ברנדייס מבקר בארץ ישראל ב -1919

לואי ד. ברנדיס מגיע לארץ

התחנה הראשונה ירושלים

1919

אתמול הגיע לירושלים ראש השופטים באמריקה-נשיא הכבוד של ההסתדרות הציונית לואי.ד. ברנדיס.זה שנים אחדות שאנו נתקלים בו בכל הזדמנות חשובה: לואי ברנדיס משתתף בכל הועידות של הסתדרות הציונים באמריקה-כיום הוא בא אלינו אל ארץ אבותינו לראות בעיניו את אשר שמע ואת אשר קרא על ארץ ישראל.

לנו,בני ארץ ישראל,יום ביאתו של ברנדיס יום חג הוא לנו.ברנדיס יראה פה בעיניו את אשר עשה קומץ קטן של אנשים במשך זמן קצר בערך,בהתאמצות רבה ובקורבנות לא מעטים.הוא יראה את מושבותינו,את בתי ספרנו,את כל החי והפועל בארץ ישראל.ובשובו לארצו ימסור לאחיו בני עמו הציונים וגם לבני ארצו,הרוחשים לנו אהדה,את רשמיו.הננו קוראים לברנדיס ולמר יעקב די-האון מזכיר ההסתדרות הציונית של אמריקה: "ברוכים אתם בשם כל שדרות הישוב".

ברנדיס אורחה של ירושלים

ועד העיר ירושלים ערך ביום ראשון לפנות ערב בבית הספר של למל קבלת פנים יפה לברנדיס ובני לוויתו.היו מוזמנים: באי-כוח כל המוסדות ואורחים מכל שדרות ירושלים.

בחצר בית הספר עמדו בתור משמרת של חניכי "המכבי" בבגדי השרד ודגל בידם.האולם הגדול והמרווח בדיוטה העליונה של בית הספר היה מקושט יפה,לא היה חסר גם צלמן ראי-נוע ח.בן דוב מלא את התפקיד הזה.החגיגה נשאה בכללה חותם צנוע ואינטימי-חסרה הייתה הצעקנות הנהוגה בפגישות ובקבלות פנים כאלה.

הרבנים החרדים של כל העדות ישבו בקבוצה אחת בצד ימין של האולם,בעוד שהקהל,אדונים וגבירות,הסתדרו באמצע האולם ובאגפו השמאלי.

נערכו על ידי ועד העיר שולחנות גדולים וקטנים עם ממתקים ומגדנות.המקהלה בהנהלת ח' אידלסון והתזמורת של המוסד לעיוורים שרו ונגנו בסירוגין ממיטב מנגינותיהן.

הדבר המצוין ביותר היה-חוסר בנאומים.מלבד ברכת הרב הישיש אליעזר לא נאם איש.יפה היה המומנט כשקם ה' דוד ילין,נשיא ועד העיר,ומסר לברנדיס מגלת קלף בנרתיק כסף מעשה בתי המלאכה "בצלאל".החגיגה נגמרה בשיר "התקווה" אשר התזמורת והמקהלה וכל הקהל הגדול עם אורחנו בראש שרו ונגנו.

הביקור בלוד

לואי ברנדיס ובני לוויתו יעקב ד.האאז והפרופסור סימרין באו ברכבת ממצרים ללוד ביום ג בצהרים.משבע בבוקר חכו לבואו הקולונל קוקס בא כוח הרשות הצבאית,המיור טניט,בא כוח המושל הצבאי של ארץ ישראל ועוד מכובדים..

הרכבת איחרה וכל האנשים שיצאו לקראת האורחים חכו זמן ידוע על התחנה.

כשהרכבת התקרבה אל התחנה וברנדיס נראה בחלון,ערכו לו אנשי הצבא מסדר נהדר.באי כוח השלטון הצבאי קדמו את פני האורח הנעלה בברכה ואחריהם דברו באי כוח המוסדות היהודיים.אחרי ההתייצבות נסע ברנדיס עם בני לוויתו לאכול ארוחת צהרים עם הקולונל פטרסון בבאר שלום.ברנדיס הביע את שמחתו לראות את בני הגדוד העבריים בכל הדרך מקנטרה לארץ ישראל.

היום הזה הכינו תושבי יפו ותל אביב פגישה לאורחם היקר,לברנדיס,פגישה שהצטיינה בפשטותה ובכל זאת זעזעה את הנפש.

עוד מן השעה התשיעית בבוקר היה רחוב הרצל מלא המון תל-אביבים,שחכו בכיליון עיניים לראות ולברך את אחד המיוחד במנהיגי תנועתנו.

בצדי הרחוב הסתדרו תלמידי הגמנסיה ויתר בתי הספר שלנו,בית ספר ודגלו,המכבים בתלבושתם הלאומית תכלת ולבן,ונושא דגל המכבי בראש.על הסדר,שהיה מצוין,השגיחו חברי המכבי והשוטרים העברים,רבים מן הרואים עלו על הגגות ועל הגדרות,ומעקות הבית היו מלאים צופים.דגלים לאומים התנוססו מעל הגמנסיה,ומעל בתים פרטיים רבים.המון בגדים לבנים לאור שמש ארצנו הזורחת נתנו הוד חג לכל המראה.בשעה העשירית בא ממקווה ישראל משמר כבוד לברנדיס מאת הגדודים העבריים בארץ ישראל.

בערב הכין ועד העיר ביחד עם ועד תל אביב נשף משתה לכבודו של ברנדיס.אולם הגמנסיה הגדול היה מקושט בטוב טעם.כפות תמרים פרושות על פני האולם,ועל קירותיו תמונות גדולינו נתונות בתוך פרחים ודגלים לאומיים.מעל למקום הכבוד-תמונת הרצל,וכתובת מתחת:

"עם ישראל,תורת ישראל,שפת ישראל,ארץ ישראל."על יד הכתובת והתמונה פתשגן ההכרזה הבלפורית בעברית.ממול המקום כתובת: "ברוך תהיה בצאתך,ברוך תהיה בשובך".שולחנות קטנים ועליהם פרות ומגדנות מלאו את האולם.עלמות מבנות יפו שרתו את הקהל ותגשנה : גלידה,לימונד וכל משקה להשיב נפש מפני החום.כאשר עבר ברנדיס דרך השורות הזדקפו כולם ויעמדו ישר לכבודו.

בעשר וחצי יצאו ברנדיס והאורחים על פני המעקה וראו את המכבים ואת הצופים בתמרוניהם, תחת פקודת המורה אורלוב בחצר הגמנסיה.אחרי כן יצאו אל הרחוב והתייצבו בשורה מבית הגמנסיה עד שדרות רוטשילד,וכאשר יצא ברנדיס נלוו גם המה וילכו אחריו ובשירים ובזמירות הביאו את המנהיג האהוב עד ביתו.

הביקור במושבה ראשון לציון

המושבה ראשון לציון התכוננה לקבלת פנים נהדרה לכ' ברנדיס וחבריו.בפקודת הועד נתקשטו המוסדות הציבוריים בדגלי ציון. "המכבי" לקח עליו את התפקיד לשמור על הסדר ברחוב ובבתי המוסדות שהאורחים שם.

בשעה תשע בבוקר צלצל פעמון המושבה-וברחוב המרכזי נתאספו כל ילדי בתי הספר תחת השגחת המורים והועמדו בשתי שורות מול בית הכנסת.על ידם עמדו תלמידי בית ספר מירושלים שבאו לראשון לציון לטיול.בשעה עשר הופיעו באוטומובילים ברנדיס-יעקב די.האן והפרופסור סימרין בלוות אדונים מיפו.ראש ועד המושבה וראש ההתאחדות קבלו את פני האורחים וילכו יחדיו אל בית הכנסת דרך שורות ילדי בית הספר ששרו "תחזקנה" לקול מחיאות כפים סוערות של הנאספים.

משם ערכו תהלוכה אל היקב בלווית שירים ציוניים ורעש אובציות משני צדי הרחוב.ביקב סיירו האורחים את המרתפים,את מקומות תעשיית היין ויתעניינו בכל פרט ופרט.

יום זה היה היום הראשון של הבציר-מר, ברנדיס הואיל לכבד את היקב בעבודה וישליך סל ענבים לתוך מכונת הדריכה.

משם עברו האורחים יחד עם בא כוח המושבות דרך פרדס המושבה אל בית הועד שהיה מקושט בדגלי ציון ובענפי דקל,לארוחת הצהרים שהוכנה בשבילם.

זכתה מושבתנו לקבל את פני האורח הגדול,את ברנדיס.בשתיים עשרה וחצי ביום הודיע צלצול הפעמון לכל בני המושבה על בוא האורח.

מכל פנה נהרו אל בית הכנסת זקן ונער,נשים וטף לראות את פני המנהיג.איזנברג ברך את האורח בשם כל המושבה,ספר לנאספים מקצת משבחה של המושבה הראשונה בארץ שנבנתה על פי התחלה עצמית.

מבית הכנסת הלכו אל ביתו הפרטי של איזנברג האורח ובני לוותו וחלק של בני המושבה ישבו ושוחחו שעה קלה על כל העניינים הקרובים ללב.כשהגיעה שעת הפרידה,יצאו צעירי המושבה רוכבים על סוסיהם,ללוות את אורחם.וכשנפרדו מעליו לחץ בחיבה את ידו של כל אחד הרוכבים.המושבה הרגישה את עצמה במצב רוח חגיגי,והשעות המועטות האלו חדשו את כוחותינו-על פי איזו אי-הבנה עכבו מטעם הממשלה את קטיף השקדים.