם נטייה מופחתת להגיע לקיצוניות של התאבדות).
לטענתו, לכידות חברתית היא היא המניעה את המניעה את כל החברות ומהווה מסגרת שעל פיה יכולים בני האדם להשתייך לחברה כזו או אחרת.
האם נית לומר שהחברה השראלית נמצאת בתהליך אנומי?
פרופ' חוה-עציוני הלוי מזכירה בספר "ארץ שסועה" – חמישה בסיסים לזהות יהודית משותפת . לדעתה חמישיה בסיסים אלו הולכים ונחלשים כבסיסים משותפים וגורמים לכן לחוסר במערכת ערכית משותפת:
בסיסים אלו כמו הזכרון הקיבוצי המשותף, התרבות המשותפת, הגישה המשותפת לכולם להגדרת הציונות,והזיקה לדת היהודית עברו שינויים ערכיים כאשר פלגים שונים בחברה מתייחסים אליהם בצורה שונה מה שגורם לחוסר לכידות חברתית שעל פי דורקהיים מהווה בסיס לחברה יציבה.
עציוני מזכירה במאמרה שתי מגמות סותרות: 1) הקצנה דתית בין דורית בקרב הדתיים (הבנים קיצוניים מההורים) 2) התרחקות בין דורית מן הדת ומן היהדות בקרב החילוניים. שתי מגמות אלה גורמות לכך שהמכנה של הזהות היהודית המשותפת לשני סוגי הציבור הללו הולך ונחלש ואם לא יחול מפנה (והיא לא מאמינה שיחול מפנה) יגדל מרחק הזהות ביניהם.
אז מה בעצם קורה לנו?
אלו המגמות שאנו רואים בחברה הישראלית בשנים האחרוות:
א. התפוררות של ערכים שאיחדו את העם גם אם הוא הגיע לכאן ממאות גלויות.
ב. השפעה מערבית של ערכים חילוניים-אידיבידואליסטים.
ג. אובדן ה"קהילתיות" שאפיינה את החברה היהודית
ד.משבר מנהיגות- חוסר אמון של חלק מהעם במנהיגיו .
ה.לכידות יתר של פלגים קיצוניים.מרד של חלקים מהעם במוסדות חברתיים שהיה לגביהם קונסנסוס כמו הצבא ובית המשפט
ו. הקצנה דתית בין דורית בקרב הדתיים- התרחקות בין-דורית מהדת בקרב החילוניים.
המגמות האלו מביאות להחלשת הסדר החברתי ולריבוי הקונפליקטים בחברה.
ולדעתי למצב של אנומיה.
שני הרציחות שהתרחשו השבוע העמידו ראי בפני החברה המזועזעת
המגמות לא יישתנו אבל אולי- ההלם שחש הציבור יביאו להבנה של התהליכים העוברים על החברה . אנו עדים למצב שבו אנשי רוח (ששותקים בדרך כלל) הרמו את קולם, יש קריאה להפעיל יותר פיקוח על אנשים קיצוניים מכל הפלגים,אנשי ציבור מיתנו השבוע את הלשון המתלהמת שאיפינה אותם בשבועות האחרונים.
ואולי כל זה יביא להחלשת מצב ה"אנומיה" שבו אנו נמצאים
מקורות: רעם גבריאל "דורקהיים" בתוך אתר אימגו.
הלוי-עציוני חווה "עדיין עם אחר? זהות יהודית לקראת שבר" בתוך ארץ שסועה הוצאת מודן.
כשפושטת תחושה משיחית בציבור רחב ״ומישהו מלמעלה מכוון את הדברים ״ איזה הלם יכול הרגיע את המצב ומי מאזין לאנשי רוח שמאיימים עליהם בדחפורים
חנה-תודות.האם-יתכן והמצבים-הללו הינם מחזוריים?
הגיעה העת שכתבות איכותיות ומשובחות שכאלה יתפרסמו בעמודים הראשיים של האתר!
ליפני-העצבנויות של רייכר והזיקפות...של מאן-דהו
במילים של...
חנה-תודות.האם-יתכן והמצבים-הללו הינם מחזוריים?
הגיעה העת שכתבות איכותיות ומשובחות שכאלה יתפרסמו בעמודים הראשיים של האתר!
ליפני-העצבנויות של רייכר והזיקפות...של מאן-דהו
במילים שלי נוהגת ליקרוא לזה חיפוש מכנה משותף.
היי חנה. אנומיה.התפוררות של נורמות. מעניין. קטונתי עלי להתווכח עם מחקרים רציניים.
אבל אני לא בטוחה שאפשר להגיד שהשפעה חברתית חזקה יותר ממבנה אישי של בן אדם
היי חנה. אנומיה.התפוררות של נורמות. מעניין. קטונתי עלי להתווכח עם מחקרים רציניים.
אבל אני לא בטוחה שאפשר להגיד שהשפעה חברתית חזקה יותר ממבנה אישי של בן אדם
זה מהול אחד בשני. ועוד דבר מעניין. אנשים שעושים מעשים קיצוניים מגעים מחברה מחוברת מאוד.
יכול להיות שהיא שולטת בפרט. קיצוניות בחברה היא בעצם תשובה לחוסר כיוון.
האם אפשר להבריא חברה ישראלית? זה תלוי בהמון דברים ולא רק בקול של אנשי רוח.