יכול להיות שראיתי את שמואל הנביא?
המשך הטיול בירושלים
בדרך המשקיפה על ירשלים,במעלההכביש עומד מיסגד.
לפי המסורת כאן קיברו של שמואל הנביא.בעלייה,עוצרים טרמפ לאיש עם מבטא מוזר במיקצת,העולה להתפלל.
בקומת הקרקע של המיסגד פירסומת ענקית לקוקה-קולה ו..מכלת."עולה להתפלל במסגד"?ארי שואל אותו."זה קבר שמואל הנביא שלנו"עונה לו האיש.ארי ניזכר באחד הימים הקשים של חייו שהיה בדיוק כאן.כשחטיבת הראל איבדה שבעים וחמישה איש מאנשיה.
כיום,נאבי סמואל(בשפת בני דודינו)ניצב לו גאה,משקיף מטה,כאילו דבר לא ארע כאן.
הזקן הודה לנו בשפתו המשונה ונעלם מהעין.
חשבתי לי היתכן שהזקן שלקחנו בעליה לנאבי-סמואל,היה שמואל הנביא,שמואל הרואה שתפס טרמפ במכונית האלפאסוד הירוקה שלנו??
יום הקדיש הכללי
היום,י' בטבת,הוא יום הקדיש הכללי של האנשים שיום מותם אינו ידוע.במסורת זהו יום צום בו החל המצור על ירושלים טרם חורבן...
לקריאת הפוסט
אספר לקראת טו' בשבט אגדה סלובקית
בכפר אחד חי אכר עם אשתו ובנו התינוק.
מדי יום האשה החרוצה היתה פעילה,אך בלכתה לישון,בערב, נירדמה מייד כמו בול עץ.
הלך האכר ליער,למכשפה הידועה בסביבה ,וכשהיא יושבת ליד יורה רותחת,מעבירה נוזל...
לקריאת הפוסט
ברכה
שנה אזרחית מוצלחת לכל חברי מוטקה.שנת בריאות ,אושר...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
לכן פגשתם בו - מחוץ לעיר....
-
גם לי יש סיפור מעניין דומה לסיפור שלך .בזמנו העלתי אותו גם בבלוג.
סבתי נהגה לספר על ביקור במערת אליה ו שנמצאת בכניסה לחיפה. ילדה בת 9-10 תמימה כפי שילדות היו באותה תקופה. האמא נכנסה פנימה להדליק נרות והבת השתהתה ליד פתח הכניסה ואז, כך היא נהגה לספר, יצא מפתח במערה זקן עם זקן לבן ארוך וניגש אליה ליטף את ידה(ואולי מעבר לזה) ואמר לה שהוא אליהו הנביא ושאל לה לפחוד ממנו. הילדה נפעמה מפגישה עם אליהו הנביא ורצתה לשתף גם את אמה. אולם האם הייתה עסוקה בהדלקת הנרות ובברכות שהרעיפה על כל משפחתה ומכריה. כאשר התפנתה האם סיפרה לה הבת על המפגש עם אליהו הנביא שבינתיים נעלם מאותו פתח שיצא דרכו. הסבתא האמינה עד יום מותה שפגשה את אליהו הנביא. חה...באותם ימים לא ידעו עדיין שישנם סוטים שמצאו הזדמנות ללטף ילדה בודדה שאמה עסקה בהדלקת נרות. חחח
אני לא בבאמת מאמינה שראיתי את הנביא,אבל חיפשתי כותרת מעניינת.וסיום טוב.בצבא הייתי כתבת בבמחנה גדנע,אם אתה זוכר עיתון כזה(שבועון או ירחון כבר איני זוכרת.אז עברנו גם קורס לכותרות וכאלה תחבולות.מצד שני,באשר לסיפור שלך,לפעמים עולה בי ספק שמי יודע...אולי....?