אולימפיאדה עם טקס זיכרון חשאי
מאז רצח הספורטאים הישראליים במינכן, נמנעו ראשי האולימפיאדה מלהנציח את זכרם בטקס רשמי. השנה נערך טקס כזה, אבל במסתרים. עו"ד קרלוס ארתור נוזמן, יהודי, היה האיש שיזם את הטקס אבל ערכו אותו בחשאי.
עם פתיחת האולימפיאדה והסיקור הבלתי רגיל של המדליות הישראליות (הזוטרות) קבלתי מייל מידידי ישראל, שהיה עורך מדור הספורט במעריב: "נכון, שערב פתיחת אולימפיאדת ריו נערך טקס אזכרה ל-11 הספורטאים הישראלים שנרצחו במינכן. וגם נכון שהיתה זו הפעם הראשונה שטקס כזה נערך בחסות הוועד האולימפי הבינלאומי, שהתנגד כל השנים לדרישה של אלמנות הנרצחים לקיים טקס כזה".
נוזמןהטקס הוחזק במסתרים עד היום (שני) בבוקר, כאשר ידיעות אחרונות פרסם את פרטיו בעמוד הראשון. העתון לא הכניס את הידיעה ל-ynet.
הסיבה שרבים לא שמעו על הטקס היא פשוטה: המארגנים דרשו בתוקף לקיימו ללא נוכחות התקשורת!!
אחר כך הוסיף ישראל במייל שלו כי שתיים מהאלמנות היותר פעילות כל השנים, מאז 1972 , למען קיום האזכרה הרשמית – אילנה רומנו (אלמנת המשקולן יוסף רומנו) ואנקי שפיצר (אלמנת מאמן הסיוף אנדריי שפיצר) - השתתפו בטקס המחתרתי הזה. אני מנחש, שגם הן לא רוו נחת מהאיפול התקשורתי שהוטל על הטקס, אבל אחרי עשרות שנים שבהן התדפקו לשווא על דלתות הוועד האולימפי הבינלאומי, השלימו עם העובדה שיותר לא ישיגו .
כדאי לזכור שאחרי מינכן נערכו שתי אולימפיאדות בארה"ב, ב- 1984 בלוס אנג'לס וב- 1996 באטלנטה ואפילו במדינה זו, שאין אוהדת יותר ממנה את ישראל, לא הסכימו לקיים טקס אזכרה.
במכתב אחר, שהתגלגל בתרגום חופשי אל תיבת המייל שלי נאמר (בקיצורים):
קרלוס ארתור נוזמן נולד בריו דה ז'נרו (ב-1942), נכד ליהודי רוסי שהיגר לברזיל. אביו היה פעיל מאד בריו ושירת כנשיא קהילה היהודית.
כילד, נוזמן החל לשחק כדורעף במועדון יהודי בברזיל. כך השתתף ארבע פעמים במכביות בישראל. בינתיים נעשה גם עורך דין מצליח בברזיל והגיע לעמדה של נשיא הוועדה הברזילאית למשחקים האולימפיים.
הוא גם דאג לנוכחות ישראלית גדולה במשחקים אלה וקבע שני יהודים כמנכ"ל הוועדה וסגננו. בנוסף, הוא פעל למען קיומו של טקס הזכרון לספורטאים הישראלים שנרצחו במינכן ב-1972.
ליום ההולדת של עדי
כשהיתה בת שלוש אמרה: "אני התוכי שעושה מיאו"...
ההורים צחקו.
נוזמןהטקס הוחזק במסתרים עד היום (שני) בבוקר, כאשר ידיעות אחרונות פרסם את פרטיו בעמוד הראשון. העתון לא הכניס את הידיעה ל-ynet.
הסיבה שרבים לא שמעו על הטקס היא פשוטה: המארגנים דרשו בתוקף לקיימו ללא נוכחות התקשורת!!
אחר כך הוסיף ישראל במייל שלו כי שתיים מהאלמנות היותר פעילות כל השנים, מאז 1972 , למען קיום האזכרה הרשמית – אילנה רומנו (אלמנת המשקולן יוסף רומנו) ואנקי שפיצר (אלמנת מאמן הסיוף אנדריי שפיצר) - השתתפו בטקס המחתרתי הזה. אני מנחש, שגם הן לא רוו נחת מהאיפול התקשורתי שהוטל על הטקס, אבל אחרי עשרות שנים שבהן התדפקו לשווא על דלתות הוועד האולימפי הבינלאומי, השלימו עם העובדה שיותר לא ישיגו .
כדאי לזכור שאחרי מינכן נערכו שתי אולימפיאדות בארה"ב, ב- 1984 בלוס אנג'לס וב- 1996 באטלנטה ואפילו במדינה זו, שאין אוהדת יותר ממנה את ישראל, לא הסכימו לקיים טקס אזכרה.
במכתב אחר, שהתגלגל בתרגום חופשי אל תיבת המייל שלי נאמר (בקיצורים):
קרלוס ארתור נוזמן נולד בריו דה ז'נרו (ב-1942), נכד ליהודי רוסי שהיגר לברזיל. אביו היה פעיל מאד בריו ושירת כנשיא קהילה היהודית.
כילד, נוזמן החל לשחק כדורעף במועדון יהודי בברזיל. כך השתתף ארבע פעמים במכביות בישראל. בינתיים נעשה גם עורך דין מצליח בברזיל והגיע לעמדה של נשיא הוועדה הברזילאית למשחקים האולימפיים.
הוא גם דאג לנוכחות ישראלית גדולה במשחקים אלה וקבע שני יהודים כמנכ"ל הוועדה וסגננו. בנוסף, הוא פעל למען קיומו של טקס הזכרון לספורטאים הישראלים שנרצחו במינכן ב-1972.
ליום ההולדת של עדי
כשהיתה בת שלוש אמרה: "אני התוכי שעושה מיאו"...
ההורים צחקו.
בנק הוא לא ידיד
בזמן האחרון כמה מהבנקים הגדולים צמצמו את כוח האדם שלהם. רוצים עוד רווחים. בעתונים הכלכליים מצאתי שרווחי...
לקריאת הפוסט
לילה ללא שינה
על עטיפת הספר כתוב "ברוך דרור הוא שחקן, נשוי ואב לשניים ומתגורר בתל אביב". זה רומן הביכורים שלו והופיע ב-2020...
לקריאת הפוסט
זיקני ציון
היום, במלאות כששים וחמש שנה אני נזכר כי בשנת 1956 היינו מלאי מרץ כשסיימנו את בית הספר התיכון "אהל שם" ברמת גן,...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
הבקר בערוץ 142 בהוט שזה ערוץ החדשות של אירופה,הראו פעמים אחדות גם את הטקס וגם מה שארע במינכן.היה טקס יפה ומכובד.לא לכל מקום צריך לדחוף את התיקשורת,אבל עובדה שערוץ "חדשות אירופה "היה שם.
נדמה שכל ארוע בסדר גודל עולמי מתנהל בצל חשש לאירוע טרור.
אני וחברי יזמנו בזמנו טקס צנוע וספונטני במסגרת טיול מאורגן לברלין באנדרטה המקומית לזכר השואה,
היה מרגש.
עצם פעולת ההנצחה היא הניצחון שלנו!