נותנים חינם?-קח שניים.

טובה---רוצים לראות צילום מעניין --למשל שני חיטארים מחזרים אחרי אותה ,"",צעירה ""במרדף או מרוץ קלנועות   --בשבילי הדיור המוגן --ןהמנצח זוכה --סתם רעיון --אפשר גם ההיפך חיטאריות במרדף אחרי ,,צעיר -"  זה יותר הגיוני --כי חיטארים רצים זה מצרך נדיר--שבת שלום

,, 













































,-

,,,

צדק מי שאמר שעל כסף וסקס לא מדברים - אלו דברים שעושים ולא מדברים - אחרי מאות ימי מילואים למדתי שאלו שדיברו הרבה על סקס וכסף עשו רק סקס תמורת כסף אם בכלל...

 על קיר חדרו של אחד מחברי בעבר היה תלוי ממוסגר קישקוש גדול. ברגע של אמת שאלתיו למה הוא מחזיק את זה - הרי המסגרת יפה יותר מהשירבוטים... ענה לי בטון של נפגע "מה אתה מבין - זה של רפי לביא - מגדולי ציירי ישראל"...עניתי תי לו שאני מכיר את בק,ברגנר, גוטמן, זרצקי ובוגן - לא מכיר לביא... אחרי שנים לכששינה דרכו בחיים הודה שאולי שצדקתי...

   עם צילומים יש בעיה קטנה: אדם שיודע שמצלמים אותו מיד עושה פוזה והרי את התצלום הטוב, האמיתי האותנתי מקבלים רק שאדם מצולם ללא פוזה כלומר לרוב בלי ידיעתו אבל - על פי חוק צנעת הפרט אסור לפרסם - אם תבקשי ממנו יאמר לך "יצאתי שמן-זקן-מכוער - זה לא אני... - אל תפרסמי"...

לטובה,

 יופי  של  תחביב, (שיכל  גם להפוך ..למקצוע...)

מאחלת  לך  הנאה  רבה  והצלחה,  ומצפה  לראות

את  הישגיך!!         

                    שבת  שלום  וסוף שבוע  נעים מעליזה

על אומנות.  טובה.



אל דאגה טובה'לה, בכתבתך אין כל רמז לבקש לעשות נפשות להרשם לקורס צילום. (חיוך). 

למרות זאת, חשוב לדעת איך להפיק את המיטב הקיימת באומנות הצילום. לדעת להמחיש, ולעורר רגשות בלב הצופה.  

למשל תמונת החתול המצורפת לסיפור, המבליטה את שפמו השובב והמפואר של החתול הג'ינג'י הזה. שפמם של חתולים תמיד גרמו לי להתפעל ולחייך מתחת לשפם שאין לי (חיוך)...  צילום מאוד מוצלח.



- כסף ומין, אותם הזכרת- נושאים חשובים העומדים ברומו של עולם,

צדקת (כמה לא נכון!).

חשוב לדבר עליהם בבית, כיוון יש להם השפעה גדולה (אולי מכרעת?) להמשך התפתחותו הבריאה של הילד/ה, ועיצוב אישיותו בשלבי התבגרותו. 

 לגבי אומנות, הציור המופשט, (קוביות ומשולשים) כמוך גם אני לא מוצא בהם כשרון להתהדר בו. (כנ"ל בתחום המוזיקה, אלה המתיימרים לקרוא לעצמם "זמרים", המרעישים 'עולמות' בכלי הנגינה שלהם, וקוראים לזה, "שירה"!. 

בריאות וסיפוק בהשתתפותך בהשתלמות מעניינת באומנות הצילום. שבת שלום. (חיוך).

לטובה פריש

כסף ראיתי כספת של אבא מלאה בו וכן תכשיטי לרוב אבא היה צורף אומן 

ידע גם לצייר אך לא עשק בזה ..כל המוני השטרות לא דיברו אלי זה היה נייר יפה וטו לא .

מין ?? הס מלהזכיר נושא שגם למבוגרים היה נעול סגור ומסוגר..

אל תכעסי עלי צילום אומנותי עבורי הוא אותו עמוד שעליו תלויה קופסה מכוסה בבד אקורזדיון שחור הראש מוכנס  פנימה מקליקים ויוצא עשן  תוצאה תמונת רצח יופי ואופי חחח 

התקדמונו' מאז, את הולכת ללמוד צילום זה מדהים, ומעניין ולי רעיון לא פחות מדהים 

להפוך צילום לציור ..דמייני

בהצלחה שבת שלום..

ההשוואה שם בסוף של צילום לבישול, לוקח אותי לעניין של אמנות כמזון לנפש (כמו באימרה ההיא של חיוניות הפרח בחיינו).

אמנות יוצאת מתוך הנשמה ומבטאת אותה, ומשם היא פוגשת את הקהל. וכמו במזון - יש מי שהסוג המסויים יערב לחיכו, ויש מי שלא.

באשר לצילום כאמנות, אספר שגם אני התחלתי לצלם בגיל יחסית מאוחר. פשוט החלטתי לנסות, מתוך סקרנות. וכך מצאתי את עצמי עם מצלמה חדשה, לא הכי משוכללת אבל גם לא פשוטה מדי, לוקחת אותה איתי לטיול לחו"ל (זה היה לפני כחמש שנים) ומצלמת. עוד לפני שעברתי להתבונן על התוצרים, הרגשתי הנאה מעצם העובדה שכאשר מכוונים לצלם, גם מתבוננים אחרת בסביבה. אחר כך הסתבר שיש לי מה שנקרא "עין טובה".ומאז אני מצלמת ונהנית.

מאחלת לך טובה שפע הנאה בתחום הזה. 

לאריאל,התגובה שלך היתה מעניינת.באמת ציינת את הציירים שגם אני אוהבת.לביא הוא בעצם שחקן נידמה לי(הוא עוד בחיים)?

דריך בדיוק הדגימומה שאמרתי.תודה על התמיכה.

בקשר לצילום,באמת בעיה מה שציינת.אולי צריך לתפוס מצבים מעניינים כשהמצולם אינו מבחין בצלם..

נדב היקר,

את תמונת החתול מצאתי בגוגל.כתבתי"תמונות של מצלמות"וזה מצא חן בעיני..בקשר לאמנות-מי כמוך,אמן מבין.תמיד חשבתי שילד יעמוד במוזאון ויראה את השירבוטים ויצעק"המלך הוא ערום".

בקשר לדברים החשובים-זה גרם לי בחיים בעיות.כי לא דיברו ולא הסבירו-ילדתי בת 18 ולא ידעתי אפילו שאני בהריון..על סקס למדתי מספר שחברתיהביאה והתחבאנו לקרוא אותו.היינו כבר בתיכון.אמרתי לה אולי ילדים נולדים אצל מישהו כך,אבל ההורים שלי לא עושים את זה.וכסף,רק אחרי שהתגרשתי למדתי מה זה צ'ק וריבית.אתה תופס את הבורות?

למדלן,אז חונכנו בצורה דומה.

לא אני לא מתפלאה שעם נפש   פיוטית כמו שלך תהפכי תצלום לציור.גם בציור עסקתי.כמו הנס קפה והמרק הנמס,גם הצילום הוא די אינסטנט.אני נהנת מהכנות והיושר שלך וגילוי הלב.תודה על זה.

ההודעה המפורטת שכתבתי לך טובה,התאדתה לה בשל איזה כשל טכני לא ברור...אז אשלח אחרת בקצרה. 

המונח אמנות קונספטואלית נטבע על ידי האומןמרסל דושאן כשהביא מזרקה לתערוכה חשובה כסוג של יצירה. יצירתו התקבלה בשל שמו אך כששלח לתערוכה משתנה בשם בדוי של אמן לא ידוע נדחה בשאט נפש על ידי הועדה. וזה לכשעצמו עורר לעג רב לגבי מהי אמנות קונספטואלית, מה המשמעות של אמנות,האם הבעת כשרון ויופי או הבעת רעיון כלשהו. עד היום יש חילוקי דעות רבים,פיליטונים ומה לא לגבי אמנות זו.

יש אותה יצירה של האומנית סיגלית לנדאו של שמלת הכלה,שמלתה של חנה רובינא שהושקעה בים המלח ומשמלה שחורה הפכה ללבנה באמצעות אותם גבישי מלח שהצטברו עליה. היא נקראת ״ שמלת הכלה״ ויש רעיון מאוד יפה שקשור לאותו מחזה הדיבוק שבו שיחקה רובינא. אומנות שהיא הבעת רעיון ולמען האמת גם טכניקה לא פשוטה ( הטבעת שמלה בים המלח ) . עכשיו היצירה הזו עושה הדים בתערוכות באירופה,יש איזה באזז סביבה.אפילו הדף הריק ששלח קשת לעיל שאותו תחם במרכאות וטרח לצייר כמה נקודות למטה ( וסליחה על חוסר הדיוק ) רצה להביע רעיון ,ומן הסתם שרובנו הבנו וחייכנו. אז זו השאלה מה מטרת האמנות,לגרום לנו להרגיש רק באמצעות היופי,הדיוק,הטכניקה, או גם בדרכים אחרות ואפילו לעורר בנו חשיבה. יש אנשים שלא רוצים להבין משהו כשהם מביטים באמנות,רק להרגיש, וגם זו תפישה.

ויש מקום לכולם,וכמו שכבר נאמר הקרבה בין האמנות לאוכל היא שאתה יכול לאכול ממה שמוצע לך או שלא . הבחירה שלך.

נקודת עינך טובה כצלמת מתחילה היא מה שימצא חן בעינך תרתי משמע .את האומנית ואת המחליטה,וזה היופי בעניין.

מאחלת לך הרבה בהצלחה ונשמח לקבל קצת תמונות מעניינות שלך. דרך אגב התמונה שלך מצלמת את עצמך מאוד מעניינת ומורכבת יפה.

הרבה הצלחה ובעיקר הנאה !!!!

לטובה פריש הרי בזאת תגובתי.

אני, שמצלם מגיל 12, חולק בזה על דבריו של המרצה בולוטין.

דבריו מתאימים לצלם מקצועי. אני שהנני חובב חובבני מאד לא חושב כך.

גם אני אצטט מישהו, בועז פסטרנק, שהקים בפייס קבוצה לצלמים המונה מעל 33000 חברים.

על פי דבריו: "על הצלם להיות מרוצה מפרי ידיו".

כמובן שזה לא קריטריון "לאמנות" (או לפלצנות 'מקצועית').

אבל כדי שצילום 'יגע' באנשים לא צריך הצלם, לא ללמוד, לא לחשוב על הצופים אלא להתייחס לאובייקט הצילום ולתחושתו שלו באותו הרגע.

אלה רק דברי, החובב הצנוע, ואין להם שום קשר 'לאמנות הצילום'.

 

לסממית,

תודה על ההיסטוריה על קצה המזלג.היה מעניין לקרוא.ראשית בקשר לאמנות הקונספטואלית והבאת הוכחה ששמו של האמן קובע איך מתיחסים לעתים ליצירה.כי כשהמשתנה נישלחה בעילום שם התיחסו אליה אחרת לגמרי.גם העניין של שימלתה של רובינא וההבדל באפשרויות השונות של ההתיחסות לאומנות..

המורה בולוטין סיפר על עצמו שאת רוב ידיעותיו הוא רכש בעצמו ורק אחר כך למד והיות והוא מתפרנס מאיך שבעלי העיתון אליהם הוא שולח תמונותיו-הם הקובעים אם תמונתו תתפרסם,אז מובן שהוא חושב שהמתבונן בתמונה הוא הקובע.

תודה על העידוד.האמת שכבר עסקתי לא מעט בצילום לשם הנאה,אבל חשתי שחסר לי עדיין הרבה.תודה שטרחת לחדש ולשחזר את דברייך.אני מעריכה מאד את הדבר.

ניראה לי שאת רעבה לשיחה אינטלקטואלית.מעניין במה עסקת עם ידע רב שיש לך.או שעיסוק לחוד והידע פשוט  ניצבר לחוד.

שוב תודה על דברייך.האמת שגם לי יש רעב"כזה.

לדוליטל שבת נחמדה,

מה שכתבת לי,זה בדיוק מה שאני חשבתי  בלבי.אני שמחה שיש דעה כזאת.תודה שהיפנת אותי לפסטרנק.אולי הוא מופיע בגוגל ואוכל ללמוד משהו.תודה שהגבת ושמצאתי עמית לעניין התחביב.