פרנץ מגלה את סודותיו

לאיתן,

. הנטל  של  הסתרת  האמת  גובה  מחיר  גבוה  וכואב.....,עכשו  מתברר  שגם  אצל  פרנץ::

 הגילוי  משפיע   על  יחסיו  עם  הקרובים  לו,  ( אישתו  ומשפחתה).

קשה  ובלתי  אפשרי  להחזיר  מצב  לקדמותו...   אבל  כל  אחד  מנסה  למצוא   דרכים 

להרגיע  את  עצמו   ולחפש  דרכים  להמשיך  בחייו...             מעניין  איך?

(  האם  פעילותו  באיגודים  המקצועיים,  יעזרו  לו  לחזור  אל  אמונתו   בקומוניזם,

כדרך  לשחזר  את  עברו?  )

                                                                 ערב  טוב   מעליזה

היי עליזה,

יש מושג שנקרא "התמימות השנייה". הכוונה שאדם חוזר להאמין באידיאל ישן אחרי שאיבד את אמונתו. אגב המשפט שפרנץ מצטט באמת נאמר לי ע"י אימי, כאשר שאלתי אותה לאחר שפשעי סטאלין נחשפו (בועידה העשרים) האם היא עוד מאמינה בקומוניזם?

שבת שלום

פרנץ מגלה סודות.  איתן.



  סיפור כאוב. הגורל הפריד בין שתי נפשות, מרתה ופרנץ. אחרי גילויי הסודות, ששניהם שמרו מכל משמר, השתנו חייהם, לא לטובה.  בחידוש חליפת המכתבים בינהם, מרתה ופרנץ מוצאים מעט נחמה.

  

בנקודת זמן ההוא, למרות פרדתם, פרנץ ואשתו וויוויאן. פרנץ מוצא סיפוק בעיסוקו החדש כחבר באיגודים המקצועיים. ומצפה לתשובתה של מרתה האם היא מאושרת שם בקיבוץ? 

סיפור אנושי יפהפה, הפריע לי הביטוי החדש בן זמננו בו השתמש המשורר בכתיבתו - (<span style="&quot;color:rgb(56," 59,="" 62);="" line-height:14.6286px"="">לצאת מהארון). 

שבת שלום איתן. (חיוך).

 

היי נדב,

תודה על תגובתך המושקעת.

הסכמתי איתך שלא הייתי צריך להשתמש בביטוי "לצאת מהארון", כי הוא כבר שחוק ויש לו קונוטציות מאד מסויימות.

לא הסכמתי עם קביעתך כי חיי הגיבורים לא השתנו לטובה אחרי גילוי הסודות. אני באופן עקרוני לחיות ללא סודות עם האנשים הקרובים אלי (ראה סיפורי "האם הייתה זו בגידה). מכל מקום לגיבורי הסיפור כבר לא הייתה ברירה אלא לחשוף את סודותיהם.

אני כבר אדאג שחייהם ישתנו עכשיו לטובה...

לא מציע.  עד עכשיו, סברתי שאתה כותב על דברים שקרו באמת לגיבורי הסיפור. לכתוב דברים שמחים מלאכותיים, לא ממליץ. שכן מתוך קריאתי מן ההתחלה על קורות חיים של הדמויות בסיפור. לא נראה לי!  שכן, מרתה סובלת ממחלת לב, ומצבה הולך ומחמיר, והזמן לא "משחק" לטובתה שמשהו בחייה ישתנה לטובה? 

אלא אם באמת חל מפנה דרמטי בחייה?  (חיוך). 

היי איתן. שוב סיפור על סודות ושקרים. ותשלום על שקר.  וגילוי  אמת   שהכי   חשוב.  יש משפט אחד שהוא מפתח לשאלה : למה אנחנו משקרים? משפט של פרנץ: למדתי לא לתת אמון  באיש.  אנחנו חושבים

שמגנים על אנשים  קרובים כשמשקרים להם.  אז ככה  ממשיכים. עד שמאבדים  קשר.

יחסים אמיתיים לא נהרסים גם כשמגלים אמת אחרי שנים. עם אוהבים באמת נותנים אמון.

מעגל קסם  של קשר.

תודה איתן . שוב היה מעניין.

שבוע טוב לך.