לינה משותפת
יומן החדר השלישי
חדר מס 3 (כיתה ו 1955/6 תשט"ו )
קבוצת "מעין"
אחיעם שנידר
עמירה קרן
נחום דן
סמדר שזר
אלישע שפירא
שיחה א
סעיף א. השימוש ביומן
סעיף ב. בחירת ועדות
סעיף ג. מה תפקידה של כל ועדה
סעיף ד. באיזה ימים הועדות יפעלו
סיכומים
סיכום סעיף א. ביומן יהיו 4 מדורים. מדור א. מדור השיחות
מדור ב. מדור המסיבות מדור ג. מדור הקונצים מדור ד. מדור מוראות החדר
סיכום בחירת הועדות
ועדת מזכירות
עמירה-אחיעם
ועדת מסיבות
סמדר אלישע
ועדת השגחת סידור המיטות וסידור התאים
נחום
ועדת ניקיון
אחיעם שנידר
עמירה קרן
אלישע שפירא
סמדר שזר
נחום דן
סכום תפקידה של כל ועדה
ועדת מזכירות שמה לב לסדר "משמר לילדים"
ועדת מסיבות מנהלת את המסיבות
ועדת הסדר שמה לב לסדור המיטות והתאים
סכום סעיף ד.
ביום חמישי תהיה שיחה
מסיבות
ביום שבת ערכנו מסיבה לכבוד הילדים סמדר ואחיעם אשר להם יש יום הולדת
סיום חברת הילדים
כיתה ו
קב' מעין
הפרידה מן הביתן
באותו חופש גדול בערב יום שישי לאחר פעולה שומרית.ניגשנו נלהבים ומתרגשים לביתננו אשר למחרת בבוקר עזבנוהו ועברנו למוסד.היה כבר חושך, הגענו לביתן "מעין". הרגשות שונות סובבונו צער הפרידה מן הביתן שכה אהבנוהו וכן השמחה לקראת העתיד הקרב ,עתיד חדש אשר יהיה סמל להתבגרותנו.
התלבושת באותו לילה הייתה השטיח שעל המיטה. התעטפנו ב"גלימות" גם ראשינו היו מכוסים וכך החל הטקס.
חדר האוכל בו אנו ניצבים עתה , אפלולי בכל הבית. האור מכובה על בימת הכיסאות ניצב הכומר (עמירה) לידו מתיז "המים הקדושים " (אלישע) לצידם המקוננות (יהודית ומלכה).
שקט השתרר , הכומר פתח בדברו:
וזו הקינה
התכנסנו פה כל חברי
קהילת "מעין"
כדי להיפרד מביתננו היקר
לנו מכל.נפרד לפי הסדר
מכל אבר ופינה בגוף בייתנו.
ראשית מכיתתנו האהובה אשר
קלטה באופן יוצא מן הכלל את כל חכמת הלימודים
שהטיפו לנו מורינו ואשר אנו לא הטרחנו עצמנו
להאזין להם. וההינו מסיחים באותה שעה
בדברים בטלים.
נפרד מכל אותם רהיטים עתיקים אשר
שימשו את אומנינו וציירינו במלאכתם.
נזכורה גם את אותו לוח אשר הוכרחנו לצייר עליו מכל השפות ויצירי בלהות.
ועתה לחדר השירותים.
נזכור את תנורינו הגדול והיפה
אשר עישן תמיד.
נזכור את מברשות השיניים המסכנות שהיו
תלויות מאוכזבות חסרות אונים.
לעומת הביטול והיחס מלא הזלזול והמשטמה נגדן.
ואת בתי השימוש (במחילה) עם קירותיהם "המבהיקים"
שהיו כאין לוח התכתבות בלתי נמחק.
נזכור את כל חדרי השינה אשר ישנו בהם לילות שלמים
אשר קלטו בדממה את כל הרכילות שהתהלכה בהם בלילות.
ואת חדר האיזולאציה.
נזכורה שאת רוב חולי הקבוצה שיכן בתוכו.
נזכור לטובה את חדר האוכל עם קירותיו הגדולים אשר סבל התמרמרות
רבה (מטענות התורכים) הוא במיוחד בולט בנוח סבלו המיוחד
שלא צעק ולא זעק באת שכינוהו
"דיר חזירים"!
כל אבר ואבר מביתננו חי את חיינו
שמח איתנו ובכה בדממה את צרותינו
אמן!
אמן!
אמן!
"דמעות" זלגו מעיני הקהל ועצב חרישי נכנס וחדר ללבבות.משנה הכומר התיז את "מימי הקודש"
על פני הקהל.
המקוננות פתחו בקינתם.
בקול חלוש אשר נתגבר ונתלווה על ידי זמזום
הקהל:
וזה שיר הקינה:
עצוב לנו מה עצוב
שהביתן נשאר עזוב
הקבוצה אותו מפקירה
עוזבת בידי לכלוך ואבק
עוזבתו לעולמים!
עתה החל מטר עז של סוכריות עוגיות ושפע ממתקים (אשר הושגו בדרך לא כשרה).
זורם על ראשי הקהל , הקהל (המשתדל להיות מנומס ) לקח את הממתקים ובלעם ברעבון . הרבה מן הממתקים נדרסו ונקברו חיים תחת רגלי הקהל הנרגש .לאחר גמר הטקס יצאנו כל הקהל החוצה
ועשינו טיול לילה למוסד לסקור את ביתננו לעתיד לבוא.מאוחר בלילה שכבנו לישון.הבטתי דרך החלון אל מול פני הלילה הכוכבים והירח החדירו עצב בליבי.חבל היה על שנות הילדות הטובות שעברו כה מהר.יחד עם זה פעפעה החרדה לעתיד. הכוכבים התנדנדו, החדר הואר. ישבתי במיטתי. דממה הבית שקט
רק ריטונים חד גוניים של הצפרדעים נשמע. הטייתי ראשי לחלון , פני צופות היו לעתיד שיבוא.
היה זה הלילה האחרון בחברת הילדים בביתן זה. לילה אשר לא ישכח.
עמירה קרן