בשבי המצרים - סיפורו של דן אבידן

סיפורו של השבי במצרים
כתבה עופרה בריל
דן אבידן נפל בשבי המצרים בדצמבר 1969- בקרבות ההתשה בתעלה, חודשיים לאחר שנענה לקריאתו של משה דיין, שביקש מקציני מילואים להתנדב לשירות בתעלה.
דן, בנו של שמעון אבידן, שירת כסגן במוצב דור סואר, ליד האגם המר.
יום ראשון אחד, בדרך חזרה למוצב, עלה הג'יפ שלו על מארב מצרי. המאבטח נהרג ונהג הג'יפ נפצע קשה ומת בבית החולים.
דן נפגע בשתי רגליו מכדורים ורסיסים. הרגליים היו מרוסקות עם שבעה שברים פתוחים. הוא קפץ אל החול וניסה לרוץ.
כשהמצרים הגיעו אליו, הוא אמר לעצמו: "דן, אתה הולך לטיול ארוך ארוך". הוא חשב שהוא ישהה בשבי שישה עד שבעה חודשים, לא שהשבי ימשך ארבע שנים.
בבית החולים אל-מהדי בקהיר בילה בין שישה לשמונה חודשים. במהלך החקירות גיבש לעצמו קו הגנה, שדבק בו מיומו הראשון בשבי - אני איש מילואים שצריך היה להגיע למוצב כדי לפגוש את הקצין שייתן לי הנחיות וזה היה יומי הראשון בסיני.
המצרים לא האמינו לו. הם ידעו טוב מאוד שלשבוי שלהם יש ערך רב. הם ידעו שדן הוא בנו של שמעון אבידן, המפקד המהולל של חטיבת גבעתי במלחמת השחרור.
יחד עם דני היו בכלא המצרי עוד כעשרה שבויים ישראליים. לאחר כמה חודשים של בידוד, אפשרו המצרים לכל האסירים הישראליים להיות בתא אחד. בדרך זו יכלו לנהל אורח חיים דמוקרטי בדומה לחיי קיבוץ.
ארבע שנים ישב דני בכלא המצרי ובשנת 1973 שוחרר.
חיה אשתו של דן, דפנה האחות, ושי הבן הצעיר, מחכים בציפייה ביום שחרורו של דן מהשבי.
ב- 1970 מתפרסמים מכתבים, שכותבים ילדי גן אפרת לדני, היושב בכלא המצרי:
שלום דני -
פעם המצרים באו הנה והייתה מלחמה. כולם היו במקלטים וגם אנחנו היינו במקלטים. המצרים באו ורצו שהארץ תהיה שלהם אז נלחמו איתם. קוראים למלחמה הזאת "ששת הימים" כי היא הייתה שישה ימים.
אני רוצה שתחזור מהר, כמה מהר שאפשר ואז אני אשמח מאוד.
אני אשלח לך גם מכתב מהחדר ותכתוב לי בחזרה.
שלום ולהתראות - צפריר קורץ
לדני שלום!
אני רוצה שכבר תבוא לעין-השופט כי שי אמר לי, היום בהתעמלות, שהוא נורא מתגעגע לאבא שלו. אני שולח לך ציור יפה מאוד וכותב לך על הנייר, שתדע שזה הנייר שלי.
להתראות גיא כהן
שלום לך דני -
מתי תחזור? עוד מעט אולי. אז נשלח לך מכתבים וציורים. אם תחזור מהר תוכל להיות הרבה בעין-השופט.
ראית את הדשא והטרקטור? אם תחזור מהר תוכל לראות את זה הרבה.
מתי תחזור? תחזור מהר לעין-השופט ותמשיך לעבוד במוסך.
אנחנו מתגעגעים אליך. דני, דני, דני - אנחנו רוצים לראות אותך. תחזור מהר, טוב?
מתי שתחזור זה יהיה עוד שבוע אז תלך משם, אחרת ישאירו אותך הרבה זמן.
אם תחזור מהר, תראה את עין-השופט יותר מהר. אם יצטרכו שתחזור לסיני, תחזור אבל תחזור מהר הביתה ותספר לשי למה לקחו אותך.
אם זה יהיה עצוב אנחנו נחטיף להם מכות. בסיני תגיד לחיילים שלא אתה תשמור בלילה, אחרת ייקחו אותך עוד פעם. שמישהו אחר ישמור...
תחזור מהר ותמשיך להיות איתנו. שהם יגידו לך שאתה יכול לחזור, תברח. נשלח לך גם חבילה מלאת מכתבים שתהיה שמח. נשלח לך אם אתה רוצה.
תחזור מהר, מהר.
להתראות
גלי קוצר
הייתי כחלק מכח גדוד סיור שאבטח המקום
יום קודם אמר לי שריף תגיד למפקדים שנראה לכם
כמה אנחנו רצינים כמובן שלא האמינו לו ליתר בטחון
שלחו איתי את תאל אורי בן ארי
בשעה 10 הגיע שריף בג’יפ שלו פתח הדלת ואמר
לדן אבידן לך הביתה
מולו היו מספר חיילים בלבד
כל שבוי מתאר לו את יום השחרו ר עם נציגים ומנהיגים
אך הפעם היינו מעט כי לא האמנו
כמובן לחצנו ידים ואני שאלתי מי אתה
רק לאחר הבנתי גודל האירוע
כמובן עפו תשדורות והגיעו מסוקים ועוד
צביקה שהיה אתי בג’יפ צילם תמונה ושלח לדן אבידן
דן סיפר שעשו לו סיור בפרמידות וארוחה טובה
לימים ושנים אחרי כן בקרתי אצל נכדתי נעמה בישוב יחד ילד בא לשחק ושאל אותה מי זה
אמרה לו זה סבא שלי עמוס בשן
סבי דן הזכיר לי את השם הזה
וכך נסגר המעגל
שחרורו היה הוכחה של רצון טוב מצד המצרים ונקלעתי למקום וכך יצא לי להיות הנציג הרשמי לקבלתו של דן