האם לאלוהים יש רצון?

האם לאלוהים יש רצון?
 

התעוררה מחלוקת ביני לבין טובה פריש האם לאלוהים יש רצון? אני טענתי כי לאלוהי המקרא יש רצון אך הסכמתי כי לאלוהים של הפילוסופים של יה"ב אין רצון. אבל עכשיו אני חוזר בי מהסכמתי הנ"ל.
 

אביא  כאן את עיקרי המחלוקת:
 

שיחה 1
טובה פריש – לאיתן,

בדבריך הבאת מובאות שאלוהים כאילו רצה משהו(להרבות בצלמו ועוד).זה בלתי מתקבל על הדעת.רק האדם או חי יכול לרצות משהו ועל כן הוא עושה להשיג מטרתו.אם נאמר שאלוהים רצה משהו,אז נאמר שהוא היה חסר את זה. אי אפשר לומר על האל שהוא היה חסר משהו. אלה תכונות אנושיות שפרשנים, בני אדם,מיחסים לבורא. ממש כמו שכתוב במיקרא שאלוהים הוא אל קנא. הוא אינו זקוק לחשוש ממתחרים. שוב אלה תכונות אנושיות שמיחסים לו בדיוק כמו שנאמר"ימין ה' עושה חיל"כאילו יש לו יד.

היי טובה

תודה שקראת בעיון את מאמרי.

העלית כמה נקודות ואני רוצה להתייחס רק לשאלת דמותו של אלוהים.

דמות האלוהים שאת ציירת היא דמותו בעיני הפילוסופים של ימי הביניים, ובמיוחד הרמב"ם. אין זאת דמותו של אלוהים של המקרא או של חז"ל. אלוהים של המקרא, כועס, אוהב, מעניש, מחריב, מנסה את האדם מבלי לדעת מה יהיו תוצאות הניסוי (כלומר ידיעתו אינה מושלמת). גם לאלוהים של  חז"ל יש רצונות כפי שעולה מן המדרש שהבאתי (מדוע נתעקרו אמהות).

לנו כמורים חילוניים למקרא יש בעיה עם דמות האלוהים מאחר ואיננו מאמינים שהוא קיים, שהוא פועל בהיסטוריה, שיש לו רצונות וכו'. לכן, רובנו, ואני ביניהם בוחרים להתייחס אלי כאל דמות ספרותית. היה מורה קיבוצי שפירסם את סיפורי התורה בלי אלוהים. אנחנו מוכרחים להתייחס לאלוהים כפי שהוא מוצג במקרא, כי הוא באמת דמות מרכזית בסיפורי המקרא, בחוקי המקרא, בשירה המקראית וכו'.

כך הדבר גם בכתיבתי המחקרית. אני מתייחס לאלוהים כפי שהוא מוצג בספרות המקראית.ערב טוב, מאיתן
 

שיחה 2
 

לאיתן,תגובה לתגובה.
 

לא, אני דווקא התיחסתי לאלוהים המיקראי.1.ברובד היהוויסטי(ראיתי שאתה מכיר אותו)המיתולוגי יותר בו דיברה תורה בלשון בני אדם והיזכרתי את הנושא בתגובתי.ברובד של הנביאים,הוא מופשט לגמרי."ואל מי תדמיוני ואשווה יאמר קדוש"בעיקר הנביאים שנילחמים נגד לאה שמנים לעצב דמות לאל מחומרי הגלם.
 

כשמדברים לעם הפשוט הוא באמת כמו שתארת אותו. כשמדברים בתקופה מאוחרת יותר מפשיטים אותו לאבסטרקט. עד יחזקאל,שמתחיל את תורת המרכבה שהופכת עם הזמן לקבלה,שם זה שוב עניין אחר,טרנסצנדנטי
 

איתן 3, 13/01/2016

היי טובה,

לצערי אינני מסכים איתך. לאלוהים של הנביאים יש רצון. ובואי נעיין בשתי הקדשות של נביאים::

ישעיהו פרק ו

הַשְׁמֵן֙ לֵב־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאָזְנָ֥יו הַכְבֵּ֖ד וְעֵינָ֣יו הָשַׁ֑ע פֶּן־יִרְאֶ֨ה בְעֵינָ֜יו וּבְאָזְנָ֣יו יִשְׁמָ֗ע וּלְבָב֥וֹ יָבִ֛ין וָשָׁ֖ב וְרָ֥פָא לֽוֹ:

(יא) וָאֹמַ֕ר עַד־מָתַ֖י אֲדֹנָ֑י וַיֹּ֡אמֶר עַ֣ד אֲשֶׁר֩ אִם־שָׁא֨וּ עָרִ֜ים מֵאֵ֣ין יוֹשֵׁ֗ב וּבָתִּים֙ מֵאֵ֣ין אָדָ֔ם וְהָאֲדָמָ֖ה תִּשָּׁאֶ֥ה שְׁמָמָֽה:

זהו אלוהים לא "מופשט" כלל. זהו אלוהים הרוצה בחורבן יהודה.
 

בואי נבדוק את אלוהים של ירמיהו:
 

ירמיהו פרק א

 כִּ֣י׀ הִנְנִ֣י קֹרֵ֗א לְכָֽל־מִשְׁפְּח֛וֹת מַמְלְכ֥וֹת צָפ֖וֹנָה נְאֻם־יְקֹוָ֑ק וּבָ֡אוּ וְֽנָתְנוּ֩ אִ֨ישׁ כִּסְא֜וֹ פֶּ֣תַח׀ שַׁעֲרֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם וְעַ֤ל כָּל־חוֹמֹתֶ֙יהָ֙ סָבִ֔יב וְעַ֖ל כָּל־עָרֵ֥י יְהוּדָֽה:

(טז) וְדִבַּרְתִּ֤י מִשְׁפָּטַי֙ אוֹתָ֔ם עַ֖ל כָּל־רָעָתָ֑ם אֲשֶׁ֣ר עֲזָב֗וּנִי וַֽיְקַטְּרוּ֙ לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לְמַעֲשֵׂ֥י יְדֵיהֶֽם:

גם לאלוהים של ירמיהו יש רצון והוא אינו "מופשט". הוא רוצה בחורבן יהודה.

אפילו בספר מאוחר כיונה יש לאלוהים רצון (תשובת העם).

מעבר לכך, כבר הסברתי, אלוהים הוא הדמות הספרותית הראשית בתנ"ך. אי אפשר לכתוב על התנ"ך בלי הדמות הזו.

בכבוד רב

שיחה שלישית

האם לאלוהים של הרמב"ם יש רצון?

לדעתי למרות מה שמקובל במחקר, שלאלוהי הרמב"ם אין רצון, כי הוא כולו שלמויות, והוא אינו דומה לאדם כלל ואין לו כלל תארים ("תורת התארים השליליים") לאלוהים של הרמב"ם יש רצון, ואביא קטעים מעבודה שעשיתי להוכחת טענה זו:

---אבל בספרו הפילוסופי הזה ודווקא בסופו (ח"ג, נד), הרמב"ם חוזר לאידיאל האפלטוני של נביא מלך. בפרק זה דן הרמב"ם בשלמויות השונות שהאדם יכול להגיע אליהן (מלמד, א, "אל יתהלל" פירושים פילוסופיים לירמיהו ט, במחשבה היהודית בימה"ב וברנסאנס",עמ' 117). מדובר על שלמות הקניין, שלמות הגוף, שלמות המידות ושלמות השכל. כמובן שלפי שיטת הרמב"ם שלימות השכל היא העליונה בשלמויות כי היא מה שמייחד את האדם. אך בנקודה זו הרמב"ם מבהיר לקורא כי הוא אינו מסתפק בכך שהחכם ישכיל ויכיר את האל. על החכם לשאוף להידמות לאל בהתנהגותו:
 

"נמצא שהתכלית אשר הזכיר בפסוק זה היא שהוא באר כי שלמות האדם אשר בה יתפאר באמת היא מי שהגיע להשגתו יתעלה כפי יכולתו, וידע השגחתו על ברואיו בהמצאתם והנהגתם היאך היא. והיו הליכות אותו האדם אחר אותה ההשגה מתכוון בהם תמיד חסד צדקה ומשפט להדמות במעשיו יתעלה...( מו"נ, ח"ג, נ"ד).

אנו רואים שהרמב"ם חושב, שדווקא לאדם המסוגל להגיע לדרגה גבוהה של הכרת האל, יש מחוייבות למעורבות חברתית מכסימלית, כדי להדמות לאל.

---רביצקי מודה שיש בעיה בכך שדווקא בספר ההילכתי "משנה תורה" הרמב"ם קורא לאדם להתרכז בלימוד ובהשגת האל ובספר הפילוסופי הוא קורא לאדם להיות מעורב בחברה. אך את הקושי הזה הוא פותר ע"י ההסבר של "תורת השלבים" שסקרנו לעיל. אך בבדיקה שעשינו מצאנו שגם במשנה תורה יש קריאות להדמות להשם: "והמצוה השמינית היא שצונו להדמות בו יתעלה לפי יכלתנווהוא אמרו (תבוא כח) והלכת בדרכיו. וכבר כפל צווי זה ואמר (עקב י ויא) ללכת בכל דרכיו ובא בפירוש זה מה הקדוש ברוך הוא נקרא רחום אף אתה היה רחום מה הקב"ה נקרא חנון אף אתה היה חנון מה הקב"ה נקרא צדיק אף אתה היה צדיק מה הקב"ה נקרא חסיד אף אתה היה חסיד וזה לשון ספרי (ס"פ עקב). וכבר נכפל הצווי הזה בלשון אחר ואמר (ראה יג) אחרי י"י אלהיכם תלכו ובא בפירוש גם כן (סוטה יד א) שענינו להדמות בפעולות הטובות והמדות החשובות שיתואר בהם האל יתעלה על צד המשל יתעלה על הכל עילוי רב".(ספר המצוות מצות עשה ח).

גם הרמב"ם לא היה יכול לתאר אלוהים ללא רצון כי בכך היה נוטל את כל משמעותו של אלוהים לאדם