חיבוקים ועוגות.

לטובה- תארת כל כך יפה את ההרגשה שלוותה  כאשר ישבנו בסוכה. זה חוזר אלינו  בזיכרון ואו בחלום . כך בערך כתבתי למטה באחת התגובות שכתבתי  כאשר תארתי את  הישיבה בסוכה הורטואלית כשאני מציץ  מבעד לסכך על מליוני הכוכבים. "רואה"  את הפירות שנהגנו לתלות בסוכה , רימונים ,פרי הדר ועוד. . אז יש משמעות  למסורת . היא  עולה  ומזכירה לנו  ימים יפים כשבנינו סוכה  ועמלנו לקשט   ולשבת בצוותא יחד עם כל המשפחה.  נוסטלגיה . ובינתיים נשב בסוכה הורטואלית.

טובה...

ומכיוון שנגעת בכתבך באושפיזין...

והרי מה שמצווה לנו תורתנו בענין...

לפי המסורת, זוכה כל סוכה לביקוריהם של שבעה אורחים נכבדים הקרויים "אושפיזין". אלה הם נשמותיהם של אבות האומה, שרוחם באה לבקר בסוכה כדי לברך את יושביה. השבעה הם: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרון ודוד.כל אחד מאבות אלה ידע את טעם הנדודים.

נהוג להשאיר בסוכה כיסא פנוי לאושפיזין ולהניח עליו ספרי קודש. שבעת ימי הסוכות מחולקים לשבעת האושפיזין. על פי המסורת, בכל ערב, עם תחילת הארוחה, מזמינים בתפילה מיוחדת את האורח לארוחה בסוכה.

האמונה באושפיזין מבטאת את המסורת ואת המצוה של הכנסת אורחים ומתן צדקה לעניים. מצוות אלה חשובות כל ימות השנה, אך נודעת להן חשיבות מיוחדת בחג הסוכות. שיתוף עניים בארוחה מאפשר לקיים את מצות "ושמחת" מצוה שיש לשתף בה גם את "הגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך", כמו שנאמר בחומש דברים טז, יד.

שיהיה לך חג סוכות שמח ורק שמחה במעונך.

לאבי,

על סמך הדברים היפים שכתבת-בנוי שיר זה.על המינהגים האלה הוא מבוסס.אלא שהפעם,בחלומי,האושפיזין הם האנשים שכבר מזמן אינם.רוחות הרפאים של קרובים אהובים.

חג שמח ותודה על התגובה.

לטובה פריש היקרה !!!

גם אין כבר דודות ...נותר רק זכר ..של חיבוקים ועוגות ...

עצוב ונוגע ...בשירך הכמיהה והערגה למה שהיה ....

והעצב למה שהיה ואינו עוד... דרכו של עולם   טובה ..

חג סוכות שמח    המון בריאות ושמחה ...

מדלן היקרה,

מי כמונו יודעות שזה דרכו של עולם.בכל זאת מתגעגעים אל החום של הדודות שלי,כי אמא לא היתה לי מגיל שנתיים ולאבי,שהיה ציר הביטחון של גלגל חיי.

הילדים והנכדים נסעו לתאילנד .כותבים לי בווטסאפ כל יום ,אבל זה לא אותו הדבר.אין דבר.ישובו אחרי החג.

חג שמח