מחכים לגודו-בתיאטרון הסימטיה

מחכים לגודו-טרגיקומדיה בשתי מערכות

מחכים לגודו הוא מחזה חידה; ולאדימיר-דידי ואסטרגון-גוגו, מהגרי עבודה בסביבה זרה נפגשים לפנות -ערב, בעונת הסתיו במקום כלשהו על דרך בשדה, לרגלי עץ שחור ועירום. הם מקיימים את הטקס הקבוע שלהם: מחכים לגודו. הם אינם יודעים מי הוא, אבל אם הוא יבוא "אנחנו נינצל".

אל הבמה נכנסים צמד פוצו ולאקי, אדון ומשרתו, בעל האדמה הזו שהם נודדים עליה, ומעמתים את  דידי וגוגו עם מראה מעוותת שלהם עצמם. כשהם עוזבים  מגיע אל השנים באמצעות נער שליח מסר מגודו. מסר שלמעשה אינו מבהיר דבר. הלילה יורד, ובמערכה השנייה טקס הציפייה  חוזר על עצמו והשאלות מתעצמות. הלילה השחור, המוות, אם תרצו מאיים להגיע, והחורף הקפוא יבוא בעקבות הסתיו.

המחזה נכתב באירופה אחרי מלחמת העולם השנייה ומתכתב עם כתבי הקודש, התנ"ך והברית החדשה ומעלה שאלות בין אמונה ופעולה מתוך גישה משיחית  לבין תפיסה פרגמטית של החיים.  ולאדימיר (דידי) משיחיסט שמחפש משמעות בכל דבר ומצפה לגאולה בכל יום שתבוא. ואסטרגון (גוגו) מאמין במה שיש ומוצא נחמה באוכל, בשינה, בדברים מוחשיים. הוא מצפה ללילה שיגיע. השניים לא מתאימים לאותה הדרך וגודו לא בא. ובכל זאת בכל ערב הם נפגשים ומחכים שניהם יחד "דידי וגוגו".
 

מאת: סמואל בקט 
תרגום ובימוי: משה שמיר 
בימוי ועיצוב: אריה אלדר 
מוסיקה: עודד גדיר 
תאורה וסאונד: מאיר עקריש
 
משתתפים: אוהד ווינקלר, אוריה הירש, תומי בן נר, קובי זיסלין/אלכסיי טשייב, נדב פורטיאנסקי/גלעד גורל
משך הופעה: כשעה וארבעים דקות ללא הפסקה
 

בסך הכל הגרסה של אריה אלדר מצליחה להביא את המיוחד - ופחות מכך את האבסורד - של המחזה המופלא הזה. וכל הזדמנות לראותו, ותהיה הפרשנות אשר תהיה, מבורכת. וכמו גוגו ודידי, הוא יישאר נטוע במקומו על מדף ההיסטוריה של הדרמה לדורותיה.
 
ההצגות הבאות: 
במוצאי שבת, 13 בפברואר בשעה 21:00,
ביום חמישי 18 בפברואר בשעה 20:30.
בתאטרון הסימטה, סימטת מזל דגים 8 יפו העתיקה, תל אביב יפו.
הזמנות בטלפון 03-6812126. כרטיסים 40-60 שקל.