לזכרו של חבר יקר -רון

נכתב לזכרו של חבר יקר. 
הכרנו בבית החולים, לפני זמן רב יחד בילינו שם חודשים ארוכים .
על הספסל בגינה, כתבתי את הסיפור הזה שהוא בעצם הסיפור שלו, למרות שידעתי שהוא כבר לא יוכל לקרוא אותו לפני שיהיה מוכן ומושלם.
הרגשתי צורך עז להנציח איכשהוא, את הרגעים היפים של שיחות היחד שלנו בוקר ערב ולילה.
הדמויות בסיפור אמיתיות ,אך העלילה הרומנטית היא דמיונית לחלוטין ושימשה מוטיב לסיפור הזה ,היחס והאכפתיות של הצוות שניכר בכל פינה כל רגע נתון  שימש אותי בסיפור כמעין הנצחה לכבודם על פועלם.

אביה



                                          פרק א



צלילי בוקר מילאו את הבנין הישן בלב הפרדס  הגלילי הצצתי לעבר החלון עייף אך נינוח  ומיד הרגשתי באויר את הריחות המשכרים של החביתות השרופות וצלילי המחבתות 
כאילו נתנו הדרן משלהם לזמרת היקום המתעורר ידעתי כי אין מנוס עלי לקום לעוד יום שלא יהיה שונה מקודמו במאומה אך זה מה שיש פה בבית חולים הזה
שגרה ועוד שגרה שכבות ממנה וזהו
פסעתי אל החלון והבטתי החוצה כאילו קיוויתי שמישהו משהו ישנו קצת את הרגשת החדלון הזו ששררה בכל פינה במוסד ששמו מזור ולא נתנה אפילו פתח קטן אחד לתקוה שיכול להיות אחרת
רעש מוזר של מכונית שעצרה בחריקה  והפרה את השקט הפסטורלי הסב את תשומת ליבי שנמשך כמו מגנט לזכוכית ועיני מחפשות מאין זה בא ואז ראיתי אותה חונה בפינה 
וממנה יצאה אישה צעירה יחסית מאופרת בקלילות ממש כמו צעדיה שפסעה במהירות בשביל אל הדלת ונעלמה לתוך הבנין
לא ביזבזתי זמן והחלטתי לרדת מיד לבדוק מי זו שבאה בשעה זו של בוקר ידעתי שאינה מבקרת כי שעת הביקור טרם הגיעה וגם בטוח שלא איזה עובדת מטבח או סיעוד חדשה
פשוט הדמות לא התלבשה לי על תפקיד כזה ויצר הסקרנות שלי התגבר על עייפותי הכרונית מהטיפולים וכל השאר  ירדתי במדרגות למטה ללובי מקווה שאספיק לראותה שנית
מה ששמעתי בהגיעי זו דפיקה בדלת המשרד של ד"ר זיו המנהל ומיד היא נעלמה מאחורי הדלת לפני שהספקתי לומר מילה
זה הספיק לי היופי שלה עם החן שבצעדיה למרות שזרה לי שבה את מבטי המהופנט והחלטתי לשבת על כסא ההמתנה בלובי ולחכות למרות שידעתי שתכף תבוא סטלה האחות הראשית 
לבדוק אם התעוררתי ולקחתני לסבב נוסף ביום מטורף שכולל הכל בלי רחמנות אבל לא היה אכפת לי העיקר שאדע מי זו החדשה שבאה ומה יש לה לחפש כאן 
גלגלי מחשבותי טסו מפינה לפינה ולא מצאו מנוח ממש כמו רוחי הקצרה עד שלא אגלה את פשר הענין ובעודי שקוע נעצמו עיני  לרגע וירדה עלי תנומה קלה
רעש הדלת הנפתחת הקפיצה אותי ונעמדתי  מחכה לראות מה קורה שם בחדר 
ד"ר זיו יצא מחדרו הביט בי לרגע ומיד הושיט ידו לאותה גברת צעירה שיצאה מחדרו ברך אותה לשלום ובהצלחה ונכנס חזרה לעיסוקיו כשהוא סוגר את הדלת  
פסעתי לעברה  וידי הושטה גם היא כשמלמלתי שלום מהוסס  וחיכיתי לתגובתה
לשניה שתקנו ואז אזרתי אומץ ואמרתי  בקול בוטח נעים מאוד אני רון ואני ממחלקה א מהותיקים פה ... ואת?
שלום רון ענתה לי בחדווה שמי איילה פוקס ואני הרופאה החדשה של מחלקה א התוכל להראות לי את הדרך לשם?
לרגע הייתי מופתע אך מיד  התעשתתי בטח בטח בואי אראה לך את המחלקה ושעטתי במדרגות לפניה בצהלה 
רופאה חדשה? הרהרתי בליבי בעודי מראה לה את הדרך ועוד במחלקה שלי? דבר טוב יותר לא יכל לקרות לי ביום שכזה ועוד על הבוקר ומצב רוחי השתפר כהרף עין עד כדי כך
שגם סטלה האחות הראשית שיש לה לב טוב אבל מתנהגת כמפקד מחלקת טירונים בצנחנים נראתה בעיני כדבר טוב ובריא למול איילת החן הזו שמסתבר שתהיה הרופאה שלי
בהגיעי למחלקה הצבעתי על חדר הרופאים הנה זה כאן ופיניתי לה את הדרך באבירות 
איילה חייכה הביטה בי לשניה ואז שאלה אמרת שאתה מהותיקים פה במחלקה? אכן כן אמרתי אני פה שנתיים בערך וזה הרבה זמן יחסית למקום שכזה ששמו רחוק מלהיות אמיתי
בן כמה אתה שאלה איילה? אני בן 28  והרבה כמוני שבאו לפה לא נשארו כל כך הרבה עד כדי לקבל אזרח ותיק כמוני עניתי בחיוך
וואו אמרה איילה וחייכה גם היא אני ממש כמעט בגילך ולך יש פריוילגיה עלי כי אתה ותיק ואני חדשה אז אולי נמצא דרך טובה לשיתוף פעולה יחד ונוכל לנצח?
לנצח? שאלתי? כאן לא מנצחים כאן רק מחכים אין פה מדליות ואין פסטיבל כאן זו תחנת מעבר וזהו אחד נשאר יותר השני פחות אבל נצחונות זה ממש לא פה
פששש אמרה איילה האם שמעתי קצת ציניות בקולך רון? אני לא חושב אמרתי אני ריאלי וכדאי שגם את תקחי את הראיליות כמוטו במקום כזה למרות שאת חדשה את תלמדי
מי הנפשות הפועלות כאן ותראי שהריאליות היא אחת מאבני היסוד חלומות ותקוות זה כבר שייך לדיסניוורלד בסרטים וחבל לנסות אפילו למכור אותן פה זה לא ילך
המממ אמרה איילה אנסה לקבל עצתך אם כי אני לא מסכימה לגמרי תמיד יש מקום לתקווה אבל אכבד את הדרך שלך כל עוד אתה מחייך זה כבר חלק טוב להתחלה שלנו
וכעת תרשה לי אכנס לחדרי ואתחיל ללמוד על החולים פה ואשמח לראותך בחדר האוכל יותר מאוחר
ברור! אמרתי מיד ופתחתי לה את דלת חדר הרופאים ומבטי ליווה אותה עד שנעלמה ואז חדרה לליבי ולמוחי העייף התובנה שבעצם אם היא הרופאה שלי ושנינו כאן עלי לנסות
לקבל את המצב כמו שהוא  ולהפסיק להיות נרגן ועצבני ולנסות להפיק ממנו כמה טוב שאפשר העיקר שאראה אותה כל יום לא ידעתי להסביר לעצמי האם התאהבתי או שמא
ראיתי בה איזו שהוא ניצוץ תקווה בכל זאת אבל החלטתי כרגע לא להתעמק בזה ולתת לזמן לדבר בעד עצמו
פסעתי לחדרי מחוייך סידרתי את הפיז'מה המרושלת שנתלתה על גופי הרזה באלגנטיות כאילו זו חליפת ערב ואפילו נשבעתי שאתגלח הבוקר מה שלא עשיתי מזמן למרות הפצרותיה המרובות עם תחינה מזוייפת
של סטלה והצוות שנואשו כבר מהתנהגותי המרדנית והפסיקו לרדוף אותי על כך 
נכנסתי לחדרי מיד להתקלח ולהתגלח אפילו החלפתי את הפיז'מה ברעננה על המדף בחדר הרחצה צדו עיני את הבושם שקיבלתי ביום הולדתי האחרון מהצוות מתנה ומעולם לא נפתח
פתחתי את הבקבוק והתזתי על עצמי בנדיבות הבטתי בראי כמו בכל יום אלא שהפעם הרגשתי שונה הרגשתי מרוצה מעצמי לשם שינוי ושמתי פעמי לחדר האוכל 
אנה הטבחית כבר עמדה ליד הדלפק עם צוות סייעות הסיעוד לידה וסטלה עמדה בפינה מפקחת על ציבור הסועדים לבדוק שהכל כשורה ומי אוכל ומי לא אוכל והרשימה בידה
בוקר טוב אמרתי בחיוך רחב לסטלה ולאנה והצוות וכולי מחייך מאוזן לאוזן
על אף מבטה הקפדני של סטלה שמעולם לא נתנה דרור לעצמה להסגיר את סמכותה כאילו זה חלק בלתי נפרד מתפקידה נדמה לי שראיתי זיק משובה בעיניה כשראתה אותי
בוקר טוב רון ענתה ומבטה סרק אותי מרגל עד ראש הרגשתי שגם את הבושם הריחה והופתעה אך לא העזה לומר דבר שמא יסגיר טוב ליבה שכבר למדתי להכיר את רצינותה
ולאן אתה הולך הבוקר כזה אלגנטי ומסודר כל כך שאלה בנשימה אחת?
לאף מקום סטלה נשמה שלי עניתי אני בא לאכול וכמו שנהוג גם במסעדות פאר כמו זו שלך גיחכתי אז צריך להיות מסודר בהתאם לא?
ראיתי שהיא מאבדת לרגע פעימה בליבה ומיד ענתה בטח בטח רון מבטה נשאר קר וקפדן אך עיניה חייכו אלי ברוך וראיתי ששמחה על השינוי שחל בי ובטוח שייחלה שישאר כך
ולא תצטרך להתמודד איתי על כל דבר קטן כמו קודם
לי לא היה אכפת באותו רגע דבר העיקר שאראה את איילה שוב ד"ר איילה כמובן הרגשתי שאם היא כאן אולי יידחה הקץ עוד ועוד אפילו מהחביתה השרופה לא היה אכפת לי וגם לא מהסלט שריחו ממש לא השתווה למראהו 
שנראה כמו אחרי סחיטה במכונת כביסה אכלתי הכל מהר והחזרתי את המגש לסטלה המופתעת הרמתי ראשי וידי כאילו החליקה על הבלורית שאין לי ברכתי את כל הנוכחים לשלום ויצאתי
לא לפני שאמרתי לסטלה שאני מחכה  לה בחדרי לתפריט היומי בטיפולים ושתיקח את הזמן שלה אני אחכה בסבלנות וכך שאני מותיר שובל של ריח הבושם אחרי יצאתי מחדר האוכל זקוף קומה לא לפני ששמעתי את אנה הטבחית  לוחשת לסטלה מענין מה קרה לו .

המשך יבוא