פרשת לויתן

פרשת לויתן

עין השופט בשנות הארבעים-הבתים מוגנים עם ביצורי אבנים.הקיבוץ קטן, כולם מכירים את כולם.בארץ אלה השנים הדרמטיות ביותר בתולדות המדינה,מלחמת היהודים באויב הערבי מתגמדת לעומת מלחמת היהודים אלה באלה.השנאה בין הזרמים השונים יוצרת מצבים בלתי אפשריים בקיום המשותף.כך נוצרה פרשת לויתן שהכתה גלים בכל רחבי הארץ.

ב-1941 התקיימה ועידת המכבים בתל-אביב.בוועידה הזו קם ספורטאי צעיר שנקרא ליפא לויתן וגולל סיפור קשה.הוא ורעייתו ביקרו בקיבוץ של השומר הצעיר -עין השופט.בלילה נודע לחברי הקיבוץ שהוא משתייך למפלגה יריבה ומיד הופיעו כמה מחברי הקיבוץ ודרשו ממנו לעזוב את הקיבוץ.הזוג המבוהל ניסה בכל דרך לשכנע את חברי הקיבוץ לא להוציאם באמצע הלילה ,כי הנקודה רחוקה מישובים עבריים וסובבים אותה כפרים ערביים שחלקם עוינים וההליכה באמצע הלילה יכולה לסכן אותם.התחנונים לא עזרו ובשעה שתיים אחר חצות הובילו אותם בטנדר שלך הקיבוץ למושבה יקנעם.

יש לציין שליפא לויתן לא היה ספורטאי תמים אלא עיתונאי רוזיונסיטי מתלמידיו ומעריצו של זאב זבוטינסקי ומושא הערצתו של לויתן הייתה תנועת הנוער הפאשיסטית האיטלקית "באליליה" שעליה נספר בהמשך..

בעיתון הבוקר מ-1941 מגוללת אשתו של ליפא -מרים לויתן את פרשת הגירוש:

בטיילנו בדרכנו בארץ בין הישובים,הגענו לפנות ערב לקבוץ עין- השופט.פנינו לצעיר הראשון שפגשנוהו בחצר הקיבוץ.בקשנו להראות לנו את הנקודה ולאכסן אותנו עד למחרת בבוקר כי בדעתנו היה להמשיך בבוקר את דרכנו.הצעיר הלך למזכירות הקיבוץ למסור את בקשתנו,אחרי דקות חזר והציע את שירותיו להראות לנו את הנקודה כי במזכירות לא נמצאו אותה שעה אנשים המיועדים לכך.הצעיר (מעולי אמריקה חובש משקפי זהב)הראה לנו את הנקודה.הוא היה אדיב.בעלי התעניין במיוחד בבריכת השחייה הגדולה והיפה ובמגרשי המשחק.כשגמרנו את הביקור בנקודה,הזמיננו הצעיר לארוחת ערב.רק קמנו מהשולחן,ניגש אלינו בחור בלונדי ופנה לבעלי:

-שמך לויתן?

-כן-השיב בעלי

-שמך ליפא?

-נכון-השיב בעלי.

הבחור הבלונדיני פנה לבעלי ברוגז:אתה לא משורותינו,אתה ממתנגדינו.דע לך כי תהיה אחראי לכל אשר יקרה הלילה בקיבוצנו.עליכם לעזוב את הקיבוץ.

צמרמורת עברה בגופי בשמעי שעלינו לעזוב בחשכת הלילה את הקיבוץ וללכת,בין ההרים בשטחים זרים.מרחק של שבעה קילומטר עד שנגיע לכביש הראשי.

בעלי ניסה לרכך את המכה,אני פה בלוויית אשתי , הסכנה גדולה ללכת בסביבה לא יהודית.

טוב התרצה הקיבוצניק נביא אתכם למושבה-יקנעם."

השניים הוכנסו לצריף חדר התרבות ושמו עליהם משמר.בחצות הלילה יצא טנדר עם משמר של גפירים למושבה יקנעם ושם הם הורדו.

על פי עדותה של מרים" הורידו אותנו בכביש,בשדה פתוח והאוטו נסע תכף,מבלי שהנוטרים אמרו לנו היכן אנו נמצאים.היה חושך צלמות ולא יכולנו להבחין בדרך שהיא לא הייתה מוכרת לנו.תעינו בדרכים,ולפתע ראינו עצמנו בכפר ערבי,כלבים התנפלו עלינו.לחמנו בכלבים,אגב נסיגה מהכפר.את החלחלה שעברה בגופי לא אשכח.רק לפנות בוקר הגענו למושבה יקנעם,שבורים ורצוצים.והשומרים אספו אותנו."

העיתונות בארץ חגגה במאמרי שטנה לקיבוץ השומר הצעיר הקטן שאך זה התחיל את דרכו .

בעיתון "הארץ" נכתב-הציבור מחכה לבירור.

במשרדי "כופר הישוב" בתל אביב החלה לעבוד ועדת חקירה בעניין "עין השופט" במשך שעה וחצי גוללו עדותם הגברת מרים וליפא לויתן בפני חברי הועדה י. בן-צבי וז.שרגאי.

בסופו של דבר סיכום הועדה היה גינוי על המעשה אבל הקיבוץ לא אשם -הקיבוץ קיבלם בסבר פנים יפות.

חשוב להביא בפרשה זו את עדותו של איש הביטחון הבכיר באותה תקופה בעין השופט:

באחד מימי שישי הגיע אלינו עם האוטובוס מחיפה זוג.האיש הציג עצמו כעיתונאי שבא לביקור.היה זה קצת תמוה-ללא התקשרות והודעה מוקדמת כך יופיע אדם אצלנו ואף יתכוון להישאר לשבת.

באותה תקופה ג'וערה הייתה מאוכלסת בחיילים שעברו אימונים.מפקד הקורס ואחד מראשי ההגנה (שבמקרה נסע באותו אוטובוס מחיפה עם הזוג)הודיע לנו שהאיש חשוד כמרגל ויש לסלקו מיד מן המקום.עם כל אי הנעימות קיבלנו את ההוראה ללא היסוס (והבאנו אותם למרכז המושבה ביקנעם.)כי היינו מודעים לחובת הסודיות בכל הנוגע לפעילות ההגנה בג'וערה ובסביבה.לכן גם בכל ועדות החקירה לא יכולנו להציג את הגרסה שלנו לפרשה.

צריך גם לציין שבאותה תקופה היה חשש גדול בישוב היהודי בייחוד בקיבוצים הקטנים שאך זה הוקמו , ממרגלים יהודיים העובדים בשרות המודיעין האנגלי.

ומי היה באמת אותו ליפא לויתן?

ב-1990 מפרסם חיים באר בעיתון "דבר "

נשלחה אלי רשימתו של ליפא לויתן עיתונאי רויזיוניסט ידוע שהתפרסמה בעיתון "כלנוע" ב-1933.

ברשימה זו מרעיף לויתן דברי תשבחות על תנועת הנוער הפאשיסטית האיטלקית ה"באלילה".קודם לכן הוא טובל את דבריו בסירופ לאומני מתוצרת בית" גם לנו לעבריים,יש ילדים גיבורים,גם לנו יש ג'ינג'י קטן מבית לחם שעשה אינתיפאדה פרטית לרמבו הפלשתינאי.כאותו ילד גיבור אשר חירף נפשו למען עמו ובגבורתו הצית שלהבת המהפכה הלאומית לשחרור האיטלקים מידי האוסטרים. ואשר על שמו נקראת באיטליה ההסתדרות העצומה של ילדים קטנים "הבאלילה".

בהסתדרות זו יש כמיליון חברים ילדים,מבני שמונה עד ארבע עשרה.כולם -בנו של בעל בית חרושת ושל הפועל הפשוט בני ראש המדינה מוסילני ובנו של השוטר המקומי חברי "הבאלילה" משתתפים בכל מחנה ,לומדים ועובדים יחד.משמעת ברזל שוררת ב "באלילה ".בלי משמעת אין ליצור דבר מה חשוב - כך קובע הפשיסט היהודי מתל אביב.

בהדרגה עוברים ילדי" הבאלילה" לחינוך צבאי.לומדים להשתמש בנשק,כי הם צבא העתיד של איטליה....."