לידך במיטה(נכתב ב2006) מספרי "לוכדת החלומות"
השיר מוקדש לחברתנו ל"מוטקה",גילה,שבזמנו,לפני שש שנים,כמעט שבע,,כתבתי שירים מהסוג הזה. בכינוי הספרותי:אנה מריה פריש
אתה מפנה לי עורף
בגב כאילו חרף
נשימה קצובה,
כמו ליל אוהבים.
פיטפוטים קטנים
ליד הפנס בשער.
קולות משאית מתרחקת,
חתול אינו מילל.
צמרת שחורה
בעד החלון.
שקט כזה,קר
כמו היה מתאים
להיות מאושר.
לילה כזה רגוע
שקט,כמו אז.
ואתה עם הגב אלי
תמיד נירגז.
בגב כאילו חרף
נשימה קצובה,
כמו ליל אוהבים.
פיטפוטים קטנים
ליד הפנס בשער.
קולות משאית מתרחקת,
חתול אינו מילל.
צמרת שחורה
בעד החלון.
שקט כזה,קר
כמו היה מתאים
להיות מאושר.
לילה כזה רגוע
שקט,כמו אז.
ואתה עם הגב אלי
תמיד נירגז.
יום הקדיש הכללי
היום,י' בטבת,הוא יום הקדיש הכללי של האנשים שיום מותם אינו ידוע.במסורת זהו יום צום בו החל המצור על ירושלים טרם חורבן...
לקריאת הפוסט
אספר לקראת טו' בשבט אגדה סלובקית
בכפר אחד חי אכר עם אשתו ובנו התינוק.
מדי יום האשה החרוצה היתה פעילה,אך בלכתה לישון,בערב, נירדמה מייד כמו בול עץ.
הלך האכר ליער,למכשפה הידועה בסביבה ,וכשהיא יושבת ליד יורה רותחת,מעבירה נוזל...
לקריאת הפוסט
ברכה
שנה אזרחית מוצלחת לכל חברי מוטקה.שנת בריאות ,אושר...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
אדם ביקורתי לא צריך סיבה להיות נירגז.אם הוא תמיד כזה(ז"ל כבר שבע שנים)אז זה אופיו.למה הסיר לא בדיוק במרכז הלהבה,למה הכיסא כמה סנטימטרים מהשולחן..כמה שתשתדלי למלא כל רצונו-לא יהיה מרוצה. זה טיבעו.טוב שלא היכרת אדם כזה.אדם טוב,בעל כוונות טובות,אבל עבר של שואה,וחוסר ליבידו, יכולים לגרום להתנהגות כזו..
תודה על תגובתך
ומעל לכל הרוגז והפניית הגב
שכנה לה האהבה המוכנה תמיד לסלוח.
האם זו כניעה או אהבה אמיתית?
שאלה שאין עליה תשובה
לפעמים זו תחושת אחריות.החובה להוכיח עצמך דווקא כשהזולת רע לו חולה ומבוגר ממך ב20 שנה\ והאשה אומרת לעצמה"הוא מה שהוא,אבל את צריכה להיות מה שאת ואת אדם טוב ואשה טובה"
מכירה אחד כזה הוא צעיר ויפה כל הזמן רגזן
ואוי אם דבר אינו כרצונו ..לא לי קרוב ממש .
אבל הוא כזה ..עם כאלו תכונות אופי ..הבית תמיד על האש
כמו במחזה..אכן החיים לא היו לך קלים אבל חיית איתו וקבלת אותו כמו שהוא..
בוקר טוב ויום נפלא.
לידך במיטה. טובה.
הפניית הגב במיטה, ברגעים הכי אנטימים בסיומו של יום, אולי לא קל. שבני זוג אמורים לנחם ולחזק האחד את השני, כשזה לא מתקיים, יש בזה החמצא גדולה לחזק את הקשר בין בעל ואשה.
הפניית הגב במיטה, מתסכלת, מצמיחה תחושת אומללות בזוגיות.
אופי רגזני ובקורתי ("למה הסיר לא בדיוק במרכז הלהבה,למה הכיסא כמה סנטימטרים מהשולחן"). מתכון לפירוק התא המשפחתי.
סיפור מאיר עיניים.
תודה טובה היקרה על השיתוף. שנה טוב.
מרי -זה בארצות אנגלו סקסיות.אני מסלובקיה.שם אומרים"מריה"
אתה כל כך צודק ומבין לעומקם של דברים.אבל לא תמיד זה כך.אבא שלי היה אדם חולה מאד,נכון,לא זקן,להיפך,הוא ניפטר בן 56 ותמיד היה עם חוש הומור עד יומו האחרון.
דווקא הוא היה מבוגר ממני ב20 שנה.לא צעיר.אבל יש גם צעירים כאלה.צדקת.קיבלתי אותו כמו שהוא,אבל היה לי באמת קשה.
בדיוק כמו שכתבת.
תודה.
תמונה שמעוררת תחושה של כעס חבוי.