על פרידות

אכן ,טובה יקירה, גישה שבה אין כניסה ל"בור" שאחר כך קשה ממנו לצאת...

ופרידה כתחושת מוות-מעט, אם אפשר כך לכנות זאת.

לי אישית קשה ככלל להיפרד. אפילו מבית שכור.... 

המעבר הזה שהוא מ יש ל אין. זה הקושי

זהו חלק בלתי נפרד ממעגל החיים שלנו .

ישנן פרידות משמחות ( ברוך שפטרנו ..) וישנן עצובות ,במיוחד כשהן נצחיות ובלתי הפיכות.

אומרים שהזמן הוא הרופא הטוב ביותר למכאובי הפרידה אבל זה מאד אינדיבידואלי , ישנם אנשים שמסוגלים להתגבר ולהמשיך הלאה במסע החיים , שהרי החיים חזקים יותר מהכל . וישנם אנשים שאינם מסוגלים להתגבר ושוקעים.

פרידה היא התחדשות , בעצם הניתוק אנו מכינים את הקרקע לצמיחה מחודשת ותמיד עדיף להסתכל קדימה בתקווה ולא אחורה בזעם על הניתוק והפרידה.

תפסת אותי במזג אויר פילוסופי אז אני מגיב

שועל