איגרת לחייל בודד

אִגֶּרֶת לְחַיָּל בּוֹדֵד
אִגֶּרֶת אֵלֶיךָ חַיָּל בּוֹדֵד יָקָר
אַתָּה שֶׁלְּכָאן הִגַּעְתָּ מֵאֶרֶץ נֵכָר
לְשָׁרֵת בְּצָבָא שֶׁל אֶרֶץ רְחוֹקָה
לְהִתְחַבֵּר אֶל בְּנֵי אֻמָּה עַתִּיקָה
כָּל שֶׁיָּדַעְתָּ עָלֶיהָ, רַק מִפִּי הַשְּׁמוּעָה
לֹא הִכַּרְתָּ שְׂפָתָהּ, מִנְהָגֶיהָ, תַּרְבּוּתָהּ
רַק חוּשׁ טָמִיר לֹא מוּבָן לֹא מֻסְבָּר
רִתֵּק אוֹתְךָ לַמַּסָּע הַיִּחוּדִי הַמּוּזָר
רַק זִיקַת הֱיוֹתְךָ בֶּן לְעַם יְהוּדִי בַּנֵּכָר
הוֹבִילָה אוֹתְךָ הֲלוֹם לִבְנוֹת כָּאן מָחָר
עַד הִגַּעְתָּ אֶל אֶרֶץ כָּל כָּךְ מְשֻׁנָּה
לִלְחֹם בְּשׁוּרָה אַחַת עִם בְּנֵי זוֹ הָאֻמָּה
מִמֶּנִּי אֶזְרָח וָתִיק כָּאן בְּאֶרֶץ זוֹ נוֹלַד
אֵלֶיךָ הַחַיָּל הַבּוֹדֵד הַבָּא לְאַרְצִי לְבַד
אֲנִי אוֹתְךָ רוֹאֶה, גַּם פּוֹגֵשׁ לִפְעָמִים
בְּתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת אוֹ בְּצֹמֶת דְּרָכִים
עוֹמֵס עַל כָּתֵף קִיטְבֵּג עֲנָק וְכָבֵד
מִכָּאן לְשָׁם עוֹבֵר תָּמִיד תָּמִיד בּוֹדֵד
מַדִּים שֶׁעָלֶיךָ לֹא רָאוּ מַגְהֵץ זֶה זְמַן רַב
אֲבַק דְּרָכִים עַל נַעֲלֶיךָ אוּלַי מִשְּׂדֵה קְרָב
וַאֲנִי לְעַצְמִי מְהַרְהֵר וְאֵינִי מוֹצֵא מִלִּים
כַּמָּה אֹמֶץ וּנְחִישׁוּת-רָצוֹן לְגַיֵּס חַיָּבִים
לִנְטֹשׁ אֶרֶץ לְךָ הָיְתָה מוֹלֶדֶת עַד אֵלֶּה הַיָּמִים
לְהוֹתִיר אַחֲרֶיךָ בֵּית אַבָּא אִמָּא, אַחִים חֲבֵרִים
עֹרֶף לְהַפְנוֹת לְשָׂפָה, תַּרְבּוּת, מִנְהָגִים וְחֻקִּים
לְהַגִּיעַ לְאֶרֶץ נִשְׁכַּחַת אֵי שָׁם בַּמִּזְרָח הַתִּיכוֹן
לְהִתְעָרוֹת בַּקְּהִלָּה, לְאַמֵּץ הָעֹל לִהְיוֹת נָכוֹן
בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ לְשָׁרֵת בִּצְבָא אֻמָּה אִמַּצְתָּ לְךָ
בְּלִי דַּעַת: הֲתַכִּיר הָאֻמָּה בַּעֲצִימוּת תְּרוּמָתְךָ?
יַקִּירִי הַחַיָּל הַבּוֹדֵד הָעוֹבֵר כָּאן מוּלִי
אֲנִי מַעֲרִיץ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּךָ, כֹּה נוֹעָז, כֹּה אֲצִילִי
מֵאַחַי וְרֵעַי בְּנֵי זוֹ הָאֻמָּה מְבַקֵּשׁ, מִתְחַנֵּן
אַמְּצוּ אֶל לֵב חַיָּל בּוֹדֵד הָעוֹבֵר כָּאן מוּלְכֶם
הֵן הוֹלֵךְ הוּא בְּדֶרֶךְ הוֹרֵינוּ בָּחֲרוּ לָלֶכֶת
לַעֲלוֹת לְכָאן, לִבְנוֹת לָעָם הַיְּהוּדִי אֶרֶץ מוֹלֶדֶת
עמוס צדקוני
י"ד אדר תשע"ה, 5 במרס 2015
עמליה חברתי במוטקה
איני מבין איך אפשר "להתעייף" מתופעה מדהימה של בני נוער הבאים מעשרות ארצות
ללחום כאן שכם אחד עם בנינו,
נתמזל מזלי והוזמנתי לטכס סיום של בוגרי אימ...
עמליה חברתי במוטקה
איני מבין איך אפשר "להתעייף" מתופעה מדהימה של בני נוער הבאים מעשרות ארצות
ללחום כאן שכם אחד עם בנינו,
נתמזל מזלי והוזמנתי לטכס סיום של בוגרי אימון בסיסי ולימוד השפה
- שלוש מאות שלושים חיילים וחיילות בודדים נאספו מארבעים ושתים מדינות
והגיעו אלינו לשרת עם ילדנו בצבא....
אם זו אינה חלוציות,הקרבה,וגבורה, אז אני כנראה מתרגש משטויות....
עוד היום אשלח לאויר את התרשמותי מהחיילים הבודדים, אולי אצלימ להסיר את הספקנות שלך
מהתופעה המדהימה. מסיים בצער שאני צריך להסביר
לעמוס,
היבעת במילים מרגשות מה שחשתי זמן רב.מאד יפה כתבת.