ריגול

ישראל בר נולד בשנת 1921 באוסטריה. עלה ארצה לבד בשנת 1936, איש לא הכיר אותו ולא ידע דבר על אודותיו.משום כך יכול היה להמציא לעצמו ביוגרפיה מפוארת , ואכן כך עשה.

בדה שיש לו דוקטורט בהיסטוריה, גם סיפר שיש לו עבר צבאי מפואר ונלחם במלחמת האזרחים בספרד נגד הפשיזם. וכמובן שכולם האמינו כי היה איש מבריק וחלקלק אשר ידע להתרועע ולהתחבב על אנשים.

במהרה קנה לעצמו מעמד של ממש בקרב המנהיגות הבטחונית , גם נשים העריצו אותו. הוא הגיע למעמד בכיר בהגנה ואחר כך בצה"ל, בזכות היותו איש מבריק בעל יכולת ניתוח מפתיעה של מהלכים היסטוריים וצבאיים.
התקבל מהר מאד לעבודה כפרשן צבאי במעריב, הרבה ממאמריו סוננו הביא פרשנויות שחזו שחורות למדינה בעיקר בשלך הבעיה הפלשתינית.
בשנת 1955 חשד איסר הראל שלאיש יש קשרים עם הביון הסובייטי, בינתים לא הצליח להוכיח זאת. משום קרבתו הרבה לבן גוריון גם איסר הגדול לא העז לצאת נגד הסגן אלוף, גם לא שיתף את הקולגות שלו בחשדותיו.מי שהיה קרוב לבן גוריון היה חסין היתה מין דמוקרטיה שכזאת,
חשדותיו של איסר גברו, לא היה מנוס אלא להתחיל לפעול נגדו  בנסיון להביא הוכחות.

בשנת 1961 סערה המדינה עם תפישתו של אייכמן מכיוון ששני הדברים חפפו זה את זה החליטו לפעול קודם במשפטו של אדולף אייכמן.
בפבואר היה ידוע לצוות החוקרים שעליו לטפל בפרשה שהם עומדים לחשוף את אחת מפרשות הריגול הגדולות שידעה ישראל עד אז.
ידעו כבר שהאיש ה כל כך מקורב לראש הממשלה הוא ולא אחר סוכן מודיעין  סובייטי שהושתל בארץ כבר מתחילת דרכו.
מעקב צמוד אחריו הביא את הראיה שלה ציפו, מפגשו של בר עם סוכן סובייטי בתל אביב, רק לאחר שנעצר הלך איסר לבן גוריון לספר לו מי הוא בן טיפוחיו ואיש סודו, בן גוריון שלא היה אדם רגשן חטף את שוק חייו.

כלי התקשורת יצאו מגידרם והעולם הזה יצא עם תמונת השער של פרצופו וחיוכו הדמוני של בר.

ב-14 בדצמבר נידון אייכמן למוות. חודש לאחר מכן ב-14.1.62 נידון ישראל בר ל-10 שנות מאסר, בעקבות ערעורו של בר, בית המשפט גזר עליו 15 שנות מאסר, הוא מת בבית הכלא.

המאורעות בארץ רצים מרתונית סיפורה של מדינה שפרשה רודפת פרשה, וההיסטוריה שלה נראית לעיתים גדולה מן החיים.י