כתובת הקנקן מחורבת קיאפה – דעה אחרת

בשנת 2012 התגלה בחפירות ארכיאולוגיות בחורבת קיאפה, קנקן שבור. על השברים נראו אותיות בכתב כנעני, אי לכך, במשך שנתיים לאחר מכן, הודבקו חלקי הקנקן עד השלמתו. על הקנקן נמצאה הכתובת  'אשבעל בן בדע', מימין לכתובת נראו שרידי אותיות נוספות. שלא ניתן לזהותם בוודאות. הקנקן הוצמד כרונולוגית לתיארוך האתר, לתקופתו של דוד המלך.

שוב אנו עדים לחיבור, שבין ממצא ארכיאולוגי לבין תקופתו של דוד המלך. צר לי שקבוצת חוקרים שעיסוקה בחורבת קיאפה. ממשיכה לשאת לשווא את שמו של דוד המלך. תוך יצירת קשר בין האתר הארכיאולוגי בקיאפה לבין תקופת דוד המלך, וזאת על-פי תיארוך פחמן 14 של מספר חרצני זיתים, מתוך הרבה חרצנים שנמצאו באתר.       פרופ' פינקלשטיין ופרופ' פיסצקי פרסמו מסמך בשם "חורבת קיאפה: כרונולוגיה מוחלטת". המסמך תוקף את שיטת החישוב הממוצע של תיארוך האתר באמצעות פחמן 14 כפי שעשו חוקרי האתר.  "במקרה של חורבת קיאפה, חישוב ממוצע איננו פרוצדורה לגיטימית, חישוב ממוצע מוצדק רק אם יש באתר סימנים לזיהוי התקופה, כגון שרפה.  אי לכך בעת תיארוך האתר, יש להתייחס לכל בדיקה בפני עצמה, ללא חישוב ממוצע". ועל-כן תיארוך האתר מתאים על פי ממצאי פחמן  14 לתקופה שבין 1130 עד 915 לפנה"ס. טווח תאריכים הנע בין דבורה הנביאה לרחבעם מלך יהודה.      בהיסטוריה של האתר קיימת נקודה חשובה ביותר שאיננה מודגשת דיה או איננה מופיעה כלל, בכל המאמרים המתפרסמים על האתר,  והיא, נטישתו של האתר.   עיר מבוצרת היטב, שתושביה יינטשו אותה בחופזה, ישאירו בבתיהם את רוב החפצים, ולאחר מכן היא תהרס. לא סביר שאירוע מסוג זה, עשוי היה להתרחש בתקופת דוד המלך.  ולכן ניתן לומר, שנטישת העיר התרחשה קודם לתקופת דוד המלך.  בחורבות העיר נמצאו גם שני דגמי מקדש דמויי ארון. במקדשים אלה חסרים הרכיבים העיקריים, צלמי האלילים. היות והצלמיות לא נמצאו גם בחפירות, סביר להניח שהם נלקחו עם הכבודה בעת עזיבת העיר. ומוסיף על-כך פרופ' גרפינקל  'הדוגמה הקרובה ביותר לדגם (המקדש) מחורבת קיאפה ... היא פתח תא קבורה בקבר פיניקי מפואר שנתגלה באתר של תמסוס שבקפריסין'  (ראו - מתחם הפולחן ליד השער הדרומי בחורבת קיאפה).   למקרא קיים הסבר לנטישת העיר.  לאחר מות שמשון השופט, שש מאות לוחמים משבט דן עם משפחותיהם ביחד עם מקנה וכבודה, עוזבים את מקום מגוריהם ועוברים לליש בצפונה של ארץ כנען (שופטים יח). היות ושבט דן ישב בבית שמש, עדיין לפני כינון ממלכת יהודה, ניתן להניח שהוא ישב גם בישוב בחורבת קיאפה. הנמצא 6 ק"מ דרומה בקו אווירי. פרופ' פאוסט כותב על הקשר שבין חורבת קיאפה לבית שמש  'קיים דמיון כרונולוגי בין חורבת קייפא לשכבה 4  בבית שמש' ושם בהמשך 'היו (חוקרים) שהצביעו על הדמיון בין הממצאים באתר (קיאפה) לממצאים שתוארכו לשלהי תקופת הברזל א' באתרים אחרים בשפלה, דוגמת בית שמש'  (ראו - דרום ארץ ישראל במעבר מתקופת הברזל א' לתקופת הברזל -ב')      עזיבת שבט דן את המרחב באה בעקבות לחץ של הפלישתים, העיר הפלישתית עזקה נמצאה שני ק"מ ממערב לקיאפה. פינוי שבט דן ככתוב, איפשר את עליית הפלישתים במעלה ההר מזרחה. ועם מלכות דוד, הפלישתים נמצאים בעמק רפאים מדרום לירושלים (וּפְלִשְׁתִּים, בָּאוּ; וַיִּנָּטְשׁוּ, בְּעֵמֶק רְפָאִים.  שמואל ב, ה, יח). ונציב פלישתים יושב בבית-לחם (וְדָוִד, אָז בַּמְּצוּדָה; וּמַצַּב פְּלִשְׁתִּים, אָז בֵּית לָחֶם. שמואל ב, כג, יד). ואגב בית-לחם נמצאת 23 ק"מ מזרחה בקו אווירי מחורבת קיאפה. ולסכום הקטע ניתן לומר, שבתקופתו של דוד המלך הישוב בקיאפה כבר היה נטוש והרוס.

הכתובת על הקנקן – צריך להיות סומא, כדי לא לראות את סגנון כתיבת האותיות. וכפועל יוצא מכך, פחות או יותר, את תקופת הכתב שעל הקנקן. כפי שכתוב באתר דעת -  'בתיארוך עתיקות שמור מקום חשוב לבדיקת סגנון הכתב (פליאוגרפיה), משום שלכל תקופה סגנון המיוחד לה' (ראו: התנ"ך והארכיאולוגיה - מסורת מול מדע, מאת - דניאל משה לוי ויוסף רוטשטיין). מאז הומצא הכתב הכנעני, בתחילת האלף השני לפנה"ס. הוא עבר מספר דורות של התפתחות. האותיות שעל הקנקן אינן תואמות בשום פנים ואופן, לכתב כנעני מן המאה ה-10 לפנה"ס. האות "ש" לדוגמה ניצבת בכתובת בצורה אנכית, כפי שהיא נראית בארבע כתובות אחרות מן המאות ה-13 וה-12 לפנה"ס – עזבת צרטה, הפך מלכיש, בשלשת מלכיש  וקובור אל ואלידה. והחל מהמאה ה- 10 לפנה"ס האות חוזרת לצורתה הטבעית, בכתיבה אופקית. האות "ב" בכתובת מופיעה שלוש פעמים הפוכה, אין כדוגמתה בכתובות אחרות. להוציא אחת, כתובת כנענית על ראש חץ מאזור אל-חאדר, האומרת "חץ עבד לא(ל)ת". הכתובת מתוארכת לסוף המאה ה-12 תחילת המאה ה-11 לפנה"ס.   האות "א" בכתובת ניצבת אנכית, ואילו בכתובות מן המאה ה-10 לפנה"ס. האות נכתבת אופקית. וברור לכל בר-דעת שהכתובת על הקנקן איננה מתאימה למאה ה-10 לפנה"ס, היא קדומה יותר. אני טוען נגד האפיגרפים שפענחו את הכתובת, ולא ציינו בשום מאמר שסגנון כתיבת האותיות, איננו תואם כרונולוגית את תיארוך חרצני הזיתים באמצעות פחמן 14.

אשבעל בן בדע – שמות עם סיומת "בעל" הינם שמות פניקיים מובהקים, כפי שאנו מכירים את מלכי פניקיה: אביבעל, אתבעל, אליבעל, שפטבעל, איתובעל, זכרבעל ואחד מצפון אפריקה, חניבעל. ואם לא הזכרתי מישהו עמו הסליחה. בעת כתיבת הכתובת על הקנקן, הכתב הכנעני לא עשה עדין שימוש באימות קריאה. ולכן שמו הנכון של 'אשבעל' היה למעשה 'אישבעל'. או יותר נכון 'איש-בעל'.  כפי שאנו רואים בכתובות מאוחרות יותר במאתיים ושלוש מאות שנים. שהמילה 'איש' נכתבה עדין כ-'אש'. כתובת מישע מלך מואב -    "ואש גד ישב בארצ עטרת מעלמ" ואיש גד ישב בארץ עטרות מעולם. וכתובת מכונתילת עג'רוד - " כל אשר ישאל מאש חנן הא ונתן לה יהו כלבבה" כל אשר ישאל מאיש חנן הוא ונתן לו יהו כלבבו. סביר להניח שאותם אנשים שהסבו את ספר דברי הימים לכתיב מלא. לא רצו לכתוב שלשאול המלך היה בן, הנושא שם כנעני 'איש-בעל', ולכן השאירו את שם המקור 'אשבעל'. השם אשבעל מופיע במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק משוכפל, בספר דברי הימים.