הגירוש מגן העדן

היי טובה,

כתבתי תגובה סתמית מקודם. את צדקת, הייתה אהבה ללא סייגים ביני לבין אבי באותם ימים. אחר-כך זה התקלקל.

בברכה

איתן

הגירוש מגן העדן.   איתן. 



  בימים ההם.  סיפור תמים, ילד ערום (בן 8) נישא על כתפי אביו בליבה של עיר. 



קריאתה של ילדה לעירומו בִגְרָה את הילד, בשנים - קריאה שהפכה לתמונה, ילד ערום רוכב על כתפי אביו, נותרה חיה לשנים רבות בזיכרון.  



 הכותרת - "הגירוש מגן העדן",  קולעת.

איתן, אכן, חוויה מביישת. וייתכן שאתה מבין יפה את חווייתן של נערות ונשים רבות שזכרים מחורמנים וחסרי חינוך נועצים בהן עיניים או אף שולחים ידיים.

בחברות הערביות כמובן נשים מערביות שהולכות בלבוש מערבי, חופשי וחושף או לאו, נופלות קרבן לזכרים מיוחמים וגסי רוח. אלי עמיר , הסופר יליד עיראק, מספר איך אחרי אשה  מערבית שעברה ברחוב בבגדד במכנסיים בילדותו רצו ילדים בחוצפה. בעיניהם, זו היתה כנראה חוצפה נשית שלא תתואר,  לא מקובלת כלל, וסנסציה עצומה.

היי דליה,

אני שמח שהתחלת לקרוא את הבלוג שלי באופן סדיר, אבל הפעם תגובתך לא קשורה כלל לנושא העירום בחינוך הילדים לעירום, שהיה נהוג בקיבוצים עד שנות החמישים המאוחרות.

מבחינה פמיניסטית היית אמורה להתלהב מזה (אגב, אצל סוקרטס ב"מדינה" הבנות מתעמלות בעירום). היה בזה חינוך לראיית הנערה כיצור שיוויוני, כאדם, לא כאובייקט מיני, וזה הצליח - לא היה כמעט מתח בין המינים בקרב נערי הקיבוץ.

למרות שבכיתה ד' היו כמה בנות שהחלו "להתפתח", הסתכלנו עליהן בסקרנות מסויימת אך לא יותר מזה. הגיס שלי סיפר לי שאצלהם עד כיתה ט' לא "התביישו". ידוע לי על קיבוץ שעד כיתה י"ב לא התביישו.

אנחנו נהגנו לרוץ עירומים (עד כיתה ג') מבית הילדים לבריכה. התחלנו "להתבייש" באמצע כיתה ד'. אני ישנתי עם 3 בנות. ערב אחד כשהגעתי להשכבה ראיתי שהבנות מצחקקות. הבנתי שיש דברים בגו, והלכתי לחדר הסמוך. שם אמרו לי שמהיום התחלנו להתבייש, אין יותר מקלחות משותפות, ואין להתפשט בפומבי בחדרים המעורבים.

לכן קשה לי להסכים לקביעתך "כי אכן זאת הייתה חוויה מביישת"

ביי

לאיתן. כן, אני מחייבת  מאד את העירום החופשי, התם, שחינך נערים ונערות כאחד שגוף האדם הוא חופשי ואינו מוצר המעורר  חרמנות משתלחת, בושה, או כדומה.

בקשר ל"חוויה מביישת", פשוט, אתה עצמך כתבת בשיר שתגובתה המסתייגת של הילדה אליך כיצור מוזר גירשה אותך מגן העדן התם של החינוך היפה.