הייתי חייבת לספר
יום ראשון גם ככה הוא יום מעייף מעייף רגשית עבורי ועבור עוד כמה
אנשים שאני מכירה מן יום כזה שהתחושה היא שחבל שהוא קיים
הייתי מדלגת עליו בכייף .אין פעם שאני מגיעה למשרד בראשון ואיך
שנכנסת למשרד רוצה להסתובב לצאת ללכת לטייל, וכמוני גם
השותפים שלי במשרד מ. נכנסת למשרד ואני מברכת אותה בבוקר
טוב היא עונה לי בוקר טוב ובאותה נשימה היא כבר אומרת לי "לא בא
לי להיות כאן בואי נלך הביתה" ואני אני כולי הזדהות איתה לקחה לי
את המילים מהפה .
אבל היום היום היה שונה קודם כל האווירה והמחשבה של לפני חגים
שהשבוע קצר והוא רק מתחיל וכבר נגמר.אבל היה עוד משהו
משהו מתוק ומקסים שקרה לי היום ולא לא משהו גדול גרנדיוזי כזה
ומנקר עיניים לא משהו שישמעו עליו בחדשות או משהוא ידבר עליו
משהו קטן שקט ומחמם את הלב .
הלכתי בבוקר לבנק לקחתי מספר והתיישבתי לחכות לתורי פתאום
נגש אלי איש אחד לא מכירה אותו סתם איש ברחוב שרוב הסיכוי
ואני מודה שלא הייתי מעיפה מבט שני אליו אם היה עובר מולי והושיט
את פתקית התור שלו שקידם אותי בכ4 תורים קדימה במקום התור
שלי הסתכלתי עליו בחוסר הבנה והוא מיד הסביר בנועם שהוא עומד
בתור לעיסקית ולכן אין לו צורך בתור אמרתי תודה ומיד התחלתי לתור
סביבי וראיתי בחור לבוש מדים שבידו פיתקית עם תור רחוק יותר
נגשתי אליו והגשתי לו את הפתקית שלי הקודמת הוא הודה לי ואני
לא הוספתי עוד רגע של מחשבה על זה עד שמזוית העין שלי ראיתי
את אותו אדם ניגש לאיש שעמד לא רחוק ממנו ונותן לו את הפתקית
הישנה שלו וכך עברו הפתקיות מיד ליד .זה לא העניין של עוד חמש
דקות המתנה לכאן או לכאן זה עצם המחשבה והרצון הזה להושיט יד
זו התחושה הזו של חום ונועם הפושט בכל הגוף בידיעה שבכל זאת
לא הכל רע יש גם טוב ויש כבוד ויש רצון לעזור אולי זה בגלל החגים
ואולי זה משהו שהיה קורה בכל מקרה מה שבטוח זה שבגלל פתקית
אחת קטנה שעברה מיד ליד יום ראשון הזה לא היה כמו כל ימי ראשון
הוא היה טוב!!!
שבוע מבורך לכולם
אז לא הכל אבוד !
עוד יש תקוה ויש אנושיות.
לא הכל אנוכיות, והפסימיזם שלי מוגזם.
שנה טובה לכולנו.
אך התחושה שכאן הכל רע והאנשים עם רגל דורסנית האחד כלפי השני היא הרגשה רווחת ומוטעית במידה רבה כי בתוכנו אנו בעם עם המון רחמים וחמלה כלפי עצמנו וזולתנו. וכתושב ותיק אני יכול להעיד שכך היינו באמת אחורה בשנים בזמנים שהמדינה היתה צעירה וגם אנחנו
את המהפך הזה בדפוסי ההתנהגות שלנו ואת גסות הרוח ועוד שאר מריעין בישין אני תולה ומאשים אך ורק את ממשלות ישראל ב- 5-10 השנים האחרונות והגרוע מכל ביבי שסגנון התנהלתו ההופעה הכללית שמשדרת שחצנות רהב ויוהרה וכך גם שאר השרים וחברי הכנסת כולל מוסדות השלטון ומשרדי הממשלה עם התנהגות חמסנית דורסנית. הפכה גם אותנו עמך ישראל לכאלה.
לסיכום: השלטון צריך וחייב להיות מחנך והמתריע בשער ולדאבוננו הוא ההיפך מזה לכן נדרש מאיתנו להיות ערבים זה לזה ולחנך את "נבחרנו" עאלק