האם פרנץ יכיר את בתו?

למרתה היקרה שלום,

7.7.47

המכתב שלך הסעיר אותי מאד. למעשה העמדת בפני דילמה לא פשוטה. חשבתי על האפשרות שאני אבקר את בתנו תמר, לא מעט פעמים לאחר השחרור. עכשיו כאשר אני רוצה להקים משפחה עם ויויאן, (שאינה יודעת כלל שהייתי נשוי בעבר ושיש לי בת מהנישואים האלה), הדילמה הופכת לקשה יותר.

אני רוצה לשתף אותך בהתלבטות שלי וגם בהחלטה שלי.

לגבי חשיפת העניין בפני ויויאן, ובכלל כל ההתנכרות לעברי (אני מסתיר באמריקה את עברי הקומוניסטי), ברור לי היום שזאת הייתה טעות. המכתב שלך הפיל לי את האסימון כמו שאומרים. אינני רוצה לחיות כל חיי בהסתר והסתרה. לפחות בחיק המשפחה אנשים צריכים לדעת את עברי (שאין לי מה להתבייש בו, אבל באמריקה עברי עלול להכשיל אותי). לסיכום מבחינת ויויאן ומשפחתה, אינני רואה בעיה, וגם משפחתי לעתיד תקבל את תמר.

צריך לחשוב איך המידע הזה  יתקבל מבחינת תמר. אם היית מודיעה לה שאכן היא אינה בתו של צבי, אבל אביה נהרג במלחמה, חייה היו יותר פשוטים. היא הייתה גדלה כבת קיבוץ, צברית סוציאליסטית. אבל אם תודיעי לה שיש לה אבא גרמני שחי בארה"ב, והוא בעל אמצעים זה יגרום להרבה בלבול בחייה.

להסתובב עם אבא גרמני, שנים ספורות אחרי השואה, בחוצות הקיבוץ, לדבר גרמנית בחדר-אוכל (הבנתי ממך שהיא דוברת גרמנית), איך זה יתקבל בין חברי הקיבוץ? איך זה יתקבל בחברת הילדים שלה?

מחוץ לזה, ברור לך שזה יגרום לבלבול בזהות שלה. אם היא תסע לבקר אותי באמריקה, יכול להיות שהיא לא תרצה לחזור בכלל. האם חשבת על אפשרות כזו?

אם כן הכדור שוב אצלך. אני מוכן להכיר בה וליצור איתה קשר. את צריכה להתייעץ עם צבי, ואח"כ את יכולה לספר לה שיש לה אבא אחר אבל הוא  מת במלחמה, או לספר את האמת עלי, ולהגיד לה שאני רוצה ליצור איתה קשר.

בידידות רבה לך ולצבי

מפרנץ