לפרץ היקר

פרץ היקר,

10.6.1951

אולי נקרא לך אברהם, ופרץ יהיה שם המשפחה? אתה רואה אני כבר מתחילה להרגיש כאשתך.

המכתב של אחי מאד חיזק אותי בהחלטתי לפתוח דף חדש, בעיקר הרעיון שהקיבוץ הוא לא מקום בשבילי לחיות את שארית חיי, וגם שלמרות הפרידה של 12 השנים אנחנו יכולים להיות זוג נהדר.

אני מאד רוצה שכבר נהייה ביחד, אבל אני כל הזמן עסוקה בלתכנן איך יהיו החיים לאחר שנתאחד. כדאי שנחשוב מראש על כל הבעיות.

למשל, אני חושבת שכדאי שתבוא לארץ לאחר שתשלים את הגיור. חשוב שתופיע כאן כיהודי. אם תופיע כאן כגרמני, ועוד עם החזות הארית שלך (אתה בלונדיני, גבוה וזקוף), זה יעורר התנגדות אצל הרבה אנשים. זה לא הגיוני, אבל אל תשכח שאנחנו רק כמה שנים אחרי השואה. באופן אירוני אני חושבת שדווקא צבי יקבל אותך וידבר איתך. הוא מטיף כל הזמן בקיבוץ, שלא צריך להחרים את השפה הגרמנית, וגם לא את הנוער הגרמני שבא בהתנדבות לארץ. כרגיל הוא במיעוט, אבל הוא לא מתייאש.

תגובתו של צבי היא עדיין חידה בעיני. הוא עדיין לא יודע שאתה עומד לבוא. הוא בטוח קצת יקנא, אבל בסוף הוא יקבל אותך. כשתבוא נעבור לגור לעיר הסמוכה, חדרה, 10 ק"מ מהקיבוץ, כדי שלא להרחיק את הילדים מצבי. אני וצבי נצטרך להסדיר את עניין המשמורת על הילדים והסדרי הראיה. עד עכשיו לא עשינו זאת כי שנינו המשכנו לחיות באותו קיבוץ. זה יהיה קצת אכזרי כלפי צבי אבל אני אבקש משמורת בלעדית על אהוד. מה לעשות, צבי לא בריא בנפשו, וגם נהוג בארץ שהאם מחזיקה במשמורת בגיל הרך. אני מניחה שיהיה לך רכב, ואז הקשר בין חדרה לקיבוץ יהיה קל. אני לא רוצה להרחיק את אהוד מצבי. הם מאד קשורים זה לזה, ושני ערבים בשבוע וכל שבת שנייה הם יראו זה את זה.

לגבי תמר, אני עוד לא יודעת. אם היא מאד תרצה היא תשאר לגור וללמוד עם בני כיתתה בקיבוץ. אם היא תרצה היא תעבר לגור אתנו, בחדרה. היא  כבר בגיל 13 ולכן החברה מאד חשובה לה. היות וחדרה קרובה  לקיבוצנו "גבעות" זאת לא תהיה ממש בעיה. אולי יותר טובה האפשרות השנייה – כך נוכל להתרגל ל"מערך" המשפחתי החדש בנחת. אתה יודע שבהתחלה היא עלולה לקנא בך, שאתה לוקח לה את האמא. אתה צריך גם לדעת שבקיבוץ אין להורים מעמד חזק כלפי הילדים כמו בעיר. הילדים לא תלויים כלכלית בהורים, יש להם מחנכים ומטפלות והם גרים בבית ילדים. אתה לא תוכל להיות האב הפאטריארכלי כפי המקובל באירופה. הכי טוב שבשלב הראשון תשאיר לי את ענייני המשמעת ואתה תפנק את הילדים.

ועצה אחרונה, תלמד כמה שיותר את השפה העברית לפני בואך. זה יקל על קליטתך.

טוב, אחרי כל-כך הרבה עצות ואזהרות, אתה חושב שנהפכתי לפולניה בקיבוץ גבעות שחיים בו הרבה פולנים. אבל זה לא נכון, אני פשוט רוצה שכניסתך תהיה כמה שיותר חלקה.

אוהבת אותך, (מאד)

מרים