אם אביט פנימה

אהבתי את אמירתך לגבי תחושת השלמות העצמית שמצאת בעצמך, כמה טוב לאדם שחש טוב עם עצמו, ולגבי זוגיות או חברות, הכלל חל אותו דבר גם שם, בן זוג /חבר/ חברה שיש לו איזו ציפיה לשינוי האחר, אכן עשוי להפריע להרמוניה ששררה קודם לכן בינך לבין עצמך.ואת יודעת מה טוב לך, במרחב שלך, בממלכתך . מתארת לעצמי שזו הרגשה טובה לקחת אחריות מליאה על החיים של עצמך. כאב יש בכל מצב...

לריקי שמר

לא טוב היות האדם לבדו.

האומנם?

לעיתים זו בחירה מתוך השלמה

מיגבלות שמרחיקים מאתנו את החברים.

מיגבלות שמונעות מאיתנו ניידות

ולעיתים  זו בריחה מניצול טוב הלב

והשאלה אם ההתכנסות בתוך עצמנו היא תגובה הולמת?

או אולי צריך להילחם על עמדות  ומקום בחברה  גם אם היא בוטה?

שאלה קשה

אם אביט פנימה...  ריקי.

יופי השיר בזה שהכותבת, כן מסתכלת תדירות, פנימה בתוך נפשה.

שם היא מוצאת פעם אחר פעם, את ריקי, האשה הנבונה טובת הלב, המבינה והסולחת, גם כאשר הנתינה, לא באה לידי ביטוי, ב'טובה תחת טובה'... 

היא מכירה בחולשה הזו שלה, אשר בעיני רבים, מוצאים בה דווקא עוצמה, לקבל את עצמה כמו שהינה, ללא כחל ושרק.

המודעות לקבל את עצמנו, כמו שאנו, על חולשותנו ומעלותינו, מעלה בפני עצמה.

בריאות ושלווה ריקי היקרה. (פרח).

נ.ב. הציורים שלך היפים. הצבעים החיים העליזים משדרים שמחה ואופטימיות.

המשך כתיבה ויצירה מהנה.

הציור מ--ה--מ------ם !!!! העומק שמקבלים במבט  במדרגות, בשביל והדלת המסתורית ,,,,

[ צבע הדלת גורם לה להיות ''סוד' ''מאחוריה'' ]

וכתוספת מתבקשת השיר סיפור הנלווה ---------------- מ  === ו === ש === ל === ם !!!

אהבתי והתלהבתי.