פרשת הפסל השבור

"פסל שבור חשוב כאדם מת"

הביאה לדפוס עפרה בריל

פרשייה מעניינת ארעה בקיבוץ בשנת 1965. יוסף ופאולינה כהן, הוריו של חנן כהן, הביאו לפני מזכירות הקיבוץ תוכנית להציב פסל, מעשה יצירתו של הפסל נתן רפופורט[1].

תוכן הפסל- שואה וגבורה.

המידות: גובה-7 מטר, הבסיס - 1 מטר, הקוטר - 4 מטר.

הפסל מבטא את תוכנו המלא כאשר הצופה רואה אותו מסביב, מכל צדדיו.

פרטי התוכן - היהודי הנצחי, אם וילד, חורבות, להבות אש.

הרעיון המרכזי- אסון השואה ותקוות התקומה.

הפסל המקורי יצוק מברונזה ועומד בפילדלפיה. לעין השופט הובא הנגטיב של הפסל העשוי מגבס כשהוא מחוזק בכל זרועותיו מבפנים ומצופה בחומת מגן. הצבע הסופי- ברונזה. כל זה בעצה וביצוע של מומחים מאיטליה.

התוכנית הייתה שכדי שהפסל יוכל לעמוד מול הרוח וגשם וחילופי טמפרטורות, הוא יהיה מוגן גם על ידי מבנה זכוכית עגול, בקוטר של 8-10 מטרים.

ביחס למקום ועדת תכנון רואה שתי אפשרויות:

•1. צפונית -מערבית מהאולם

•2. בשטח שבין חדר המוזיקה והאולם

כמובן-הפסל דורש שטח פיתוח נאה סביבו - דשא, עצים, שבילי גישה ועוד.

ההכרעה תתקבל בשיחת קיבוץ.

אך ההכרעה לא הועברה לשיחת קיבוץ. יוסף הגיע להחלטה כי יש מקום הראוי יותר להצבת הפסל - קיבוץ לוחמי הגטאות. וכאן קרה הנורא מכל..

בעיתון "מעריב " מ- 1965 כותבת תמר אבידר:

הפסל נתן רפופורט, שהאנדרטה שלו על נושא השואה בקיבוץ לוחמי הגטאות נשברה, -אומר כי

"לא יאחה את הקרעים, כי מת אי אפשר להשיב לתחייה"..

לפני שבועיים הגיעה בשורת איוב אל הפסל נתן רפופורט היושב ברמת גן. האנדרטה שלו מגבס, על נושא השואה, שהובאה זה עתה מאיטליה והוצבה בקיבוץ לוחמי הגטאות, נשברה לשניים.

מאז עדיין לא מצא עוז בנפשו לגשת ולבדוק את הפסל. עודנו מזועזע מן האסון שאירע לו. פשוט אינו מסוגל להמשיך בעבודתו.

"אין בדעתי לאחות את השברים", הוא קובע בכאב. "פסל שבור חשוב כאדם שליבו חדל מלפעום. מת אי אפשר להשיב לתחייה".

הכנת הדגם מגבס ויציקתו בברונזה נערכו בפיירטה - סאנטה אשר באיטליה. האנדרטה מברונזה הועברה לפילדלפיה.

ראש הממשלה מר לוי אשכול כיבד בנוכחותו את האנדרטה.

הדגם מגבס נשאר באיטליה וציפה לגואלו אשר התגלה לפני שלושה חודשים בדמותו של הנדבן יוסף כהן מניו יורק.

הוא הציע להעביר את האנדרטה לקיבוץ עין - השופט, שבנו חנן כהן נימנה על חבריו.

לאחר שיקול נוסף החליט כי מוטב לתת אותה לקיבוץ לוחמי הגיטאות.

נתן רפופורט נסע לאיטליה, הרכיב את האנדרטה הגדולה (5 מטר גובה, על בסיס של 3 מטר ההולכים ונעשים צרים עד לרוחב של 2 מטר) ושלח אותה בדרך הים לישראל.

הארגז קיבל כנראה מכה ולאחר שהפסל הוצב ליד בית לוחמי הגיטאות הוא נשבר.

"ומאז" אומר רפופורט בחיוך עצוב "כולם מתעניינים בי ובעבודתי... לפעמים תוקפת אותי ההרגשה שאשרי יתום אני..."

ב"ידיעות עין השופט" - 30.4.1965 כתוב:

הפסל

פרקים ראשונים בסיפור עצוב זה ידועים לקיבוץ. היה רצון טוב מצד הח' יוסף כהן להציל יצירה יהודית גדולה, המנציחה את השואה והגבורה, מעשה ידי הפסל רפפורט, עבור ישראל.

היו קשיים טכניים עצומים. חיפשו מקום מתאים להצבתו בתנאים נוחים ביותר. לאחר לבטים רבים מצאו כי המקום הוא בקיבוץ לוחמי הגטאות.

הפסל הוצב על כנו וקרה הדבר הנורא - הוא כרע, נפל והתרסק.

קיבלנו את הידיעה והזדעזנו.

לידידנו יוסף כהן מלוא ההוקרה. כאבנו את הכאב הזה יחד איתך. קבל נא לחיצת ידיים לבבית.

[1] נתן רפופורט (1911- 1987) פסל, צייר וצלם יהודי. יליד העיר ורשה בפולין. כל בני משפחתו נספו בשואה. יצירותיו החשובות עוסקות בהנצחת הנספים והלוחמים בה, ביניהם האנדרטה לזכר גטו ורשה בפולין.

[1] נתן רפופורט (1911- 1987) פסל, צייר וצלם יהודי. יליד העיר ורשה בפולין. כל בני משפחתו נספו בשואה. יצירותיו החשובות עוסקות בהנצחת הנספים והלוחמים בה, ביניהם האנדרטה לזכר גטו ורשה בפולין.

[1] נתן רפופורט (1911- 1987) פסל, צייר וצלם יהודי. יליד העיר ורשה בפולין. כל בני משפחתו נספו בשואה. יצירותיו החשובות עוסקות בהנצחת הנספים והלוחמים בה, ביניהם האנדרטה לזכר גטו ורשה בפולין.