מסכות...
שמעתי בסביבה שלי הרבה דיבור על המסיכות שאנחנו לובשים ומחליפים. אנשים סיפרו לי שהם חובשים מסכה של פנים מחייכות, אומרים "הכל בסדר..." ורק העיניים שלהם לא צוחקות. מסתתרים מאחורי המסכה המחייכת - כדי להמשיך ולהישאר רצויים, לשדר "עסקים כרגיל". לא להעמיס ולא להכביד על הסביבה. כי הם יודעים כמה שלאחרים קשה לראות פנים עצובות ולשמוע על בדידות, עצב, מחלות וקשיים.
הרי, באמת- כולנו מעדיפים להיות בחברת אנשים שמחים, שבעי רצון ומצליחים.
אבל לפעמים המסכות ממש כבדות.
לפעמים, קשה להתחשב כל הזמן בסביבה- החברים, המכרים, הקולגות, שלא נעים להם לפגוש פנים חמוצים- מרים וסובלים.
ולפעמים, פשוט נמאס להעמיד פנים ולשמור את הכאב בפנים.
מזדהים?
מזמינה אתכם להגיב ולשתף. אפשר גם בפרטי.
ציירה סבתי הציירת מילייה לאופר
מאחלת לכולנו אור פנים וחיוך בעיניים.
שלכם
אורנה לוטן אשכנזי
כשהקורונה דוהרת – היצירתיות גוברת
בית האבות "הבית של ורה" בהרצליה, מיועד לאנשים עצמאים בגיל השלישי.
ככל אזרחי המדינה ודיירי בתי האבות בפרט,...
לקריאת הפוסט
איך שוברים שיגרה בימי מגפת הקורונה?
הקורונה שיבשה את החיים של כולנו וכולנו מתמודדים עם שבירת השיגרה.
שבירת השיגרה משפיעה על כולנו- והיא...
לקריאת הפוסט
25 שנה להסכם השלום עם ירדן
למה בכה ביל?חוסיין(מלך),קלינטון(נשיא),וויצמן(נשיא),רבין(ראש ממשלה)ו לי לוטן על אותה במה...זה לא תחילתה של...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
נושא מעניין.
כשלפעמים נימאס ללבוש "מסכות"יש יש לנו חג פורים ובעמים אחרים חגים דומים כדי להקל על הקושי הזה,או כי אתה רוצה להיות מישהו שאינך.
אבל הרישא שלך נכונה.ראשית,החברה אינה מעדיפה,נומר כך,פנים חמוצות.
שנית,אם תחייך,יחייכו אליך
שלישית,מתוך שלא לשמה-בא לשמה ואתה באמת פחות עצוב או ממורמר אם תחייך.בכל אופן בעבודה חייבים להיות מיקצועיים ולהסתיר עגמומיות.
בבית-חייב להיותמישהו,בן זוג או חברה טובה,שלפניהם אתה יכול להביע דאגתך.לפעמים את מקבלת כך פרופורציות נכונות על מה שמדאיג.ולפעמים הצעה לפתרון.
סיבה נוספת מדוע בחוץ לעטות מסכה, היא שאינך רוצה להיות"מיסכן"או לחילופין "לוזר".