חיבוקים נשיקות-זה לא צחוק

טובה'לה ....

אין על חיבוקי טוב כזה......

לגבי נשיקה ...אההה ....  תלוי עם מי...מתי ...

אז המון חיבוקים ונשיקות לך.....

התופעה של החיבוקים והנשיקות בפגישות קיימת במיוחד בקרב הנוער והדור הצעיר שקיימת ביניהם הכרות מסויימת, חבר לספסל הלימודים וכדומה.

הצעירים פתוחים יותר וזורמים יותר.   המבוגרים מתנשקים רק אם ההכרות משמעותית יותר וגם אז הרבה נשיקות הם לחי אל לחי והנשיקה באוויר....

פעם היה בכיכר רבין טרנד של "קבל חיבוק" מספר אנשים צעירים (עד 35) היו עומדים עם שלטים עליהם נכתב "קבל חיבוק" וכל דיכפין שרוצה יכול היה לקבל חיבוק, והיו מי שרצו וקיבלו לרבות סבתות עם צעיר "שהתנדב" להתנשק.

אני קמצן בנשיקות אז אשלח לך חיבוק...שאי ברכה.

גבי "קמצנות " זו מחלה חשוכת מרפא....

כמו אחותה הקנאה....

לא עולה כסף לנשק , בכתב , לא במזומן ובכרטיס אשראי....

תשחררררר.

 היי טובה. אני באתי ממשפחה לא חמה  במיוחד.  לפני כמה שנים ביקרתי דודי ולפני פרידה חיבקתי

אותו. הוא לא היה רגיל לזה. אז אמרתי לו:" נו תחבק אותי." והוא  חיבק אותי חזק.

לתת חום ,הרגשת איכפתיות .זה לא רק חיוך ומילים חמות. גם מגע. ולא רק במשפחה ,גם בין אנשים

זרים. אני בעד בשתי ידיים מחבקות  במדיטציית חיבוקים. זה דבר נפלא כי לא כל אחד מקבל

מספיק חום בבית.

פתאום  נזכרתי בשיר :" כל שעה נשיקה, כל שעתיים חיבוק."

בעד לגמרי.

חיבוק חם ממני טובה.

ערב טוב לך.

טובה

חיבוק ונשיקה- הם חלק מקבלת פנים , חלק מתקשורת אנושית המסמלת קרבה ואחווה, בין ידידים, לא כולם אוהבים המנהג, זאת אפשר לראות בשפת הגוף. בד"כ חיבוק ונשיקה (כאילו נשיקה , זה יותר מגע בפנים ונשיקה באוויר) לוקח כמה שניות. (אני בעד!!!!חיוך).

אני אישית , בנסיעות לחו"ל אחד מהדברים שאני אוהבת ...לשבת ברחוב סוהן או בשוק או ליד אונברסיטה ולהתבונן באנשים כאשר הם נפגשים, בכל מדינה המפגש אחר, האיטלקים ,מחבקים ומנשקים מכל הלב!!!! באתיופיה , החיבוק הוא כתף מול כתף בזווית קטנה ולא עם כל הגוף.

בקובה - את הולכת ברחוב, סתם משום מקום עובר לידך גבר, בד"כ  עם רדיו מנגן, הם עוצרים לידך , מורידים את הכובע ומבקשים את רשותך לרקוד איתם ( כמה צעדים כמה שניות) ובסוף שוב משתחווים ומנשקים את ידך, וואלה........חוויה מהסרטים.

. במשפט אחד -, חיבוק לילד - ילד שגודל במשפחה חמה מחבקת ומנשקת גודל ילד בריא.

גבי - חיבוק ונשיקה , לא רק הצעירים , רואה הרבה , מפגשים בין מבוגרים וכן יש את החיבוק והנשיקה, שוב זה חלק טבעי מקבלת פנים.

לגבי,

ראשית,קבל חיבוק חזרה.

שנית גם אצל המבוגרים החיבוקים והנשיקות.היתה לי דודה(ניצולת שואה)שאהבנו זו את זו מאד,אבל היא תמיד רק לחצה איתי ידיים.כי גדלתי בבית כזה של ניצולי שואה ,שלא חיבקו,אז בהתחלה גם לי היה קשה עם בני משפחה.אבל עם הזמן לימדתי את עצמי להראות חום בחיבוקים ונשיקות שאני מאד נהנת.הבעיה היא עם אנשים זרים.נחמדה ההתכתבות בינך לבין בלה.אתה לא"קמצן בנשיקות"אלא חסכן.צודק.לא לכל אחד מגיע ומתחשק אותו או אותה לנשק.

ילנה היקרה,גם אני גדלתי בסביבה דומה לשלך.עם הזמן למדתי לחבק ולנשק אנשים קרובים ואוהבים,שלא לדבר שעם אהוב זה חיוני ותענוג.למעשה זה מה שגיבש לי החלטה לגבי גבר שמצא חן בעיני ויצאנו ואז אם התנשקנו והריח והטעם לא היו נעימיםחי-ידעתי שהוא לא בשבילי.אבל עם זרים-זה ממש לא מתחשק לי.

לרחל,

מאד מעניין מה שסיפרת על ההבדלים מבחינת הנושא בכל מיני ארצות.הכי אהבתי שהאיש חוטף אותך לריקוד.מזה הייתי נהנת.ואיזה כיף,כמו שתארת ,לשבת בבית קפה ולצפות בארץ זרה בעוברים ושבים ולראות תרבות וצורת חיים.קראתי שהאסקימוסים מתנשקים אף אל אף.נהנתי לקרוא תגובתך וגם למדתי ממנה.מושך לנסוע.

טובה

לא יושבת בבתי קפה גם לא קונה קפה take awy בחו"ל , בשבילי זה ביזבוז זמן וכסף, מוצאת לעצמי פינת ישיבה ברחוב, באירופה ובבלקן יש ספסלים המיועדים לציבור או מדרגות למבנים , באתיופיה ישבתי על הריצפה (אין מדרכות) צמוד לקיר , השתלבתי עם המקומיים. 

בטיולי המסעות שלי , אנחנו קונים מצרכים בסופר המקומי , מוצאים פיסת מקום ישיבה ואוכלים , ללא סכו"ם, אוכלים בידיים. הכי טעים!!!

בבלקן ישנה  אצל המקומיים , אנשים מאוד חמים, לאחר ארוחת הבוקר בפרידה , תמיד חיבוק נשיקה ברכות , לפעמים כל המשפחה , ילדים נכדים נינים ......עומדים לברך אותנו.....וכולה ....ישנו לילה אחד.

נשיקות אף לאף - בקוטב הצפוני , ישנתי אצל אנשי הסאמי, הם מתנשקים ביניהם אף לאף, איתנו המטיילים למדו......חיבוק ונשיקה כנהוג אצלנו.

יום טוב

חיבוקים ונשיקות. טובה'לה.



אני בא ממשפחה חמה. בכל מפגש עם הבנים והכלות שלנו, (3 בנים 3 כלות. ו6 נכדות ונכדים), (עם הנכדים הקטנים, כל 2 דקות נשיקה... וכל חצי דקה, חיבוק עז ונשיקה היכן שהיא נוחתת... המון.(חיוך)).

כאמור עם בננו היקרים, וכלותנו הצעירות, בכל מפגש, אפילו אם המפגשים מתקיימים, יום אחרי יום, הם מלווים בחיבוקים קרובים ונשיקות על שתי הלחיים, בחום.

כאמור בא ממשפחה חמה ונכנסתי למשפחה, (של אשתי, ממש שבט), חמה גם. הבא לידי ביטוי בחיבוקים אמיצים ונשיקות לבביות בכל הזדמנות. (ואיזה כיף להתחבק ולהתנשק עם כל כך הרבה נערות יפות בשבט, ונשים צעירות, המחזירות חיבוקים אמיצים, מאירי פנים, כנהוג במשפחה, מדורי דורות. זה מקרב ומאחד בין האנשים במשפחה, ובין משפחה ומשפחה.

מפגש עם אנשים "זרים" שאמורים להכיר, אם היוזמה להתחבק ולהתנשק, באה מצידם, אני נענה. מכבד את המחווה בחיבוק קליל ונשיקה קלה על הלחי. ( אתם יקיריי קרובים ללבי, לא נמנים עם זרים (חיוך)).

בניוזילנאד, בכניסה לאחד האתרים המעניינים, התנשקנו בחיכוך אף, אל אף, עם המארחת, מָאוֹרִית ילידת המקום, חוויה מוזרה, נעימה מבדחת. 

לנדב,

היפתעת אותי.כשסיפרת על ניו זילנד איך שמתנשקים אף אל אף.מעניין.

כיף כשיש מישפחות חמות.גם אני הייתי נהנת מזה.אם כי אצלנו,הווזווזים,המשפחות קטנות ומאופקות,היה לנו דוד חם לב,ז"ל שאני מתגעגעת אליו,שהילדים כינו אותו"הדוד המנשק"כי גם היית נירטב מהנשיקות שלו,אבל עם זה היה מעביר לנו גם את ליבו.כשבאתי לבקרו,לעת זיקנתו,בבית האבות ,היה סעודי,בכל זאת עדיין קרא לי"הנשמה שלי".ניצולי השואה,שהוא היה יוצא הדופן ביניהם,(איבד את אשתו וששת ילדיו)הם מאופקים וקרים.

גם אל ילדיהם וגם אל הוריהם.אני מקנאה(לטוב)בעדות המזרח החמות והאוהבות שיודעות להעניק חום ואהבה לסובבים אותם.אתה גם תראה פחות הורים מעדות אלה בבית האבות.הילדים שלהם ,הם שדואגים להם לעת זיקנתם.

טובה'לה היקרה .

אהבתי את תגובתך לנדבי שובבי...("בנות שבט צעירות")

וכן - יש משהו בדבריך ... אם כי לא באופן גורף

אצלנו הספרדים ,מגע  חיבוק, הינם דברים יום יומיים.

ולכן כל כך מובנים לנו.

חיבוק חם לכולם.

ושבת קסומה ונהדרת.